בש"מ 5654/20 אסי אבוטובול נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה ברע"ב 1980/20 מיום 3.6.2020. המשיב מתנגד לבקשה.

כידוע,

המועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון הוא תוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין (ראו: תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984).

פסק הדין ניתן כאמור ביום 3.6.2020 ולכן המועד האחרון להגשת הבקשה לדיון נוסף הוא יום 18.6.2020. הבקשה להארכת מועד בצירוף הבקשה לקיום דיון נוסף הוגשו ביום 12.8.2020, היינו באיחור ניכר. המועד להגשת בקשה לדיון נוסף ניתן להארכה בהתקיים "טעם מיוחד" לכך. אולם בשים לב לגישה הקפדנית והמצמצמת להארכות מועד להגשת בקשות לקיום דיון נוסף (ראו, למשל: בש"פ 4620/07

שובר נ' מדינת ישראל , פיסקה 2 (11.6.2007); בש"א 6180/09

פלונית נ' פלוני , פיסקה 7 (13.9.2009)), בנסיבות העניין לא מצאתי להיעתר לבקשה.

טענות באת-כוח המבקש הנוגעות לעומס עבודה או לקשיים בשל תקופת הקורונה נטענו בכלליות מבלי פירוט נדרש ומבלי שנתמכו בתצהיר (ראו והשוו: בש"א 4312/20 פילת מקבוצת היי- קפיטל בע"מ נ' הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל (1.7.2020); בש"א 4356/20 פלונית נ' האפוטרופוס הכללי (2.7.2020); בש"א 4493/20 אם תקשורת המונים בע"מ נ' בזק בינלאומי בע"מ (20.7.2020), ערעור על החלטה זו נדחה בבש"א 5438/20 אם תקשורת המונים בע"מ נ' בזק בינלאומי בע"מ (17.8.2020)), ואין בהן כדי להסביר מדוע הבקשה להארכת מועד לא הוגשה למצער בתוך המועד להגשת ההליך.

בנוסף, לאחר שעיינתי בפסק הדין ובשים לב למבחנים הנוקשים החלים ביחס לבקשות לדיון נוסף, סבורני כי סיכוייה הלכאוריים של הבקשה אינם נחזים להיות גבוהים במידה המצדיקה את הארכת המועד, שכן על פני הדברים פסק הדין אינו נמנה עם אותם מקרים נדירים ויוצאי דופן בהם קמה הצדקה לערוך דיון נוסף.

הבקשה נדחית.