בש"א 501-23 בש"א 501-23

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) להעברת מקום הדיון בחדל"פ (שלום ת"א) 19365-12-22 (להלן: ההליך), אשר נפתח בבית משפט השלום בתל אביב-יפו.

2.בבקשה נטען כי לאחר שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו בקשה למתן צו לפתיחת הליכים נגד המשיב 2, התברר כי הוא קרוב משפחה של פרקליטה העובדת במחוז תל אביב. עוד התברר כי המשיבה 1, אשר הגישה את הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים, היא חברה המצויה בבעלות אביה של הפרקליטה ודודותיה. בנסיבות אלו, המבקש סבור כי יש להורות על העברת ההליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ומבקש כי ההליך יועבר למחוז שיפוט חיפה. בהקשר זה צוין כי למשיב 2 יש נכס בעיר חיפה וכי המשיבה 1 נתנה את הסכמתה להעברת ההליך למחוז האמור.

3.המשיב 2 מבקש לדחות על הסף את הבקשה להעברת ההליך. לטענתו, בהגשת הבקשה נפלו פגמים שונים, וביניהם אי-צירוף עמדתו לבקשה והשמטת העובדה שבהליך ניתן צו ארעי האוסר על המשיב לבצע דיספוזיציה בנכסיו. עוד טוען המשיב 2 כי המבקש לא ציין שהבקשה למתן צו פתיחת הליכים הוגשה גם על ידי אחיותיו – הן דודותיה של הפרקליטה, ושאביה של הפרקליטה הגיש תצהיר התומך בבקשה האמורה. לצד זאת, המשיב 2 טוען כי היה על המבקש לערוך את בדיקותיו "טרם הגשת הבקשה וודאי לפני מתן הסעד הזמני", וכי התנהלות המבקש מעלה חשש שהבקשה דנן הוגשה "ממניעים שאינם עולים בקנה אחד" עם תפקידו.

לגופו של עניין, המשיב 2 טוען שהוא חי במרכז, ועסקיו ונכסיו ממוקמים במרכז אף הם, ומוסיף שהוא נותן אמונו במבקש ש"ימנה לתיק פרקליט ממחוז תל אביב אשר הינו אובייקטיבי ואין לו נגיעה לעניין". נוכח האמור, המשיב 2 מבקש שההליך יוסיף להתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, ולחילופין שההליך יועבר לבית משפט השלום בירושלים.

4.בנסיבות העניין, ולאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, לא מצאתי מקום להורות על העברת הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר. כידוע, עילה להעברת מקום דיון על רקע עילת פסלות המופנית כלפי כלל השופטים המכהנים במחוז מסוים תקום במקרים חריגים בלבד (ראו מיני רבים: בש"א 8545/22 עמאד נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, פסקה 4 (1.2.2023); בש"א 7909/22 עופר נ' אליהו, פסקה 4 (22.11.2022)). בכך שחלק מהצדדים להליך הם קרובי משפחה מדרגות שונות של פרקליטה העובדת במחוז תל אביב אין כדי להקים עילת פסלות גורפת כלפי כלל השופטים במחוז, והדבר נכון אף בהינתן בעלותם של קרובי המשפחה במשיבה 1 (ראו והשוו: בש"א 3134/22 גרבינסקי נ' בהרי, פסקה 4 (9.6.2022)). למעשה, הטענות בבקשה מתמקדות בחלוקת העבודה הפנימית בקרב פרקליטיו של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אולם כפי שנפסק בעבר, סעיף 78 לחוק בתי המשפט אינו האכסניה המתאימה לבחינת טענות כאמור (ראו והשוו: בש"פ 8665/22 בייסרון נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (25.1.2023); בש"פ 7873/22 מוסטפא נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (11.12.2022)). משאלו הם פני הדברים, לא מצאתי להידרש לטענות הסף שהעלה המשיב 2 בבקשתו.

אשר על כן, הבקשה נדחית. ההליך בחדל"פ (שלום ת"א) 19365-12-22 יוסיף להתברר בבית משפט השלום בתל אביב-יפו.