בש"א 1468/99 בנק הפועלים בע"מ נ. בוני התיכון בע"מ

שתי שאלות עומדות בפני: האחת - האם נזקק המבקש לאורכה להגשת בקשה לדיון נוסף, והשניה - האם יש להיעתר לבקשת האורכה לגופה.

פסק-הדין נושא הבקשה ניתן ביום 4.2.99, ככל הנראה בנוכחות בעלי הדין. בין התאריכים 25.2.99-9.2.99 התקיימה שביתה בבית המשפט, ולפי תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים) התשמ"א1981-, תקופה זו נחשבת כפגרה ואינה באה במניין.

ביום 7.3.99 הגיש המבקש בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף, וביום 10.3.99 הגיש את הבקשה לקיום דיון נוסף.

לטענת המבקש, אין הוא נזקק כלל לאורכה, שכן בהתחשב בשביתה הוגשה הבקשה לדיון נוסף במועד. המשיבה סבורה, כי המועד להגשת הבקשה חל ביום 8.3.99, כי המבקש נזקק לאורכה להגשת הבקשה, וכי אין מקום למתן אורכה זו.

בכל הנוגע לחישוב מועד הגשת הבקשה, נראה לי כי הדין עם באת כוח המשיבה, וכי מניין חמישה-עשר הימים להגשת בקשה לדיון נוסף, בניכוי ימי השביתה, מסתיים ביום 8.3.99, כך שהמבקש נזקק לאורכה.

עם זאת, אני סבורה כי בנסיבות העניין, כפי שאפרט, יש להאריך את המועד.

המועד להגשת בקשה לדיון נוסף נקבע בתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד1984-, ונדרש טעם מיוחד להאריכו. אין מחלוקת כי הבקשה להארכת המועד הוגשה בתוך המועד להגשת הבקשה העיקרית. הלכה היא, כי "עצם הגשת הבקשה תוך המועד עשויה, יחד עם טעמים אחרים, להוות טעם מיוחד". זאת, משום שגילוי דעתו של בעל דין כי אינו משלים עם פסק הדין שניתן, מעכב את גיבוש זכותו של בעל הדין שכנגד שלא להיות מוטרד עוד בגין אותו הליך (ב"ש 34/70, שמסיה נגד אלקראעין , פ"ד כד(1) 307, 308; וראו גם: בש"א 6183/97, אמנון אזערי נגד מועש בע"מ , תקדין עליון 97 (4) 640; בש"א 290/97, ד"ר רמי הגואל נגד ד"ר לאה הגואל , תקדין עליון 97 (1) 23).

יתר על כן; בנוגע להגשת בקשה לדיון נוסף קבעה הרשמת אפעל-גבאי:

"עצם הגשת הבקשה בתוך המועד מעידה על זריזותו ושקידתו של המבקש בטיפול בענייניו, על יחסו ההוגן של בעל הדין שכנגד ועל יחס הכבוד שהוא מגלה כלפי בית המשפט, ומקום שמדובר בבקשה לדיון נוסף, היא מונעת מן הצד שכנגד לפתח ציפיות בדבר סופיות ההליכים המשפטיים, בכך שהיא מביאה לידיעתי בשלב מוקדם את כוונת המבקש לשקול הגשת בקשה לדיון נוסף".

(בש"א 3424/94, INTERLEGO A/S נגד EXIM LINES BROS S.A ואח' , תקדין (עליון) 94(2) 1572.

הבקשה שלפני מעלה נימוקים אחדים: הטירחה הכרוכה בהכנת הבקשה, עומס עבודה ניכר והופעות רבות בבתי המשפט, וההליך המקובל בבנק לגבי אישור נוסח הבקשה קודם הגשתה.

אכן, אילו עמדו בפני עצמם, לא היה די בנימוקים אלה כדי להאריך את המועד שנקבע בחיקוק. אולם, במצטבר לעובדה שהבקשה הוגשה קודם חלוף המועד, והמשיבה ידעה בעוד מועד כל כוונת המבקש לבקש קיום דיון נוסף, ובהתחשב בכך שבדיעבד נדרשת אורכה של יומיים בלבד, מן הראוי להיעתר לבקשה, וכך אני עושה.