בש"פ 1078/09 מדינת ישראל נ. אילן זגורי

לפניי בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים החל מיום 10.2.2009 או עד למתן פסק דין בתיק פלילי 827/08 בעניינם, בבית משפט השלום באשדוד, לפי המוקדם.

ביום 9.5.2008 הוגש לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום נגד המשיבים, אשר הועבר ביום 20.5.2008 לבית משפט השלום באשדוד, המייחס להם עבירה של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע פשע, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); עבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין; עבירה של ניסיון גניבה, לפי סעיף 384 בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין; עבירה של קשר לעשות פשע, לפי סעיף 499(1) לחוק העונשין; ועבירה של הסגת גבול כדי לעבור עבירה, לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין.

לפי הנטען בכתב האישום, ביום 4.5.2008 בשעה 20:30 לערך, פרצו המשיבים 1 ו-2 לדירה באשדוד מצוידים בפטיש כבד לצורך פריצה לכספת שהייתה בדירה, בעוד המשיב 3 שימש כתצפיתן והמתין לחבריו מחוץ לדירה.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית משפט השלום באשקלון בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדם. ביום 28.5.2008 הורה בית משפט השלום (כבוד השופט ח' נחמיאס ) על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם, לאור קיומן של ראיות לכאורה, עילת מעצר ומסוכנות מצדם שאינה ניתנת לאיון על ידי חלופת מעצר.

משעברו תשעה חודשים ומשפטם של המשיבים טרם נסתיים, פנתה המבקשת לבית משפט זה בבקשה לשוב ולהאריך את מעצרם של המשיבים, היא הבקשה שבפניי.

הבקשה סוקרת את מהלך הדיונים עד כה וממנה עולה כי בתחילה התמהמהו ההליכים כנגד המשיבים בשל עיכוב בהוצאת תעודת חיסיון על חלק מחומר הראיות על ידי התביעה, ולאחר מכן עד למתן החלטה בבקשת המשיבים להסרת החיסיון וחשיפת חומר חקירה נוסף. לאחר מתן ההחלטה בבקשה זו, התקיימו שבעה דיוני הוכחות, כאשר באחרון שבהם מיום 1.2.2009, נקבע כי ביום 9.2.2009 יישמעו סיכומי הצדדים.

לטענת המבקשת, העבירות המיוחסות למשיבים ונסיבות ביצוען, עברם הפלילי העשיר, וקיומם של מאסרים על תנאי ברי הפעלה העומדים ותלויים כנגד המשיבים 1 ו-3, מעידים על מסוכנות הנשקפת לציבור מצדם באם ישוחררו ממעצר. כמו כן, לאור סופו הצפוי של משפטם של המשיבים, יש להניח שהכרעת הדין תינתן במסגרת תקופת הארכת המעצר המבוקשת.

מנגד, מתנגדים באי כוח המשיבים לבקשה, בטענה כי התמשכות ההליכים המשפטיים עד כה נובעת ממחדליה של המבקשת אשר התעכבה בהוצאת תעודת חיסיון למשך חודשיים מיום הגשת כתב האישום. בדיון שנערך לפניי היום, טען בא כוח המשיב 1 כי בשל מורכבותו של התיק, ייתכן ולא תינתן הכרעת דין על ידי בית משפט השלום במסגרת תקופת הארכת המעצר המבוקשת. בא כוח המשיב 2 הוסיף כי גם דיוני ההוכחות התעכבו מעבר לנדרש בשל מחדלי המבקשת בזימון עדים למועדי ההוכחות. בא כוח המשיב 3 גרס כי לאבחן בין מרשו לבין המשיבים האחרים בשל תפקידו השולי בביצוע העבירות נשוא כתב האישום, אשר אינו מצדיק את המשך מעצרו.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

אמנם הלכה ידועה היא, כי עם חלוף הזמן והתמשכות ההליך, הולכות וגוברות משקלן של חזקת חפותו של נאשם וזכותו לחירות, על פני שיקולים אחרים (ראו, בין היתר, בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נסראלדין (לא פורסם, 2.4.2003); בש"פ 1875/06 מדינת ישראל נ' גבועה (לא פורסם, 14.3.2006); בש"פ 5827/06 מדינת ישראל נ' ליברטי (לא פורסם, 25.7.2006)). כפי שציין בית משפט זה בבש"פ 9921/02 מדינת ישראל נ' סבג (לא פורסם, 1.12.2002), חזקה עלינו מצוות המחוקק שבסעיף 61 לחוק המעצרים, כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר.

עם זאת, ישנם מקרים, שבהם שומה על בית משפט זה לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 62 לחוק המעצרים ולהאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים, מפעם לפעם. השיקולים העיקריים אותם יש לשקול על מנת להכריע בשאלה זו הם, מחד גיסא, קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק ומאידך גיסא, אופייה של העבירה ומידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב ( ראו גם בש"פ 926/06 מדינת ישראל נ' מחמיר (לא פורסם, 6.3.2006); בש"פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי (לא פורסם, 21.2.2007) ).

במקרה שלפניי, שוכנעתי כי יש מקום להיעתר לבקשה באופן חלקי ולהאריך את מעצרם של המשיבים, וזאת לנוכח נסיבות ביצוע העבירות המיוחסות למשיבים, המעידות על תכנון מוקדם, ועברם הפלילי העשיר, אשר אינו מותיר מקום לספקות באשר לסיכון לציבור אשר ייגרם משחרורם לחלופת מעצר בשלב זה. יתר על כן, כפי שצוין לעיל, אחד השיקולים שעל בית המשפט לשקול בעת שעומדת לפניו בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים, הוא קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק.

בעניינם של המשיבים, אמנם התעכבו ההליכים המשפטיים בתחילת ההליך, אך לאחר מכן התנהלו בקצב משביע רצון וכעת אנו עומדים בשלב הסיכומים, אשר יישמעו בבית משפט השלום מחר, ה-9.2.2009. לפיכך, יש להניח כי הכרעת דינם של המשיבים תינתן בזמן הקרוב, וההליכים המשפטיים יסתיימו בעתיד הנראה לעין.

לאור האמור לעיל, אני מאריך בזה את מעצרם של המשיבים בארבעים וחמישה ימים, החל מיום 10.2.2009 או עד למתן פסק דין בתיק פלילי 827/08 בבית משפט השלום באשדוד, לפי המוקדם מבין המועדים.