בש"א 3577/18 פלוני נ. פלוני

1.

המבקשים עותרים להארכת מועד להגשת ערעור על החלטתו של כב' השופט ש' אלבז מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים מיום 22.4.2018, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם.

הבקשה הוגשה ביום 4.5.2018, והתבקשה בגדרה ארכה להגשת הערעור עד ליום 3.6.2018. בבקשה נטען כי המבקש 1, המייצג את עצמו ואת המבקש 2, נמצא בחו"ל, וכי הוא זקוק לחודש ימים "על מנת להכין כהלכה את הודעת הערעור". עוד הודגש בבקשה כי נוכח היקף החומר הרלבנטי הכנת הערעור מחייבת "עשרות שעות עבודה ועיון במאות מסמכים".

המשיבים מתנגדים לבקשה.

2.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שלפניי, סבורה אני כי אין מקום להיעתר לבקשה.

ראשית, הטענה כי בא-כוח המבקשים (שהוא המבקש 1) נמצא בחו"ל לא פורטה - לא צוין מתי נסע ומתי הוא צפוי לשוב - ולא נתמכה באסמכתא, והבקשה אף אינה נתמכת בתצהיר.

שנית, הבקשה הוגשה לאחר חלוף המועד להגשת הערעור (בהתאם לתיעוד באתר "נט המשפט" בא-כוח המבקשים צפה בהחלטה ביום הינתנה, אך גם אם נמנה את הימים בהתאם לטענתו, כי צפה בה יום לאחר הינתנה, הוגשה הבקשה יום אחד לאחר חלוף המועד), וממילא לאחר שהתגבשה הסתמכות המשיבים על סופיותה . כמו כן, פרק הזמן אשר התבקש (חודש ימים) מעורר קושי בהתחשב בפרק הזמן הקצר הקבוע בדין להגשת ערעור על החלטה בבקשה לפסלות שופט.

שלישית, לאחר עיון בהחלטה עליה מעוניינים המבקשים להשיג, התרשמותי היא כי סיכויי הערעור שהגשתו מתבקשת אינם תומכים במתן ארכה, וזאת בהתחשב במבחן המנחה בבחינת בקשה לפסלות שופט (חשש ממשי-אובייקטיבי למשוא פנים). אעיר בהקשר זה כי המבקשים לא התייחסו בבקשתם לטעמי הערעור, ולוּ בקצרה.

לבסוף אזכיר כי בשל אופיו של הליך הפסלות ננקטת בבית משפט זה גישה זהירה ומצמצמת בבחינת בקשות למתן ארכה להגשת ערעור פסלות (רא ו

בש"א 9014/16 יצחק נ' ביטן (18.12.2016)).

מטעמים אלו מסקנתי היא כי המבקשים לא הוכיחו קיומם של "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן ארכה להגשת הערעור, ומשכך הבקשה נדחית.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בסך של 1,500 ש"ח.

בשולי הדברים אציין כי נוכח תוצאה זו ומשהטענות בדבר היעדר המצאה של כתבי בי-הדין התייתרו, איני מוצאת ליתן "החלטה מנומקת" בכל הקשור להמצאת כתבי בי-דין, כמבוקשם של המבקשים.