החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"מ 2585/20 מוחמד אבו סרארי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין בעתירה נגד החלטת ועדת השחרוריםבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעתירה מנהלית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין שדחה עתירת אסיר נגד הפקעת מלוא תקופת רישיונו. נקבע כי הארכת מועד בעתירות אסירים תינתן בנימוק סביר לאיחור, אך לא כדבר שבשגרה. הבקשה נדחתה מאחר שהאיחור היה ניכר והטענות הועלו באופן כוללני ללא תמיכה בתצהיר, וסיכויי הערעור ב'גלגול שלישי' נמוכים.

העובדות

המבקש, אסיר שהורשע בהריגה, שוחרר על תנאי ובתוך תקופת הרישיון הורשע בעבירת חבלה מחמירה. ועדת השחרורים הפקיעה את מלוא תקופת הרישיון, ועתירתו נגד ההחלטה נדחתה בבית המשפט המחוזי. הבקשה להארכת מועד הוגשה למעלה מחודשיים לאחר המועד, והנימוק שהועלה היה מצבו הבריאותי של אביו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין בעתירת אסיר נגד החלטת ועדת השחרורים בהיעדר נימוק סביר לאיחור?
  2. 2.האם סיכויי הערעור ב'גלגול שלישי' על פסק דין בעניין ועדת השחרורים מצדיקים דחיית הבקשה?

הלכות

  1. 1

    הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין בעתירת אסיר תינתן ככל שיוצג נימוק סביר לאיחור, להבדיל מ'טעם מיוחד' הנדרש בהליכים אזרחיים, אך ההארכה לא תינתן כדבר שבשגרה.

    ״גם בהליכים כגון דא יש להקפיד על קיום המועדים הקבועים בדין והארכת מועד לנקיטת ההליך לא תינתן כדבר שבשגרה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    רשות ערעור על פסקי דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בעתירות על החלטות ועדת השחרורים ניתנת במקרים חריגים ומצומצמים בלבד, המעלים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים.

    ״רשות ערעור על פסקי דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בעתירות על החלטות של ועדת השחרורים ניתנת במקרים חריגים ומצומצמים בלבד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • רשות ערעור
  • ועדת השחרורים
  • אסיר ברישיון
  • נימוק סביר לאיחור
  • גלגול שלישי
  • בית המשפט לעניינים מינהליים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"מ

2585/20

לפני:

כבוד הרשמת שרית עבדיאן

המבקש:

מוחמד אבו סרארי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה להארכת מועד

לנקיטת הליך

החלטה

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 11.12.2019 (עת"א 2652-11-19; כבוד השופטים י' בן-חמו , ח' סבאג , ו- א' לינדשטראוס ) (להלן: פסק הדין )). במסגרת פסק הדין נדחתה עתירה שהגיש המבקש נגד החלטת ועדת השחרורים להפקיע את מלוא תקופת רישיונו (כאסיר ברישיון).

2.

המבקש הורשע בעבר בביצוע של עבירת הריגה והושתו עליו תשע שנים וארבעה חודשים לריצוי מאסר בפועל. בהחלטתה מיום 24.6.2014 הורתה ועדת השחרורים על שחרורו המוקדם של המבקש ברישיון וזאת עד ליום 11.8.2017. ביום 31.8.2015, בתוך תקופת הרישיון, ביצע המבקש עבירת אלימות חמורה נוספת בגינה הוגש נגדו כתב אישום. ביום 3.5.2017, נדון המבקש לשש שנים ו-11 חודשי מאסר לאחר שהורשע במסגרת הסדר בעבירה של חבלה מחמירה. נוכח הרשעתו בפלילים, הוגשה בקשה לביטול הרישיון שניתן לו. ועדת השחרורים (בהחלטותיה מימים 22.5.2019, 3.7.2019 ו-23.10.2019) החליטה על הפקעת מלוא תקופת הרישיון שניתנה למבקש. בהחלטתה מיום 23.10.2019 ציינה הוועדה כי מהדו"ח הסוציאלי העדכני שהוגש בעניינו של המבקש עולה כי המבקש השתלב במחלקה לטיפול באלימות ושוהה בה במשך שנה וכי הוא משתף פעולה עם הטיפול ומפיק ממנו תועלת. יחד עם זאת, נקבע כי בנסיבות העניין לא ניתן לראות בנתונים אלה נסיבות מיוחדות המצדיקות הפקעה חלקית של תקופת הרישיון. זאת גם משום שהמבקש שוחרר ממאסרו הקודם לאחר שעבר טיפול בתחום האלימות וועדת השחרורים התרשמה מהשינוי שעבר.

3.

ביום 11.12.2019 דחה בית המשפט המחוזי עתירה שהגיש המבקש נגד החלטת ועדת השחרורים בקבעו כי לא נפלה טעות בהחלטת הוועדה המצדיקה התערבות בה. הבקשה שלפניי היא להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

4.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים בעתירה המופנית כנגד החלטת ועדת השחרורים הוא 30 ימים (ראו: תקנה 21יב(א) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 ). אשר על כן, המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור הוא יום 12.1.2020 (בהתחשב בכך שהיום השלושים חל ביום שישי). המבקש ניסה להגיש את הבקשה שבכותרת ביום 23.3.2020 אולם זו נדחתה מהמרשם, ולבסוף הגיש אותה ביום 20.4.2020 בצירוף בקשת רשות הערעור עצמה.

5.

לטענת המבקש האיחור בהגשת ההליך נעוץ במצבו הבריאותי של אביו, אשר הקשה עליו לטפל בענייניו המשפטיים ולגייס את כספי תשלום האגרה. בנסיבות אלה, עותר המבקש להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור על פסק הדין וזאת עד למועד הגשתה בפועל. המשיבה מצדה מתנגדת לבקשה.

6.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות. על-פי ההלכה הנוהגת הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין בעתירת אסיר תינתן ככל שיוצג "נימוק סביר לאיחור בהגשת ההליך" (זאת להבדיל מהצגת "טעם מיוחד" הנדרש בהליכים אזרחיים כדרישת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ראו: בשג"ץ 8931/11

צאפאנא נ' מדינת ישראל (11.1.2012); בשג"ץ 7903/18

בשתאווי נ' שירות בתי הסוהר

(20.12.2018)). ואולם, גם בהליכים כגון דא יש להקפיד על קיום המועדים הקבועים בדין והארכת מועד לנקיטת ההליך לא תינתן כדבר שבשגרה (ראו: בשג"ץ 5817/12 ניהאד נ' היועץ המשפטי לממשלה (21.8.2012);

בש"מ 3963/15 בן שמעון נ' מדינת ישראל (5.7.2015) ).

7.

בענייננו, אף אם אצא מנקודת הנחה כי הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 23.3.2020 הרי שהיא הוגשה למעלה מחודשיים לאחר חלוף המועד להגשת בקשת רשות ערעור. אין ספק כי מדובר באיחור ניכר ומשמעותי. חרף האמור, טענותיו של המבקש להצדקת האיחור הועלו באופן כוללני, מבלי שנתמכו בתצהיר ומבלי שהובהר מדוע מחלת אביו מנעה ממנו להגיש את בקשת רשות הערעור במועד, או למצער להגיש בקשה להארכת מועד

בתוך המועד הקבוע בדין להגשתה. דברים אלה נאמרים ביתר שאת בשים לב לכך שהמבקש מיוצג ואף היה מיוצג בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי, ולכך שפסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן במעמד באת-כוחו.

8.

לבסוף אציין כי גם סיכוייו הלכאוריים של ההליך, שעניינו בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" מטים את הכף לעבר דחיית הבקשה, זאת שכן לא אחת נקבע כי " רשות ערעור על פסקי דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בעתירות על החלטות של ועדת השחרורים ניתנת במקרים חריגים ומצומצמים בלבד, המעלים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם של הצדדים" (ראו: רע"ב 8102/19 אלשובכי נ' ועדת השחרורים בכלא קציעות , פיסקה 10 (23.1.2020); כן ראו: רע"ב 4144/19 פלוני נ' מדינת ישראל , פיסקה 6 (16.7.2019); רע"ב 6660/19 שבו נ' מדינת ישראל , פיסקה 8 (15.12.2019)). בענייננו, בזהירות הנדרשת, דומה כי החלטותיה של ועדת השחרורים ופסק דינו של בית המשפט המחוזי נטועים בנסיבות העניין.

9.

נוכח כלל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה

היום, כ' בתמוז התש"ף (12.7.2020).

שרית עבדיאן

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (7 מסמכים)

הלכות

  1. 1הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין בעתירת אסיר תינתן ככל שיוצג נימוק סביר לאיחור, להבדיל מ'טעם מיוחד' הנדרש בהליכים אזרחיים, אך ההארכה לא תינתן כדבר שבשגרה.
  2. 2רשות ערעור על פסקי דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בעתירות על החלטות ועדת השחרורים ניתנת במקרים חריגים ומצומצמים בלבד, המעלים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים.