החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"מ 5911/19 יהודה יזרעאלי נ. מועצה מקומית קרית טבעון

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דין בעע"מ 5213/17. נקבע כי הגישה להארכת מועד בבקשות לדיון נוסף קפדנית, וכי הכללים בדבר מניין ימי הפגרה מושרשים וידועים. המבקשים לא הגישו השגה על החלטת המזכירות, ולא הוכח טעם מיוחד או טעות בלתי נמנעת.

העובדות

המבקשים ניסו להגיש בקשה לדיון נוסף בתקופת פגרת הקיץ, והמזכירות סירבה לקלוט אותה ביום 21.8.2019 והודיעה כי ניתן להגיש רק לאחר הפגרה. לטענת המבקשים נמסרו להם הנחיות דומות בטלפון. המבקשים לא הגישו השגה על החלטת המזכירות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת בקשה לדיון נוסף בשל טעות בדבר מניין ימי הפגרה והתנהלות מזכירות בית המשפט?

הלכות

  1. 1

    הגישה הנוהגת ביחס לבקשות ארכה להגשת בקשה לדיון נוסף קפדנית ומצומצמת, ונדרש טעם מיוחד להארכת המועד

    ״הגישה הנוהגת ביחס לבקשות ארכה להגשת הליך של בקשה לדיון נוסף הינה קפדנית ומצומצמת במיוחד״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הכללים בדבר מניין ימי פגרה במועד להגשת בקשה לדיון נוסף הם כללים מושרשים וידועים, ואי-ידיעתם אינה טעם מיוחד בלתי נמנע

    ״הכללים החלים באשר למועד להגשת בקשה לדיון נוסף, ובהם כי הפגרה באה במניין הימים, הינם כללים מושרשים וידועים״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    כאשר המזכירות מסרבת לקלוט בקשה, ניתן להגיש השגה על ההחלטה בזמן אמת, ואי-הגשתה פוגעת בטענה לטעות בלתי נמנעת

    ״בידי המבקשים עמדה האפשרות להגיש בזמן אמת השגה על החלטת המזכירות״
    לציטוט במסמך ←
  4. 4

    סיכויי ההליך הלכאוריים הם שיקול נוסף בבקשת הארכה, ולכן כאשר הערעור נדחה על בסיס תקנה 460(ב) קשה לומר שסיכויי הבקשה תומכים בהארכה

    ״שיקול נוסף חשוב נעוץ בסיכוייו הלכאוריים של ההליך״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בקשה לדיון נוסף
  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • פגרה
  • מניין הימים
  • מזכירות בית המשפט
  • השגה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"מ

5911/19

לפני:

כבוד הרשם רון גולדשטיין

המבקשים:

1. יהודה יזרעאלי

2. רינת טרכטנברג

3. שאול ארצי

4. דליה ארצי

נ ג ד

המשיבות:

1. מועצה מקומית קרית טבעון

2. וועדה מקומית לתכנון ובנייה קרית

טבעון

בקשה להארכת מועד

לנקיטת הליך; תשובת המשיבות מיום 11.9.2019; תגובת המבקשים מיום 19.9.2019

לתשובת המשיבות

החלטה

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק-דינו של בית המשפט העליון בעע"מ 5213/17 יזרעאלי נ' מועצה מקומית קרית טבעון

(7.8.2019) (כב' השופטים נ' סולברג , י' אלרון

ו- א' שטיין ) (להלן: פסק-הדין ).

2.

בבסיס הבקשה עומדת הטענה כי המבקשים ניסו להגיש את הבקשה לדיון נוסף במסגרת המועד הקבוע בדין (עוד במהלך ימי פגרת הקיץ). ואולם, מזכירות בית משפט זה סירבה לטענתם לקלוט את הבקשה למרשם והודיעה לבא-כוחם ביום 21.8.2019 כי ניתן להגיש את הבקשה רק לאחר תום הפגרה. לטענת המבקשים דברים דומים נמסרו להם בטלפון על ידי המזכירות וכן על ידי מרכז המידע של מערכת בתי המשפט.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובת המשיבות, ובתגובת המבקשים לתשובת המשיבות, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להארכת מועד – להידחות. הגישה הנוהגת ביחס לבקשות ארכה להגשת הליך של בקשה לדיון נוסף הינה קפדנית ומצומצמת במיוחד (למשל, בש"א 6180/09 פלונית נ' פלוני

(13.9.2009)). לא שוכנעתי כי עלה בידי המבקשים להציג במקרה זה "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה המבוקשת, כנדרש בתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984.

4.

מוכן אני להניח לטובת המבקשים - ומבלי להכריע בדבר - כי שליח מטעם בא-כוחם אכן ניסה להגיש למזכירות בית המשפט את הבקשה לדיון נוסף עוד ביום 21.8.2019. זאת, אף שטענה זו לא הוכחה כנדרש בדרך של צירוף מסמך כלשהו או תצהיר מטעם חברת השליחויות. כן מוכן אני להניח לטובת המבקשים - גם כאן מבלי להכריע בדבר - כי תיאור שיחות הטלפון שקיים בא-כוחם עם מזכירות בית משפט זה ועם מרכז המידע של מערכת בתי המשפט, כפי שהובא בתצהיר שצורף לתגובה לתשובה, אכן משקף באופן מלא את שיחות הטלפון הללו. זאת, למרות שכל שצורף בהקשר זה (ואף זאת, רק לתגובה לתשובה) הינם "תקצירי" שיחה אשר לא הובהר כנדרש מקורם וכיצד נערכו לתוך התצהיר. כאמור, גם תחת הנחות מוצא אלה אין בנימוקי הבקשה כדי לגבש טעם מיוחד המצדיק את מתן הארכה המבוקשת. זאת בשל הטעמים המצטברים

הבאים.

5.

הכללים החלים באשר למועד להגשת בקשה לדיון נוסף, ובהם כי הפגרה באה במניין הימים , הינם כללים מושרשים וידועים כפי שהובהר לא אחת בפסיקתו של בית משפט זה (ראו: בש"א 6927/11 רוכמן נ' קיבוץ מענית

(24.1.2012); בש"א 7622/12 לוי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ , פיסקה 5 (11.11.2012)). אפילו הבין בא-כוח המבקשים בטעות כי עליו להגיש את ההליך לאחר הפגרה, הרי שלא שוכנעתי כי הורם במקרה זה הנטל להוכיח שהטעות הנטענת הייתה בלתי נמנעת באורח סביר (ראו: בש"מ 6229/11 דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה

(10.1.2012)). לעניין זה יצוין כי עיון ב"תקצירי"

השיחה שנכללו בתצהיר בא-כוח המבקשים מלמד כי מרכז המידע הבהיר לבא-כוח המבקשים במפורש

כי הנטל לבדוק אם ימי הפגרה באים במניין הימים, אם לאו, לצורך הגשת בקשה לדיון נוסף, מוטל על בא-כוח המבקשים. כמו כן, נראה כי התשובות שנמסרו לבא-כוח המבקשים ממזכירות בית משפט זה

(כפי שמתוארות ב"תקצירי" השיחה) התייחסו רק לשעות שבהן ניתן להגיש כתבי בי-דין למזכירות בית המשפט בימי הפגרה. מכל מקום, אפילו אניח כי המזכירות אכן הטעתה את המבקשים במפורש באשר למניין ימי הפגרה

ואכן דחתה מן המרשם את הבקשה שהמבקשים ניסו להגיש ביום 21.8.2019

- אף שאין לפני כל ראיה ברורה המלמדת כי כך ארע – בידי המבקשים עמדה האפשרות להגיש בזמן אמת השגה על החלטת המזכירות (ראו סעיף 1 להנחיית נשיאת בית המשפט העליון מיום 1.11.2010 בנושא נוהגים במזכירות בית המשפט העליון) והשגה כאמור – לא הוגשה.

אבהיר כי לא נעלמו מעיניי טענות המבקשים באשר להוראותיו של מנהל בתי המשפט בדבר סוגי עניינים שיישמעו במהלך הפגרה ואולם לא ראיתי ליתן לטענות אלה משקל רב בשים לב לכך שבהוראות אלה הובהר במפורש כי אין בהן כדי לגרוע מהוראת תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ"ג-1983 (ראו עמ' 6 להודעת מנהל בתי המשפט).

שיקול נוסף חשוב נעוץ בסיכוייו הלכאוריים של ההליך. בענייננו, בפסק-הדין מושא הבקשה נדחה הערעור על בסיס תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ומכאן שקשה לומר, על פני הדברים, כי סיכויי הבקשה לדיון נוסף תומכים אף הם בהיעתרות לבקשת הארכה (ראו והשוו, בש"א 4471/19 אבו רוקן נ' כיוף

(4.7.2019); ערעור על ההחלטה נדחה בבש"א 5060/19 אבו רוקן נ' כיוף

(25.7.2019)).

6.

בשל הטעמים המצטברים המפורטים לעיל - הבקשה נדחית. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה

היום, ח' בתשרי התש"ף (7.10.2019).

רון גולדשטיין, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בשג"ץ 7436/20המטה למען ארץ ישראל נ. ניצב דורון ידיד, ממ"ז ירושליםהחלטה
  • בש"מ 7307/19יהודה יזרעאלי נ. מועצה מקומית קרית טבעוןפסק-דין

הלכות

  1. 1הגישה הנוהגת ביחס לבקשות ארכה להגשת בקשה לדיון נוסף קפדנית ומצומצמת, ונדרש טעם מיוחד להארכת המועד
  2. 2הכללים בדבר מניין ימי פגרה במועד להגשת בקשה לדיון נוסף הם כללים מושרשים וידועים, ואי-ידיעתם אינה טעם מיוחד בלתי נמנע
  3. 3כאשר המזכירות מסרבת לקלוט בקשה, ניתן להגיש השגה על ההחלטה בזמן אמת, ואי-הגשתה פוגעת בטענה לטעות בלתי נמנעת
  4. 4סיכויי ההליך הלכאוריים הם שיקול נוסף בבקשת הארכה, ולכן כאשר הערעור נדחה על בסיס תקנה 460(ב) קשה לומר שסיכויי הבקשה תומכים בהארכה