מ"ח 6189/06 אבנר ינאי נ. היועץ המשפטי לממשלה

בכתב-אישום מתוקן שהוגש לבית-משפט השלום בקריות, יוחסו למבקש חמש עבירות של אי-הגשת דו"חות מע"מ במועד, ושש עבירות של מסירת ידיעה לא נכונה ללא הסבר סביר לפי סעיפים 67, 69, 117(א)(6), ו-117(א)(3) לחוק מס ערך מוסף, התש"לו-1975, ולפי תקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976. המבקש הודה בעבירות שיוחסו לו, והורשע בביצוען. נוכח הרשעתו, נגזרו לו שנתיים מאסר בפועל, וכן הופעל לו מאסר על-תנאי בן שלושה חודשים שהיה תלוי ועמד נגדו בגין הרשעה אחרת. בנוסף, נגזר למבקש מאסר על-תנאי למשך שנה.

המבקש הגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי בחיפה, אשר לאחר שתוקן, התייחס הן להכרעת-הדין והן לגזר-הדין. ערעורו של המבקש כנגד הכרעת-הדין נדחה, וערעורו כנגד גזר-הדין התקבל בחלקו, באופן זה שעונש המאסר בפועל שנגזר לו, בגין ההרשעה נשוא הבקשה, הופחת והועמד של 18 חודשים. יתר רכיבי העונש נותרו בעינם.

המבקש, אשר מיאן, ככל הנראה, להשלים עם הרשעתו, הגיש לבית-משפט זה בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. בהחלטת השופט ג'ובראן מיום 8.6.06, עוכב ביצוע עונש המאסר שנגזר למבקש עד להכרעה בבקשה גופה. לבסוף, משנדחתה הבקשה בהחלטת השופט ג'ובראן מיום 5.7.06, נקבע כי על המבקש להתייצב לשאת בעונשו ביום 6.8.06 לא יאוחר מהשעה 10:00.

ביום 25.5.06 הגיש המבקש בקשה למשפט חוזר, ועימה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שנגזר לו. בגדר הבקשה לעיכוב ביצוע העונש

טוען המבקש, כי סיכויי הבקשה למשפט חוזר להתקבל – טובים; כי נוכח אורכה של תקופת המאסר שנגזרה לו, ייתכן והוא ירצה את החלק הארי של העונש עוד בטרם שתתקבל החלטה בבקשה; כי לא נשקפת ממנו כל סכנה לציבור, שכן פרט להרשעותיו בעבירות מס, הוא אדם נורמטיבי.

המשיבה מתנגדת לבקשה, ומבקשת כי נורה למבקש להתייצב לריצוי עונשו מיידית.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, שוכנעתי כי דינה להידחות. ככלל, הגשת בקשה למשפט חוזר אינה מקימה עילה לעיכוב ביצועו של עונש מאסר (רע"פ 6801/04 אהרוני נ' מדינת ישראל , לא פורסם; ע"פ 925/02 דותן נ' מדינת ישראל , לא פורסם; בש"פ 8658/00 אביבי נ' מדינת ישראל , לא פורסם). יתרה מכך, עניינו של המבקש נבחן זה מכבר בידי שלוש ערכאות – וביניהן, בית-משפט זה – אשר מצאו כי הרשעתו של המבקש נסמכת על תשתית ראייתית איתנה. המבקש מיצה למעשה, את הכלים הערעוריים העומדים לרשותו, ומשכך, הפך פסק-הדין בעניינו לחלוט. בדברי אלה אין כדי לחוות דעה באשר לגורלה של הבקשה למשפט חוזר שהגיש המבקש, ואולם, נוכח השלב בו מצוי ההליך בעניינו, נקודת האיזון נוטה בבירור לטובת האינטרס הציבורי שבאכיפה מיידית (ע"פ 10323/01 סטמבלר נ' מדינת ישראל , לא פורסם).

נוכח כל האמור, הבקשה לעיכוב ביצוע העונש נדחית. המבקש יתייצב לשאת בעונשו כפי שקבע השופט ג'ובראן בהחלטתו מיום 5.7.06.