בר"מ 10956/08 סלים סיאם נ. עירית ירושלים

לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון בהליך שבכותרת, שנקבע לסך של 30,000 ₪.

1.

ההליך נסב על החלטה של בית המשפט לעניינים מינהליים, לפיה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו ביניים נגד המשיבים, אשר יורה על עיכוב עבודות פיתוח ובניה בשכונת סילואן ואדי חילווה בירושלים. בבקשה לפניי טוענים המבקשים כי יש לפטור אותם מהפקדת ערבון כיוון שהם עותרים ציבוריים, המבקשים לברר סוגייה בעלת משמעות ציבורית רחבה מאוד, אשר יש אינטרס ציבורי מובהק בבירורה. המבקשים אף סבורים כי הסיכויים שיוטלו עליהם הוצאות בהליך זה אינם מן הגבוהים, לאור החשיבות הציבורית שבבירור הסוגיה ומציניים כי בהחלטה לדחות את הבקשה לצו ביניים נמנע בית המשפט קמא מהטלת הוצאות.

2.

משיבות 2 ו- 5 הודיעו כי הן מותירות את העניין לשיקול דעת בית המשפט. משיבות 1, 3, 4 ו- 7 מתנגדות לבקשה. הן מדגישות כי מבקשים 1 – 6 אינם עותרים ציבוריים אלא אנשים פרטיים, תושבי שכונת סילוואן, המתיימרים לייצג את כלל תושבי השכונה. משיבה 3 אף מביעה ספק בכך שהמבקשים 1 – 6 מייצגים את עמדת מרבית תושבי השכונה. בהנחה שהמבקשות 7-8 הן עותרות ציבוריות מצד עצמן, הרי שגם לגביהן אין בבקשה הצדקה לייתן להן מעמד כעותר ציבורי בהליך זה.

3.

החובה להפקיד ערבון בהליכי ערעור קבועה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המוחלת על ערעורים בעניינים מינהליים מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א - 2000. החובה להפקיד ערבון חלה גם בהליכים בעלי אופי ציבורי וגם כאשר יוזם ההליך הינו עותר ציבורי, ובכלל זה עמותות, ארגונים וועדי פעולה הפועלים למטרות ציבוריות (ראו, למשל,

עע"מ 37/08 תושבים למען מינהל תקין בלוד נ' מגדל הזוהר לבניין בע"מ (לא פורסם, 16.1.2008)). אכן, עצם היותו של בעל דין "עותר ציבורי", אין בה כדי לפטור אותו מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון (ראו, בג"ץ 2753/07 עמותת הרצליה למען תושביה נ' ריבלין (לא פורסם, 28.5.2007)). גם לגבי מתדיינים מסוג זה נקודת המוצא היא כי קיימת חובה להפקיד ערבון, וככלל, בהעדר טענה ספציפית בדבר חוסר יכולת כלכלית, אין מקום לפטור מהפקדת ערבון.

4.

יחד עם זאת, למהותו של ההליך ולזהות בעלי הדין עשויה להיות השפעה על שיעור הערבון. כידוע, אמת המידה העיקרית לקביעת שיעור העירבון היא גובה ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך. לצורך אומדן גובה ההוצאות נשקלים מכלול שיקולים. בין היתר נלקחים בחשבון טיב ההליך ומהותו, מורכבות ההליך, היקפו, זהות בעלי הדין ומספרם, שווי נשוא המשפט, וגובה ההוצאות בהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת, ככל שחויב. כמובן שקביעת הערבון מבוססת על אומדן בלבד והיא לעולם אינה מדע מדויק (ראו, בש"א 367/98 הול נ' דננברג , פ"ד מג(4) 186). כאשר עסקינן בהליך המעלה סוגיה ציבורית חשובה, המדיניות בעניין הטלת הוצאות היא על פי רוב מאופקת, גם כאשר בסופו של יום לא התקבלה עמדתו של יוזם ההליך (ראו, (ראו, ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק" (טרם פורסם, 16.5.2005)). גישה זו, המבוססת על הרצון שלא להרתיע עותרים ציבוריים מפנייה לבית המשפט ולא להכביד עליהם יתר על המידה, באה לידי ביטוי גם בקביעת שיעור הערבון (ראו, עע"מ 3307/04 קול אחר בגליל ואח' נ' המועצה האזורית משגב (לא פורסם, 10.5.2004)). אכן, כאשר אופי ההליך מלמד על כך שלא צפויה פסיקת הוצאות בשיעור גבוה, ובהתחשב בכך שהתכלית העומדת ביסוד החובה להפקיד ערבון היא הגנה על זכותו של בעל הדין הנתבע לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו באופן זמין וודאי (ראו, בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם, 17.10.2007)), ניתן להסתפק בערבון בסכום נמוך יחסית.

5.

במקרה שלפניי, המבקשים לא טענו, וממילא לא הוכיחו כי אין באפשרותם להפקיד ערבון. הבקשה, שכלל אינה נתמכת בתצהיר או בתיעוד כלשהו, אינה פורשת תשתית עובדתית ביחס לאיתנות הפיננסית של המבקשים, אשר על כל אחד מהם מוטלת החובה להפקיד עירבון. במצב דברים זה, לא ניתן לפטור אותם מהפקדת ערבון, אף מבלי להידרש לסיכויי ההליך. יחד עם זאת, בשים לב להיבטים הציבוריים של ההליך, להיקפו הצר היחסית, לכך שלא נפסקו הוצאות בבית המשפט לעניינים מינהליים ולעמדת המשיבות 2 ו- 5, ניתן להסתפק בערבון בסך 7,500 ₪. העירבון ישמש להבטחת הוצאותיהן של המשיבות 1, 3, 4 ו-7. העירבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.