החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"מ 2209/14 עליזה חזיזה נ. מדינת ישראל משרד השיכון

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעורבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שנדחתה בו עתירה להכיר במבקשים כדיירים ממשיכים בדיור ציבורי. נקבע כי כאשר בעל דין נתקל במצוקת מועדים בשל המתנה לתשובת הלשכה לסיוע משפטי, ייבחן הדבר באהדה, בכפוף לבחינת שקידתו וזריזותו. הבקשה שהוגשה טרם חלוף המועד העמידה את המשיבים מבעוד מועד על המשך ההתנגדות לפסק הדין.

העובדות

המבקשים ביקשו להכיר בהם כדיירים ממשיכים בדירה במסגרת הדיור הציבורי, והעתירה נדחתה בבית המשפט המחוזי. הבקשה להארכת מועד הוגשה טרם חלוף המועד להגשת הערעור, לאחר שהמבקשים המתינו לתשובת הלשכה לסיוע משפטי לבקשתם למינוי. בית המשפט קיבל את הבקשה והורה על הגשת הודעה משלימה בדבר אישור הלשכה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת ערעור כאשר המבקשים נתקלו במצוקת מועדים בשל המתנה לתשובת הלשכה לסיוע משפטי?
  2. 2.האם הגשת הבקשה טרם חלוף המועד להגשת ההליך מצמצמת את הפגיעה באינטרס ההסתמכות של המשיבים?

הלכות

  1. 1

    כאשר אדם נזקק לייצוג של הלשכה לסיוע משפטי ונתקל במצוקת מועדים, ייבחן בית המשפט את בקשתו להארכת מועד באהדה נוכח חשיבות זכות הפניה לערכאות

    ״בפסיקה נקבע לא אחת כי כאשר אדם נזקק לייצוג משפטי של הלשכה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בית המשפט יבחן האם בעל הדין פעל בשקידה ראויה ובזריזות, ואם הוגשה בקשה להארכת מועד מבעוד מועד לצמצום הפגיעה באינטרס ההסתמכות

    ״ובהקשר זה יש רלבנטיות הן למועד הפניה ללשכה״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    לאחר הסדרת הייצוג המשפטי, הדרישה לשקידה סבירה ולהתנהלות מהירה מקבלת משנה תוקף

    ״לאחר שהוסדר הייצוג המשפטי הדרישה לשקידה סבירה ולהתנהלות מהירה מקבלת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור
  • לשכה לסיוע משפטי
  • מצוקת מועדים
  • שקידה ראויה
  • אינטרס ההסתמכות
  • כלל ההמצאה
  • חריג הידיעה
  • דיירים ממשיכים
  • ערעור בזכות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"ם

2209/14 - א'

לפני:

כבוד הרשמת

ליאת בנמלך

המבקשים:

1. עליזה חזיזה

2. שי חזיזה

נ ג ד

המשיבות:

1. מדינת ישראל משרד השיכון

2. עמידר החברה הלאומית לשיכון עובדים בע"מ

בקשה להארכת מועד

החלטה

1.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 18.2.2014 בו נדחתה עתירה שהגישו המבקשים להכיר בהם כ"דיירים ממשיכים" בדירה בה התגורר גרושה של המערערת 1 ואביו של המערער 2 במסגרת הדיור הציבורי.

בבקשה, אשר הוגשה ביום 24.3.2014, נטען כי פסק הדין הומצא לידי בא-כוח המערערים ביום 25.2.2014 וכי העיכוב בהגשת הערעור נובע מהמתנת המערערים לתשובת הלשכה לסיוע משפטי בבקשה שהגישו "ימים ספורים לאחר קבלת פסק הדין" להרחבת מינוי להגשת הערעור. מכאן בקשתם למתן ארכה להגשת הערעור עד ליום 13.4.2014.

המשיבה 1 השאירה את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט ואילו המשיבה 2 (אשר תגובתה הוגשה לאחר חלוף המועד להגשתה ועל כן לא התקבלה לרישום, אך על מנת לקדם את ההליך עיינתי בה לגופה) מתנגדת לה.

2.

לאחר שעיינתי בחומר שבפניי החלטתי לקבל את הבקשה.

בפסיקה נקבע לא אחת כי כאשר אדם נזקק לייצוג משפטי של הלשכה לסיוע משפטי והוא נתקל ב"מצוקת מועדים" בשל חלוף הזמן בין הפניה ללשכה לבין מינוי עורך דין מטעמה, יבחן בית המשפט את בקשתו להארכת מועד באהדה וזאת נוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות (ראו: בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי , פסקה 2 (1.6.2009); בש"א 6708/00 אהרן נ' אמנון , פ"ד נד(4) 702 (2000)). ואולם, בכל מקרה נתון על בית המשפט להפעיל שיקול דעת בהתחשב בכלל הנסיבות והשיקולים הרלבנטיים, ובין היתר יש לבחון בהקשר זה האם בעל הדין פעל בשקידה ראויה ובזריזות המתחייבת, ובהקשר זה יש רלבנטיות הן למועד הפניה ללשכה לסיוע משפטי והן לשאלה האם הוגשה מבעוד מועד בקשה להארכת מועד באופן שיצמצם את הפגיעה באינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד (בש"א 8359/11 פלונית נ' פלונית (25.12.2011)). כמו כן, לאחר שהוסדר הייצוג המשפטי הדרישה לשקידה סבירה ולהתנהלות מהירה מקבלת משנה תוקף.

במקרה שבפנינו הצדק עם המשיבה 2 כי בבקשה קיים חסר מסוים שכן המבקשים לא ציינו את המועד המדויק בו פנו ללשכה לסיוע משפטי ואך ציינו כי הדבר נעשה "ימים ספורים" לאחר קבלת פסק הדין. עם זאת, יש ליתן משקל בענייננו לכך שבכל מקרה הבקשה הוגשה טרם חלוף המועד להגשת ההליך (וזאת בהתאם ל"כלל ההמצאה", ויצוין כי גם המשיבים לא טענו כי יש לחרוג בנסיבות אלו מכלל זה ולהחיל את "חריג הידיעה"), כך שהמבקשים העמידו את המשיבים מבעוד מועד על העובדה שטרם השלימו עם פסק-הדין (וראו והשוו: בש"א 3794/11 פלוני נ' פלונית , פסקה 6 (25.10.2011); בש"א 2052/13 ארחה נ' עוד ארז חבר, בתפקידו כמנהל מיוחד , פסקה 6 (9.4.2013)).

בהינתן האמור לעיל ובשים לב לכך שההליך שהגשתו מתבקשת הינו ערעור בזכות ולעניינו של ההליך, סבורני כי אין מקום לחסום את המבקשים מהעלאת טענותיהם בבית משפט זה.

נוכח העובדה שעת הוגשה הבקשה טרם ניתן אישורה של הלשכה לסיוע משפטי להגשת ההליך, תוגש על ידי המבקשים הודעה משלימה בה יבהירו האם ניתן להם אישור כאמור, וככל שזה ניתן ייקבע מועד אשר עד אליו יהיו הם רשאים להגיש ערעור על פסק הדין.

ההודעה המשלימה תוגש בתוך שלושה ימים ממועד המצאת ההחלטה לידי באת-כוח המבקשים.

ניתנה היום, כ"ב בניסן תשע"ד (22.4.2014).

ליאת בנמלך

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1כאשר אדם נזקק לייצוג של הלשכה לסיוע משפטי ונתקל במצוקת מועדים, ייבחן בית המשפט את בקשתו להארכת מועד באהדה נוכח חשיבות זכות הפניה לערכאות
  2. 2בית המשפט יבחן האם בעל הדין פעל בשקידה ראויה ובזריזות, ואם הוגשה בקשה להארכת מועד מבעוד מועד לצמצום הפגיעה באינטרס ההסתמכות
  3. 3לאחר הסדרת הייצוג המשפטי, הדרישה לשקידה סבירה ולהתנהלות מהירה מקבלת משנה תוקף