בש"א 4493/20 אם תקשורת המונים בע"מ נ. בזק בינלאומי בע"מ

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 8.3.2020 בת"א 17679-05-17 (להלן: פסק

הדין ), וזאת עד ליום 31.7.2020.

2.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים לא ראיתי להיעתר לבקשה. בנסיבות העניין, יוצאת אני מנקודת הנחה כי פסק הדין לא הומצא לידי בא-כוחם הקודם של המבקשים ביום 9.3.2020, וזאת בהתחשב בתוכן התצהיר שצורף לבקשה על-ידי בא-כוחם הקודם, ונוכח הוראות תקנה 497ג(ג2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ). יחד עם זאת, אין חולק כי בא-כוחם הקודם של המבקשים צפה בפסק הדין במערכת "נט המשפט" עוד ביום 10.3.2020, וכי המבקשים ידעו על אודותיו לכל המאוחר ביום 15.3.2020.

3.

זאת ועוד, עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי הצדדים ניהלו הליכים נוספים לאחר מתן פסק הדין ובעקבותיו. כך, למשל, ביום 15.3.2020 המבקשים הגישו תגובה בהמשך להחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 9.3.2020 בעניין הערבות הבנקאית והפיקדון אשר הופקדו בתיק. אף לאחר מכן, ביום 23.3.2020, המשיבים הגישו תגובה לבקשת המשיבה מיום 12.3.2020 למתן פסיקתה. ואכן, בפסיקה נקבע כי אחד המקרים בהם יש למנות את המועד להגשת הליך ערעורי החל מהמועד בו ידע בעל הדין על אודות החלטה שיפוטית שניתנה בעניינו הוא כאשר בעל דין פעל על-פי פסק הדין או יצר מצג כלפי הצד שכנגד על יסוד פסק הדין שניתן (ראו: ע"א 2985/19 א.א. שי אחזקות וייעוץ בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ , פיסקה 11 (6.2.2020); בש"א 6155/19 פלוני נ'

פלוני , פיסקה 13 (16.6.2020)). על רקע זה אני סבורה כי בנסיבות ענייננו קמה הצדקה להחיל את "כלל הידיעה".

4.

בהמשך לאמור, בין אם נמנה את המועד להגשת הערעור מיום 10.3.2020 ובין אם מיום 15.3.2020, הרי שהבקשה שבכותרת הוגשה בחלוף המועד הקבוע בדין להגשתו. כך, ככל שנמנה את המועד להגשת ערעור מיום 10.3.2020, אזי המועד האחרון להגשת הערעור חל ביום 21.6.2020 (בשים לב להוראות הקבועות בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 (להלן: תקנות מצב החירום המיוחד ) והודעתו האחרונה של שר המשפטים, אשר פורסמה בילקוט הפרסומים ביום 7.5.2020 (י"פ התש"ף 8848, עמ' 5770)), ואילו ככל שנמנה את המועד להגשת ערעור מיום 15.3.2020, אזי המועד האחרון להגשת הערעור חל ביום 24.6.2020. כך או כך, הבקשה שבכותרת, מיום 1.7.2020, הוגשה בחלוף המועד להגשת הערעור, ומבלי שצורף לה הערעור עצמו.

5.

כידוע, בהתאם להוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, הארכת מועד להגשת ערעור תינתן רק בהתקיים "טעם מיוחד" לכך. בענייננו, לא מצאתי כי קיים טעם המצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד. אכן, טעות שנפלה אצל בעל-דין הנוגעת לחישוב המועדים לנקיטה בהליך ערעורי כתוצאה מהחלת תקנות מצב החירום המיוחד עשויה להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד (ראו: בש"א 3933/20 הוועדה המקומית לתכנון ובניה יזרעאלים נ' עזבון המנוח הלפרין הרמן ז"ל (16.6.2020)). אולם, בענייננו, טענות המבקשים לפיהן האיחור בהגשת הערעור נבע מטעות הנוגעת לחישוב המועדים לנקיטה בהליך ערעורי כתוצאה מהחלת תקנות מצב החירום המיוחד לא נתמכו בתצהיר (השוו: בש"א 4356/20 פלונית נ' האפוטרופוס הכללי , פיסקה 4 (27.2.2020)), וכמובן שאין בידי בא-כוחם הנוכחי של המבקשים, שייצוגו הוסדר רק ביום 31.6.2020, כדי להעיד על כך. יתרה מכך, בבקשה שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי להארכת המועד להגשת ערעור על פסק הדין ביום 23.6.2020, צוין על-ידיהם במפורש כי תוקף תקנות מצב החירום המיוחד הוא עד ליום 10.5.2020. היינו, עיון בבקשה זו שומט את הקרקע תחת טענות המבקשים כי נפלה טעות בחישוב המועדים להגשת הערעור כתוצאה מהחלת תקנות מצב החירום המיוחד. לא למותר לציין כי הבקשה להארכת מועד נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי בו ביום, תוך שצוין בה כי יש להגישה לערכאת הערעור. ואולם, בבקשה שלפניי לא הונח כל טעם מדוע הבקשה להארכת מועד הוגשה רק ביום 1.7.2020, למעלה משבוע לאחר מכן.

6.

על כך יש להוסיף, כפי שנקבע בעבר בפסיקה, כי ככלל עניינים שנעוצים במערכת היחסים בין עורך דין ללקוחו, ובכלל זה הסדרת הייצוג, אינם מהווים "טעם מיוחד" להארכת מועד (ראו, למשל: בש"א 7312/18 פלד נ' עיריית תל אביב – יפו , פיסקה 4 (5.11.2018)), וכי ככלל אף עומס עבודה של בא-כוח אינו מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד (ראו: בש"א 7963/19 חברת קדישא פתח תקווה נ' לנצר

(11.12.2019)). בענייננו, המבקשים לא פירטו מדוע הייצוג הוסדר רק ביום 31.6.2020, לאחר חלוף המועד להגשת הערעור ואילו מאמצים הם נקטו לצורך כך, וזאת בהתחשב בכך שהם ידעו על פסק הדין לכל המאוחר ביום 15.3.2020. בנסיבות אלה אני סבורה כי המבקשים לא הוכיחו כי הם פעלו בשקידה המצופה מבעל דין להסדרת ייצוגם המשפטי (השוו: בש"א 4312/20 פילת מקבוצת היי-קפיטל בע"מ נ' הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל (1.7.2020)). עוד אוסיף כי, ככלל, משא ומתן בין הצדדים אינו מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת הערעור, ובפרט בנסיבות שבהן הצדדים לא הסכימו על הארכת המועד (ראו: ע"א 402/06 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח פלוני ז"ל , פיסקה 4 (14.6.2006); בש"א 1642/11 אליאב נ' שמואלוב , פיסקה 4 (22.3.2011); בש"א 6254/11 בירווירט יורג נ' עובדיה , פיסקה 4 (4.9.2011)).

7.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בסך של 1,000 ש"ח.