החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 5049/17 פלוני נ. המאגר הישראלי לביטוח חובה

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף בבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף. נקבע כי דרישת הטעם המיוחד מיושמת בהליך זה באופן קפדני ומצומצם. היעדר פירוט מספק והעובדה שהפסק אינו מורכב באופן חריג הובילו לדחייה, והמבקשים הורשו להגיש את העתירה עד המועד הקבוע בדין.

העובדות

בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דין בן 25 עמודים. המבקשים טענו לחשיבות וחידוש שבפסק הדין ולצורך בלימודו ובסקירת ההלכות הרלוונטיות. הבקשה הוגשה בטרם חלוף המועד הקבוע בדין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת עתירה לדיון נוסף מטעם של חשיבות וחידוש שבפסק הדין ולצורך לימוד פסק הדין וסקירת ההלכות?

הלכות

  1. 1

    בהליכי עתירה לדיון נוסף דרישת "טעם מיוחד" מיושמת באופן קפדני ומצמצם, בשל מאפייניו הייחודיים של ההליך.

    ״בהליכים שעניינם עתירה לדיון נוסף הדרישה לקיומו של טעם מיוחד מיושמת באופן קפדני ומצמצם״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ככלל, בעל דין נדרש להגיש עתירה לדיון נוסף במועד הקצוב בדין, גם כשמדובר בהליך נרחב או הדורש משאבים ניכרים.

    ״מכך נובע, כי ככלל בעל דין נדרש להגיש את העתירה במועד הקצוב בדין וזאת גם אם מדובר בהליך שהיקפו נרחב״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה לדיון נוסף
  • טעם מיוחד
  • סד זמנים
  • בקשת הארכה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

5049/17

לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו

המבקשים:

1.

פלוני

2. פלוני

3. פלוני

4. פלוני

נ ג ד

המשיבה:

המאגר הישראלי לביטוח חובה

בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך

החלטה

הארכה להגשת עתירה לדיון נוסף מתבקשת "מפאת החשיבות והחידוש" שבפסק הדין, "לשם לימוד פסק הדין וסקירה של ההלכות והגישות הרלוונטיות לסוגיות העומדות על הפרק" (סעיף 15 לבקשה). ואולם כידוע, בהליכים שעניינם עתירה לדיון נוסף הדרישה לקיומו של "טעם מיוחד" מיושמת באופן קפדני ומצמצם, וזאת על רקע מאפייניו הייחודיים של ההליך (למשל ,

בש"פ 4620/07

שובר נ' מדינת ישראל (11.6.2007); בש"א 6180/09

פלונית נ' פלוני (13.9.2009). ראו גם, בש"א 7155/06

בן-יונה נ' עו"ד יניב אינסל

(3.10.2006)).

זאת ועוד: הליך של עתירה לדיון נוסף מיועד, מעצם טיבו וטבעו, לבירור סוגיות מורכבות, ולא פעם ההליך הקודם עליו נסובה העתירה הוא בעל היקף נרחב. חרף זאת, המחוקק קבע סד זמנים קצר להגשתו של הליך זה. מכך נובע, כי ככלל בעל דין נדרש להגיש את העתירה במועד הקצוב בדין וזאת גם אם מדובר בהליך שהיקפו נרחב או הדורש משאבים ניכרים (ראו והשוו למשל, בשג"ץ 7410/13

גפסו נ' התנועה לאיכות השלטון

(4.11.2013); בש"א 5977/11

עזבון המנוח חוסיין ז"ל נ' עזבון המנוח שיחאן

(27.9.2011)). אוסיף, כי עיון בפסק הדין - המחזיק 25 עמודים - מעלה כי אין מדובר בהליך נרחב או מורכב באופן חריג.

נוכח האמור לעיל, ובהיעדר פירוט מספק לגבי השאלה מדוע לא יוכלו המבקשים להגיש את העתירה לדיון נוסף במועד - דינה של בקשת הארכה להידחות וזאת חרף העובדה שהוגשה טרם חלוף המועד הקבוע בדין. אין צורך לומר, כי המבקשים רשאים להגיש את העתירה לדיון נוסף עד ליום 29.6.2017 (היום ה-15 לאחר מתן פסק הדין).

המזכירות תמציא החלטה זו לידי המבקשים עוד היום באמצעות הפקסימיליה, ואף תעדכן אותם טלפונית בדבר תוכנה תוך עריכת תרשומת מתאימה.

ניתנה היום, כ"ח

בסיון התשע"ז (22.6.2017).

גלעד

לובינסקי זיו, שופט

ר

ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1בהליכי עתירה לדיון נוסף דרישת "טעם מיוחד" מיושמת באופן קפדני ומצמצם, בשל מאפייניו הייחודיים של ההליך.
  2. 2ככלל, בעל דין נדרש להגיש עתירה לדיון נוסף במועד הקצוב בדין, גם כשמדובר בהליך נרחב או הדורש משאבים ניכרים.