פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
7752/20
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקשת:
מיטל אפטר
נ ג ד
המשיב:
בנק הפועלים
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך; תשובת
המשיב מיום 11.11.2020; תגובה לתשובה מיום 25.11.2020
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק-דינו של בית המשפט העליון בע"א 6775/19 מיום 19.10.2020. המשיב סבור כי נימוקי הבקשה אינם מצדיקים את מתן הארכת המועד המבוקשת.
תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, קובעת כי ניתן להגיש בקשה לדיון נוסף על פסק-דין שניתן בבית המשפט העליון, בחלוף חמישה עשר ימים ממועד מתן פסק-הדין. בקשת הארכה דנן הוגשה ביום 9.11.2020 – בחלוף עשרים ואחד ימים ממועד מתן פסק-הדין. האיחור בהגשת הבקשה עומד אפוא על שישה ימים. בהקשר זה יוער, כי המבקשת טוענת כי פסק-הדין הומצא לה בפקס ביום 20.10.2020, למחרת המועד בו ניתן (במעמד הצדדים). ואולם טענה זו אינה מעלה או מורידה לעניין משך האיחור שכן הכלל הוא כי אין סופרים את מניין חמישה עשר הימים להגשת בקשה לדיון נוסף ממועד המצאת פסק-הדין אלא ממועד מתן פסק-הדין וזאת בין אם פסק-הדין ניתן במעמד הצדדים בין אם לאו (ראו למשל, בש"א 650/14 מיצ'קור נ' קופת חולים מאוחדת (31.3.2014)). גישה נוקשה זו נעוצה בטיבו המיוחד של הליך הבקשה לדיון נוסף, החורג מעקרון סופיות הדיון ופותח פתח להתדיינות נוספת בעניין שהוכרע בפסק-דין של בית המשפט העליון (ראו המ' 589/68 אנטוריה נ' פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ , פ"ד כב(3) 699 (1968)).
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לא מצאתי כי הבקשה מגלה "טעם מיוחד" למתן הארכת המועד המבוקשת. כך, טענות המבקשת באשר לעיכוב במשלוח הבקשה לדיון נוסף באמצעות הדואר אינן מצדיקות את מתן הארכה ולו מן הטעם שהבקשה נמסרה למשרד השליחויות של דואר ישראל רק ביום 6.11.2020 כלומר לאחר חלוף המועד (כך, על פי האמור בבקשה). גם הטענות הכלליות שהעלתה המבקשת בעניין השלכות התפשטות נגיף הקורונה על דפוסי העבודה במשק, אינן מצדיקות את מתן הארכה. הטענות שהועלו בהקשר זה הוצגו בלקוניות ולא ניתן פירוט סדור, מפורט ומבוסס בהקשר זה (ראו,
בש"א 7963/19
חברה קדישא פתח תקווה נ' לנצר (11.12.2019)). הבקשה אף לא נתמכה בתצהיר.
זאת ועוד, בכל הנוגע לסיכויי ההליך ספק רב אם אלה מצדיקים את מתן הארכה ובהקשר זה יצוין כי בפסק-הדין מושא הבקשה נדחה ערעור המבקשת על יסוד תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. דומה אפוא כי סיכויי הבקשה לדיון נוסף אינם תומכים אף הם, על פני הדברים, בהיעתרות לבקשת הארכה (השוו, בש"א 5060/19 אבו רוקן נ' כיוף , פיסקה 6 (29.11.2020)).
יש לזכור בסופו של דבר כי הארכת המועד הקבוע בדין מותנית בהצגת "טעם מיוחד". דרישה זו מיושמת בצמצום ובדווקנות יחסית בהליך כגון זה שלפניי, לאור ייחודיותו כאמור לעיל. בהתחשב באמות מידה אלה איני סבור כי טענות המבקשת מצדיקות הארכת מועד להגשת הבקשה לדיון נוסף.
הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ג בכסלו התשפ"א (29.11.2020).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם