בש"א 4339/15 מאיר קריף נ. בכונס הרשמי

ערעור על החלטת הרשמת ל' בנמלך ברע"א 3409/15 מיום 16.6.2015, במסגרתה נדחו אסמכתאות שהגיש המערער לתמוך בבקשתו למתן פטור מלא מהפקדת עירבון.

1.

המערער הגיש בקשה לפטור מתשלום האגרה והפקדת העירבון. ביום 26.5.2015 קבעה הרשמת ל' בנמלך , כי על אף שקיימים חסרים בבקשה, ניתן להניח שמצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים, ועל כן היא פטרה אותו מתשלום האגרה בהליך. אולם, הרשמת לא מצאה מקום לפטור אותו באופן מלא מהפקדת העירבון, וזאת מכיוון שהמערער לא התייחס לאפשרותו לגייס את העירבון מסביבתו הקרובה, וגם מכיוון שעל פני הדברים סיכויי ההליך אינם מצדיקים מתן פטור מלא מהפקדת עירבון. על כן קבעה הרשמת, כי העירבון יועמד על סכום מתון של 1,000 ש"ח.

2.

המערער הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת הרשמת, ולאחר קבלת תגובת המשיבים היא קבעה ביום 11.6.2015 כי

נימוקי החלטתה מיום 26.5.2015 עומדים בעינם. הרשמת ציינה כי גם בבקשה החדשה לא ניתנה התייחסות לאפשרות המערער להיעזר בסביבתו, וכן התרשמותה לעניין סיכויי ההליך נותרה כשהייתה. עם זאת, לפנים משורת הדין ובשים לב לכך שהמשיב 1 השאיר לשיקול דעתה הפחתה נוספת של סכום העירבון, היא קבעה כי הוא יופחת עוד ויועמד על סך של 500 ש"ח.

1.

המערער הגיש בקשה נוספת לעיון חוזר, וזו נדחתה ביום 15.6.2015, משהרשמת ל' בנמלך קבעה כי הבקשה אינה מגלה עילה לשינוי החלטותיה. באותו יום הגיש המערער עוד בקשה עם אסמכתאות נוספות, אשר כנראה נועדו לתמוך בבקשתו למתן פטור מלא מהפקדת העירבון. ביום 16.6.2015 קבעה הרשמת ל' בנמלך כי אין מקום לשנות מההחלטות שכבר ניתנו.

2.

ביום 22.6.2015 הגיש המערער ערעור על החלטת הרשמת, במסגרתו הוא מפרט על הסוגיות בתיק העיקרי. אשר לסוגיית העירבון, לעמדת המערער אי יכולתו הכלכלית הוכחה ולכן הוא אינו נדרש להפקיד את העירבון.

3.

דין הערעור להידחות. לא מצאתי פגם המצדיק התערבות בהחלטת הרשמת. כידוע, שיקול דעתה של הרשמת רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: בש"א 5814/12 ליברוב נ' בית חולים אלישע (14.8.2012); בשג"ץ 8760/12 ואן קול נ' גנות (5.5.2013)) .

המערער לא הציג תשתית עובדתית חדשה בעניין מצבו הכלכלי ולא התייחס לכך שנדרשת התייחסות לאפשרותו להיעזר בסביבה, וממילא לגופם של דברים הוא לא הצביע על נימוקים שיצדיקו התערבות בהחלטת הרשמת. הרשמת הניחה לטובת המערער כי מצבו הכלכלי אינו מן המשופרים, זאת על אף שבקשתו הייתה חסרה, ועל סמך זאת, לפנים משורת הדין, אף פטרה אותו מתשלום האגרה והפחיתה את סכום העירבון פעמיים. בסופו של יום, על המערער להפקיד עירבון בסך מתון מאוד של 500 ש"ח. דומני כי בנסיבות אלה, וזאת מבלי להידרש לתנאי השני שנדחה גם הוא – סיכויי ההליך, אין מקום להתערב בהחלטת הרשמת.

4.

אשר על כן, הערעור נדחה. המערער יפקיד את העירבון בסכום שקבעה הרשמת בהחלטתה מיום 11.6.2015 תוך 10 ימים מיום המצאת פסק דין זה לידיה. לא ייעשה כן, יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא כל הודעה נוספת.