פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"מ
5621/20
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקש:
דוד אייזנשטיין
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך; תשובת
המשיב מיום 24.8.2020
החלטה
על-פי ההלכה הנוהגת הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין בעתירת אסיר תינתן מקום בו עלה בידו של מבקש הארכה להציג "נימוק סביר לאיחור בהגשת ההליך" (זאת להבדיל מהצגת "טעם מיוחד" הנדרש בהליכים אזרחיים ומינהליים "רגילים" וראו, בשג"ץ 8931/11 צאפאנא נ' מדינת ישראל (11.1.2012); בשג"ץ 7903/18 בשתאווי נ' שירות בתי הסוהר (20.12.2018)). ואולם, גם בהליכים כגון דא יש להקפיד על קיום המועדים הקבועים בדין והארכת מועד לנקיטת ההליך לא תינתן כדבר שבשגרה (ראו: בשג"ץ 5817/12 ניהאד נ' היועץ המשפטי לממשלה (21.8.2012);
בש"מ 3963/15
בן שמעון נ' מדינת ישראל (5.7.2015); בש"מ 2585/20 אבו סרארי נ' מדינת ישראל (12.7.2020)).
במקרה דנן עסקינן במבקש מיוצג אשר ניתן בעניינו פסק-דין ביום 6.7.2020 במעמד בעלי הדין ובאי כוחם (ודוקו, באת-כוח המבקש בבקשה שלפניי ייצגה את המבקש גם בהליך שהתקיים בפני בית המשפט קמא).
הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 10.8.2020, באיחור של חמישה ימים, והתבקשה בה ארכה ממושכת להגשת ההליך (עד ליום 6.10.2020).
עיינתי עיין היטב בבקשה ולא מצאתי בה כל נימוק מהותי המבהיר את טעם האיחור בהגשת הבקשה להארכת מועד כמו גם את הטעמים המצדיקים את מתן הארכה המבוקשת. הטעם היחיד הנזכר בבקשה המתייחס במישרין לאמור הוא כי לבקשת רשות הערעור חשיבות רבה למבקש, "לרבות כלל הטענות העקרוניות שעלו בעתירתו". ואולם טענה זו כשלעצמה במתכונת הכוללנית שהועלתה אינה מצדיקה סטייה מן המועדים הקבועים בדין וזאת גם בהתאם לאמת המידה המקלה החלה בבקשות להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין שניתן בעתירת אסיר.
הבקשה נדחית אפוא.
ניתנה
היום, ד' באלול התש"ף (24.8.2020).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם