בש"א 4959-24 בש"א 4959-24

1.לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בת"א 22510-04-24 המתנהל בבית משפט השלום בפתח תקווה, עם הדיון בת"א 27751-04-24 המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו.

2.כעולה מהבקשה ומנספחיה, עניינם של שני ההליכים בתביעות לשון הרע שהגיש המשיב נגד המבקשים על רקע ביטויים שנאמרו כנגד המשיב במסגרת הפגנה שהתקיימה בסמוך לביתו. עניינה של ההפגנה במחאה כנגד פועלו של המשיב כעורך דין בתחום התובענות הייצוגיות. המבקשים טוענים כי מכיוון שההליכים עוסקות באותו נושא; מתנהלים באותה ערכאה; נמצאים באותו שלב; ומייצגים בהם אותם עורכי דין, מוצדק לדון בהן במאוחד. לטענת המבקשים, איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה והחלטות סותרות.

3.המשיב השיב בתגובה כי הוא מותיר את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט, אך הוסיף כי הוא אינו סבור שהחלטה על איחוד התובענות תסייע לפשט ולייעל את ההליכים. לטענתו, אף-על-פי שהרקע להתבטאויותיהם של המבקשים דומה, המעשים וההתבטאויות נגדו, שונים בתכלית. כך, כתב התביעה שהוגש כנגד המבקש 1 מייחס לו אמירות המוציאות את דיבתו של המשיב במהלך ההפגנה, אך גם לאחריה במסגרת קבוצת "וואטסאפ". לעומת זאת, למבקש 2 מיוחסות אמירות שונות מאלו שמיוחסות למבקש 1, וכן נטען לגביו כי הוא תועד כשהוא מסתובב בבניין שבו מתגורר המשיב ותולה שלטים המייחסים למשיב עבירות פליליות. לטענת המשיב, הואיל וקיים שוני בין אמירותיהם של המבקשים – הוכחת אמיתותן במסגרת טענת ההגנה "אמת דיברתי" בלאו הכי תתברר במפוצל, כך שאין הצדקה במובן זה לאחד את הדיונים.

כמו כן, לטענת המשיב, ייתכן שטענות הגנה שונות ייצרו קושי בניהול התביעה במאוחד. לכן, הואיל וטענות ההגנה של המבקשים טרם נשמעו, לא ניתן להכריע אם איחוד התובענות יוביל לייעול ההליכים, ואם לאו. עוד טוען המשיב כי בכוונתו להגיש תביעות לשון הרע כנגד גורמים נוספים שהשתתפו בהפגנה נגדו, וכי הוא הגיש לאחרונה תביעה בבית המשפט המחוזי כנגד גורם נוסף שהיה מעורב בהפגנה. לכן, הואיל וממילא יתנהלו הליכים משפטיים מקבילים, נטען כי לא יהיה טעם באיחוד התובענות כמבוקש.

4.לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, ובתגובת המשיב, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

הלכה היא כי אין הכרח שתתקיים חפיפה מוחלטת בין התובענות או בין בעלי הדין על מנת להורות על איחוד תובענות, ודי בכך כי קיימת חפיפה מסוימת בין התובענות על מנת להצדיק את איחודן (ראו מיני רבים: בש"א 1286/24 אס.אר.אקורד בע"מ נ' סרי (28.2.2024); בש"א 1279/24 קונטנטו נ' פלג (19.2.2024); בש"א 3667/18 יעיש רוזן נ' עזריה (12.6.2018)). כאמור, מדובר בשתי תביעות לשון הרע שהוגשו על רקע אמירותיהם של המבקשים במסגרת הפגנה שנערכה כנגד המשיב. אף שעילות התביעה מבוססות על אמירות שאינן זהות, מדובר בעילות תביעה זהות שלהן מסכת עובדתית חופפת ברובה. אני סבורה כי בנסיבות אלה, שיקולי יעילות דיונית תומכים באיחוד הדיון (ראו והשוו: בש"א 3813/23 פנחס נ' עו"ד בן יצחק (6.6.2023); בש"א 6520/23 שטרנבך נ' ספטי (6.9.2023)).

יחד עם זאת, מובהר כי ההחלטה הנוכחית לאיחוד ההליכים לפני אותו בית משפט, אינה משליכה על אופן הדיון בהליכים. בית המשפט שידון בתובענות יהיה רשאי להחליט, על פי שיקול דעתו, על אודות אופן ניהול הדיון שיהיה בעיניו היעיל ביותר.

אשר לבית המשפט שיקיים את הדיון המאוחד, ולפי הכלל הרגיל, יש לקיימו בבית משפט השלום בפתח תקווה, בו הוגשה התובענה המוקדמת בזמן.

5.אשר על כן, הדיון בת"א 27751-04-24 (שלום תל אביב-יפו), יועבר לבית משפט השלום בפתח תקווה ויאוחד שם עם הדיון בת"א 22510-04-24.