בש"פ 1107/05 אשר אילוז נ. מדינת ישראל

בפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט א' אברהם ) אשר הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

כנגד העורר ושניים נוספים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של החזקה וסחר בסמים. על פי הנטען בכתב האישום, במסגרת מבצע בפיקוח המשטרה פנה סוכן סמוי של המשטרה לאחד מהנאשמים וביקש לקנות ממנו סמים. בכתב האישום נטען כי אותו נאשם ארגן את העסקה ומכר לסוכן המשטרתי כמות מדגמית של 2.950 ק"ג של סם מסוג קנאביס. לאחר מכן תיאמו השניים עיסקה גדולה של מכירת 60 ק"ג סם. בביצוע העסקה היה העורר נהג מונית שהוביל במכוניתו למעלה מ-50 ק"ג סם מסוג קנאביס בתא המטען, כשהוא מוחבא בחמישה שקים. חלקו של העורר באותה עסקה שניה היה הובלת הסם מדרום הארץ למקום העסקה. כן נטען בכתב האישום כי העורר נכח במקום בעת ביצוע העסקה.

עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה כי בית המשפט יורה על מעצרם של שלושת הנאשמים עד לתום ההליכים. בית המשפט המחוזי דן בעניינו של העורר וקיבל את בקשת המדינה. בית המשפט מצא כי כנגד העורר מתקיימות ראיות לכאורה המעידות על מעורבותו בעסקת הסמים וכי מעורבות זו מעידה על המסוכנות הנשקפת ממנו. לפיכך קבע בית המשפט כי קיימת עילה למעצרו של העורר וכי אין מקום בעניינו לשחרר את העורר לחלופת מעצר.

בדיון בפניי טענה באת-כוח העורר כי התשתית הראייתית הלכאורית בעניינו של העורר הינה חלשה וכי הגרסה שהציג העורר בחקירתו הינה אמינה. באת-כוח העורר הדגישה בטיעוניה את הנסיבות המיוחדות, לשיטתה, המתקיימות במקרה דנן: העורר הינו אדם כבן 32, ללא עבר פלילי, בעל עבודה מסודרת ובעל משפחה. העורר לא היה המטרה של המבצע המשטרתי שהביא ללכידת הנאשמים ולכאורה לטענתה, גם אם היה מעורב בענין, הרי שמעורבותו קטנה. מנגד, הדגיש בא-כוח המדינה כי התשתית הראייתית הלכאורית שנמצאה בעניינו של העורר הינה מוצקה וכי ממעורבותו של העורר בעסקה נלמדת מסוכנותו.

לאחר שעיינתי בערר ושמעתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל ויש להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן את אפשרות שחרורו של העורר לחלופת מעצר. הגם שמסקנתו של בית המשפט המחוזי בדבר קיומן של ראיות לכאורה מקובלת עלי; ועל אף שהכלל הוא, כי ככל שמדובר בסחר בסמים, ניתן לשלול את חזקת המסוכנות ולהצדיק חלופת מעצר רק במקרים חריגים ויוצאי דופן; נראה כי מקרה זה בנסיבותיו האישיות הינו מסוג אותם מקרים חריגים. כאמור, נגד העורר קיימות ראיות המצביעות לכאורה על המעורבות שלו בעסקת הסמים אולם, בשלב זה, ראיות לכאוריות אלו מצביעות על רמת מעורבות נמוכה יחסית לשני הנאשמים האחרים, אשר נראה כי המבצע המשטרתי נועד לתפסם בכף. לכך יש להוסיף את עברו הנקי של העורר ואת נסיבותיו האישיות האחרות המטות את הכף לטובתו. בנסיבות אלו נראה כי מוצדק יהיה לבחון את אפשרות קיומה של חלופת מעצר בעניינו. נוכח אופיה וחומרתה של העבירה המיוחסת לעורר, יש לקבוע חלופה כאמור, רק אם העורר ישאר במעצר בית מלא ויימצא תחת פיקוחו של ערב מתאים אשר יוכל לפקח עליו. כן ייקבעו ערובות כספיות מתאימות לשחרורו לתנאים של מעצר בית.

אשר על כן, הערר מתקבל במובן זה שהדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי אשר יבחן את אפשרות שחרורו של העורר לחלופת מעצר בתנאים המתאימים.