פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ברע"א 70417-09-26
לפני:
כבוד השופט עופר גרוסקופף
המבקש:
ירין עלוש
נגד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 28.9.2026 בעמ"י 66670-09-26 שניתנה על ידי כבוד השופט חנא סבאג
בשם המבקש:
עו"ד קארין לגיטיוי; עו"ד אלעד אלימלך
החלטה
לפניי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט חנא סבאג) בעמ"י 66670-09-26 מיום 28.9.2026, במסגרתה התקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת נסרין אסכנדר-מוסא) במ"י 51611-09-26 מיום 27.9.2026, כך שהעברתו של המבקש לחלופת מעצר בתנאים מגבילים בוטלה, ומעצרו חודש והוארך בשלושה ימים (עד ליום 1.10.2026 בשעה 12:00). לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערר הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערור לבית משפט זה על החלטות שנבחנו בערר על ידי בית המשפט המחוזי ("ערר בגלגול שלישי") תינתן במשורה, ורק במקרים בהם הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לה (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בש"פ 2785/19 יאיר נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (18.4.2019)), וכאשר מדובר במקרים נדירים ביותר, בהם שיקולי הצדק מורים כן (בש"פ 2024/23 רשאידה נ' משטרת ישראל (9.3.2023); בש"פ 743/24 מן נ' מדינת ישראל (25.1.2024)). הבקשה שלפניי אינה נופלת לגדר מקרים חריגים אלה. בבקשת רשות הערר העלה המבקש שתי טענות עיקריות, אשר לשיטתו מצדיקות מתן רשות ערר ב"גלגול שלישי". הראשונה, עניינה נפקות העובדה שהוא כבר שוחרר ממעצר בעקבות החלטת בית משפט השלום, בטרם החליט בית המשפט המחוזי בערר כי יש להחזירו למעצר; השנייה, שאלת הפליית המבקש בהשוואה לחשודים אחרים באותה פרשה בה הוא נחקר (שעניינה קטטה מרובת-משתתפים מחוץ לעסק בבעלות המבקש), מאחר שהמבקש נעצר בעוד חשודים אחרים שוחררו בתנאים מגבילים. דא עקא, עניינים אלה אינם מעוררים כל שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, ולפיכך אינם מצדיקים מתן רשות ערעור. אסביר בקצרה. באשר לטענה הראשונה, הלכה מבוססת היא שנדרשים טעמים כבדי משקל לשם החזרתו למעצר של מי ששוחרר ממנו (בש"פ 8015/09 קוניוף נ' מדינת ישראל, פסקה 28 (20.10.2009); בש"פ 8665/19 אלסעדיין נ' משטרת ישראל, פסקה 5 (30.12.2019); ברע"פ 23609-05-26 גוררי נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (8.5.2026)). בהתאם לכך, שקל בית המשפט קמא היטב את נסיבות העניין, לרבות את פרק הזמן הקצר שחלף משחרור המבקש ממעצרו מאחורי סורג ובריח (כיממה בלבד), צרכי החקירה והתמשכותה, והחשש מפני שיבוש הליכי חקירה, והחליט שהמקרה דנן מצדיק החזרה למעצר. ביחס להחלטה פרטנית מסוג זה אין מקום לקיים הליך ערר נוסף. בדומה, גם טענתו השנייה של המבקש, חרף הגדרתה כעקרונית, נטועה בנסיבות הקונקרטיות של המקרה, ולא מצאתי עילה המצדיקה מתן רשות ערר בעטיה (בש"פ 7200/21 סקלי נ' מדינת ישראל (28.10.2021); ברע"פ 75499-04-26 אבו עקל נ' מדינת ישראל (3.5.2026)). אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערר נדחית.
ניתנה היום, י"ט תשרי תשפ"ז (30 ספטמבר 2026).
עופר גרוסקופף
שופט