בש"פ 8658/00 זכריה אביבי נ. מדינת ישראל

המבקש הגיש בקשה למתן ארכה להגשת עתירה לדיון נוסף. טעמיו של המבקש מבוססים על מחלתו של בא כוחו, אשר נזקק לטפולים רפואיים שאינם סובלים דיחוי. המשיבה הבהירה כי אין היא מתנגדת למתן הארכה.

ברגיל, היחס לבקשות ארכה להגשת דיון נוסף הוא קפדני. בית המשפט אינו נוהג ליתן ארכות ביד רחבה:

"כלל נקוט בידי בית המשפט הוא, כי יש לנהוג גישה קפדנית ומצמצת בבקשות להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף, על מנת למנוע את השהיית תוקפו של פסק דין סופי (המ' 589/68 האניה אנטוריה נ' פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ , פ"ד כב(3) 699.

הטעם לגישה זו מונעת מהרצון לשמור על צפיות בעלי הדין ביחס לסופיות ההליכים המשפטיים (בש"א 3424/94

Interlego A/S

נ'

Exim Lines Bros . ;

בש"א 1468/99 - בנק הפועלים בע"מ נ' בוני התיכון בע"מ , דינים עליון נו 124).

במקרה זה, מסכימה המשיבה למתן הארכה. למבקש עצמו טעם סביר לאיחור, ואין מדובר בהזנחה של סתם. בנסיבות אלה אני נעתר לבקשה.