פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7984/12
לפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקשים:
1. צבי אלפרוביץ
2. רחל אלפרוביץ
נ ג ד
המשיבים:
1. רעיה שכטמן
2. מרדכי שכטמן
3. כונס הנכסים הרשמי
4. עו"ד ליאור מזור
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 11.09.2012 בע"ר
29375-05-12 שניתן על ידי כבוד השופט א' אברהם
בשם המבקשים:
עו"ד ע' רוזנשטיין
החלטה
בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בע"ר 29375-05-12 (כב' השופט א' אברהם) מיום 11.9.12, בו הפך בית המשפט את החלטת הרשם בפש"ר 128/08 מיום 19.4.12.
1.
בין הצדדים נכרת הסכם למכירת בית מגורים עוד בשנות התשעים של המאה הקודמת. אולם, בשל אי-סילוק המשכנתא שלקחו המשיבים על הנכס, נותר הנכס רשום על שם המשיבים, זאת למרות שהמבקשים, ובעבר אימו המנוחה של המבקש, עברו להתגורר בדירה לפני שנים רבות. משלא שילמו המשיבים את המשכנתא, ובמסגרת הליכי פשיטת הרגל של המשיבים, פנה הבנק נותן-המשכנתא
לבית המשפט על מנת שיורה על סילוק המבקשים מהנכס. המבקשים הגיעו להסכם עם הבנק לפיו הם יסלקו את שארית חוב המשכנתא, ואילו הנכס יוחרג מהליכי פשיטת הרגל. הסכם זה זכה להסכמת הנאמן על נכסי החייבים, תוך שהתנה זאת בכך ש"יתרת החוב לסילוק תשולם אך ורק על ידי הרוכשות עצמן ו/או מי מטעמן, ללא שהחייבים יישאו בתשלום כלשהו בגין כך". כמו כן זכה הסכם זה להסכמת כונס הנכסים הרשמי על בסיס הסכמת הנאמן והתנאים שהציב לכך בהסכמתו. הצדדים הגישו את ההסכם לבית המשפט אשר העניק לו תוקף של פסק דין.
2.
לאחר ששולמה שארית המשכנתא, פנו המבקשים לבית המשפט המחוזי בנצרת על מנת שיתיר להם לנהל תביעה נגד המשיבים להשבת הסכום אותו שילמו הם לבנק בגין סילוק המשכנתא. כב' הרשם י' בן חמו קיבל את בקשתם והורה לאפשר להם לנהל תביעה נגד המשיבים שכן הנכס מושא ההליך הוחרג מהליכי פשיטת הרגל ואינו נמנה עם מאגר הנכסים עליהם אמון כונס הנכסים במסגרת ההליכים. על החלטת הרשם הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי. כב' השופט א' אברהם קיבל את הערעור וקבע שמאחר והסכם הפשרה זכה להסכמת הנאמן וכונס הנכסים על יסוד התנאים שהציב הנאמן, ובראשם זה שצוטט לעיל לפיו החייבים לא יישאו בתשלום כלשהו בגין חוב המשכנתא, הרי ששוב אין למבקשים זכות תביעה בגין תשלום זה. כמו כן מצא בית המשפט כי החרגת הנכס בתמורה לסילוק יתרת המשכנתא העניקה למבקשים יתרון ברור בכך שהדירה לא נמנתה עוד עם מאגר הנכסים של המשיבים בהליכי כינוס נכסיהם. יתרון זה על פני יתר נושי המשיבים הוענק למבקשים על יסוד הסכמתם לשאת לבדם בתשלום המשכנתא, ובכך לחסוך לנושים את הצורך לשלם את המשכנתא מתוך מאגר נכסי המשיבים. על כן, קשה לקבל כעת את בקשת המבקשים לחזור אל המשיבים בדרישה להשבת הסכום ששולם לבנק בגין סילוק המשכנתא. לפיכך, הפך בית המשפט המחוזי את החלטת הרשם ואסר על המבקשים לנהל תביעה נגד המשיבים בגין תשלום זה מהחשש שמא תביעה שכזו תהיה בגדר העדפת נושים לטובת המבקשים ונגד יתר הנושים.
מכאן הבקשה שלפניי.
3.
המבקשים סבורים ששגה בית המשפט המחוזי עת קבע כי הנאמן וכונס הנכסים הרשמי ציינו כי למבקשים לא תהיה זכות תביעה בגין תשלום יתרת המשכנתא. עוד טוענים הם כי בית המשפט התעלם מזכויותיהם הקנייניות בנכס, וכי נפלו בהחלטה שגגות נוספות, הן בקביעות עובדתיות הן בקביעות משפטיות. לבסוף, המבקשים מדגישים כי לשיטתם אין מדובר בבקשת רשות ערעור לדיון ב"גלגול שלישי", שכן השופט והרשם שנתנו את ההחלטות יושבים באותה הערכאה, ולפיכך הבקשה לא נדרשת לגלות שאלה משפטית רחבה בהתאם להלכות המקובלות בבקשות כגון דא.
דיון והכרעה
4.
עיינתי בבקשה ובחנתי נימוקיה, ומצאתי כי דינה להידחות. כידוע, כדי שתינתן רשות ערעור למי שכבר הובא עניינו בפני שתי ערכאות, עליו להראות כי מקרהו מקים שאלה משפטית שחשיבותה והשפעתה חורגות מעניינו שלו ( ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)) (להלן: הלכת חניון חיפה ). מבלי להיכנס לגוף הטענות, נדמה כי הבקשה במקרה דנן אינה מעלה שאלה כאמור, ועיקר עניינה בחזרה על טענות פרטניות הרלוונטיות ליחסים שבין הצדדים בלבד. כאמור, המבקשים גורסים שאין מדובר ב"גלגול שלישי" שכן הרשם ושופט בית המשפט המחוזי משתייכים לאותה ערכאה, ובכך מבקשים להיתלות באמור ברע"א 8420/96
מרגליות נ' משכן – בנק הפועלים למשכנתאות , פ"ד נא(3) 789,795 (1996). אין בידי לקבל טענה זו. בית משפט זה נוהג כדבר שבשגרה להחיל את הקריטריונים שנקבעו בהלכת חניון
חיפה על החלטות מסוג זה. העניין שלפנינו נדון לגופו בפני ערכאה דיונית (הרשם) ולאחר מכן זכה לעיון מחודש בערכאת ערעור (שופט בית המשפט המחוזי) אשר אף מצאה לנכון להפוך את החלטת הערכאה הדיונית. משכך מיצו המבקשים את זכויות הערעור הנתונות בידיהם. עמדתי בעניין זה היא כעמדת כב' השופט א' רובינשטיין אשר דן בנושא ברע"א 6250/05 Kirkham
Holdings limited
נ' Albany Park Limited
(לא פורסמה, 18.8.05) אשר סבר שיש להחיל את הלכת חניון חיפה על בקשות רשות ערעור על החלטת שופט שדנה בערעור שהוגש על החלטת רשם מאותו בית המשפט. עמדה זו אף אומצה על ידי כב' השופט א' גרוניס (כתוארו דאז) וזכתה להסכמת כב' השופטת א' חיות בפסק הדין בע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ , פס' 5 לפסק דינו של השופט א' גרוניס (לא פורסם, 6.4.08) (והשוו גם לרע"א 376/07 גולדנברג נ' רובנר
(לא פורסמה, 14.6.07)). משכך, סבורתני שיש לבחון בקשה זו לאור הקריטריונים המקובלים לבקשה לרשות ערעור ב"גלגול שלישי", על כל המשתמע מכך. בחינה זו מעלה שמדובר בהחלטות העוסקות בפרשנות ההסכמות שניתנו על ידי הנאמן וכונס הנכסים הרשמי להחרגות הדירה ממאגר הליכי פשיטת הרגל של המשיבים, ושפרשנות זו איננה מעלה כל שאלה משפטית רחבת היקף. יצוין כי אף אם שגה בית המשפט המחוזי באופן פירוש ההסכמה, ואינני קובעת שכך קרה בענייננו, הרי שאין בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ( רע"א 4356/06
נביל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פס' 3 להחלטה (לא פורסמה, 18.6.06)).
5.
לפני סיום אציין כי ראוי היה שהמבקשים יצרפו לבקשתם גם את המסמך בו הובעה הסכמת הנאמן להחרגת הדירה – יחד עם התנאים שהציב לכך. מדובר במסמך הנדרש לצורך מתן החלטה בבקשה ותמוה מדוע לא צורף לבקשה אם כך.
הבקשה, איפוא, נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ה בטבת התשע"ג (7.1.2013).
ש ו פ ט ת