בש"פ 2115/10 אליעזר ישי נ. מדינת ישראל

שני עררים (שהדיון בהם אוחד) על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' כהן) מיום 14.3.2010 בה הורה על מעצרם של העוררים עד תום ההליכים.

כתב האישום

1.

העורר בבש"פ 2115/10, אופיר ישי (להלן: ישי ), והעורר בבש"פ 2250/10, ארז ברמי (להלן: ברמי , וביחד: העוררים ), עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ובעבירות של ייבוא סם וניסיון לייבוא סם לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, וזאת על פי שני אישומים המתוארים בכתב אישום (מתוקן) שהוגש נגדם ביום 22.2.2010, כמפורט להלן.

על פי האישום הראשון , במועד שאינו ידוע לפני חודש אוקטובר 2009 קשרו העוררים קשר עם נאשם נוסף (להלן: הנאשם הנוסף ) לייבא לישראל סמים מסוכנים. ביום 25.10.2009 המריא הנאשם הנוסף מישראל לעיר פראג בצ'כיה (בידיעתם ומטעמם של העוררים), ורכש שם כ- 150 גרם של סם מסוכן מסוג חשיש. הנאשם הנוסף נחת בשדה התעופה בן-גוריון ביום 15.11.2009 (בטיסה שיצאה מהעיר וינה) והביא עמו את הסמים שרכש וכן סכום של 13,565 אירו. עם נחיתתו בישראל נעצר הנאשם הנוסף בשדה התעופה כשעל גופו הסמים והכסף. בכתב האישום נאמר כי אותה עת המתין ברמי בשדה התעופה על מנת להסיע את הנאשם הנוסף משם. בגין מעשים אלה הואשמו העוררים בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וייבוא סם.

2.

על פי המתואר ב אישום השני (המיוחס לעוררים בלבד ולא לנאשם הנוסף), במועד שאינו ידוע לפני חודש נובמבר 2009 קשרו העוררים קשר ביחד עם אחר (להלן: האחר ) לייבא לישראל ממדינות דרום אמריקה (דרך אירופה) סמים מסוכנים לרבות סם מסוג קוקאין. במסגרת הקשר ולשם קידומו ניסו העוררים לאתר אדם שישמש עבורם בלדר סמים תמורת תשלום. על פי חלוקת התפקידים במסגרת הקשר, תפקידו של ישי היה לעמוד בקשר עם האחר על מנת שהאחרון יודיע לו מהם המקומות בחו"ל בהם יימסרו ויתקבלו מזוודות הסמים וכן ימסור לו את פרטיהם של אנשי קשר בחו"ל שהיו אמורים ליטול חלק בביצוע עסקאות הסמים. תפקידו של ברמי, על פי המתואר בכתב האישום, היה לעמוד בקשר עם הבלדר וליתן לו הוראות תוך היוועצות בישי ובשיתוף פעולה עמו.

3.

בראשית חודש נובמבר 2009 או בסמוך לכך נפגש ברמי עם אחד ממכריו אשר פעל החל מחודש אוקטובר 2009 כסוכן משטרתי (להלן: הסוכן ). בידיעתו ובשיתופו של ישי, הציע ברמי לסוכן לשמש כבלדר (בכתב האישום נאמר כי ברמי הציע לסוכן הצעה דומה כשנה לפני האירועים נשוא כתב האישום) והסוכן הסכים להצעה בהנחיית גורמי המשטרה. בחודשים נובמבר ודצמבר 2009 נפגשו ברמי והסוכן מספר פעמים במקומות שונים בירושלים ובכל אותן פגישות הציע ברמי שהסוכן ייסע למדינות שונות בחו"ל וישוב לישראל כשעמו סמים מסוכנים, והכל תמורת סכומי כסף שונים. בסופו של דבר הציע ברמי לסוכן, בידיעתו ובשיתופו של ישי, לטוס לדרום-אמריקה ולהעביר משם לעיר אמסטרדם בהולנד מזוודה ובה סם מסוכן, תמורת תשלום כספי. בנוסף מסר ברמי לסוכן סכומי כסף לצורך רכישת כרטיס טיסה ולצורך מימון ההוצאות בחו"ל ועוד מסר לו מספר טלפון נייד המצוי ברשותו והורה לו ליצור עמו קשר בעודו בחו"ל באמצעות מספר זה בלבד. בכתב האישום צוין כי תחילה רכש הסוכן כרטיסי טיסה מישראל לעיר בואנוס-איירס בארגנטינה (עם עצירות ביניים ברומא ובאמסטרדם), אולם בשלב מסוים הודיע האחר לישי כי עסקת הסמים תתבצע בעיר ריו דה ז'נירו בברזיל ולא בבואנוס-איירס כפי שתוכנן תחילה. בהתחשב בכך שינה הסוכן את כרטיסי הטיסה שרכש, כפי שהורה לו ברמי, ורכש כרטיסי טיסה מישראל לריו דה ז'נירו (ביום 12.12.2009), מריו דה ז'נירו לפריז, מפריז לאמסטרדם, שוב לפריז ומשם חזרה לישראל ביום 24.12.2009.

4.

על פי המפורט בכתב האישום, ביום 12.12.2009 נפגש ברמי עם הסוכן בירושלים, מסר לו פרטים בנוגע למועד בו עליו להיפגש בברזיל עם מי שאמור למסור לו מזוודה ובה סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 2 ק"ג , ותידרך אותו מה עליו לעשות אם ייתפס. בנוסף מסר ברמי לסוכן מספר טלפון נייד שהיה ברשותו והורה לו לרשום אותו בדרך של סיכול הספרות על מנת להקשות על איתורו של ברמי אם ייתפס הסוכן. כמו-כן אמר ברמי לסוכן כי עם הגיעו מברזיל לאמסטרדם עליו ליצור קשר עם מי שאמור לקחת ממנו את הסמים. ביום 12.12.2009 טס הסוכן לריו דה-ז'נרו ויצר קשר עם ברמי, כפי שהתבקש. ביום 21.12.2009 הודיע ברמי לסוכן כי חלו עיכובים בהשלמת העסקה ולכן ביקש ממנו לדחות את שובו לישראל. בו ביום העביר ישי לסוכן סכום של 260 דולר ארה"ב (באמצעות חברה בינלאומית המספקת שירותים של העברת מטבע חוץ (להלן: שירות העברת המט"ח )) והסוכן משך את הכספים בסניף בנק מקומי בברזיל. למחרת (ביום 22.12.2009) ביקש ברמי בשנית מהסוכן לדחות את יציאתו מברזיל במספר ימים עד שיימסרו לו הסמים, אולם בהנחיית המשטרה סירב הסוכן לעשות כן. על פי הנטען בכתב האישום ביום 24.12.2009 יצר ישי קשר טלפוני עם הסוכן וביקש ממנו אף הוא לדחות במספר ימים את מועד יציאתו מברזיל וכן הודיע לו כי הפקיד עבורו 400 דולר ארה"ב ואמר לו כי יפקיד עבורו למחרת סכום נוסף של 500 דולר ארה"ב. ישי אכן העביר לסוכן באותו היום סכום של 400 דולר ארה"ב באמצעות שירות העברת המט"ח והסוכן משך את הסכום שהופקד. אך אין טענה בכתב האישום כי העיסקה הנזכרת באישום השני יצאה אל הפועל או כי הועברו סמים לידי הסוכן ומשכך עומדים כאמור העוררים לדין באותו אישום בעבירות של קשירת קשר וניסיון לייבוא סם.

החלטתו של בית משפט קמא

5.

ביום 14.3.2010 נעתר בית משפט קמא לבקשת המשיבה והורה על מעצרם של העוררים עד תום ההליכים נגדם. אשר לקיומן של ראיות לכאורה ציין בית המשפט כי חומר הראיות שבו עיין כלל את תמלילי האזנות הסתר לשיחות הטלפון בין המעורבים בפרשה, הודעותיו של הסוכן, דו"חות של יחידת העיקוב (בעניין המפגשים בין ברמי והסוכן) והקלטות אודיו של המפגשים בין ברמי והסוכן . מסקנתו של בית משפט קמא מעיון בחומר הראיות היתה כי במקרה דנן קיים פוטנציאל ראייתי להרשעת העוררים בעבירות המיוחסות להם, וזאת בשני האישומים שתוארו בכתב האישום. בכל הנוגע ל אישום הראשון קבע בית משפט קמא כי עיון בתמלילי שיחות הטלפון שנערכו בין הנאשם הנוסף ובין ברמי, מלמד כי השניים דנו בהברחת סמים לישראל. ביחס למעורבותו של ישי באישום זה, ציין בית המשפט כי שיחות טלפון שונות בין העוררים מרמזות על פעילות משותפות של השניים וקושרות אותם לאישום הראשון. בית המשפט ציין כי הוא ער לכך שרוב רובן של שיחות הטלפון נשוא האישום הראשון התקיימו בין הנאשם הנוסף ובין ברמי, אך הוא קבע כי די בשיחות שהתקיימו בין העוררים בעניין זה כדי להוות ראיות לכאורה לכך שהשניים פעלו בצוותא לקשירת קשר לייבוא הסם.

6.

אשר לקיומן של ראיות לכאורה ביחס ל אישום השני הפנה בית משפט קמא לתמלילי שיחות טלפון שנערכו בין ברמי לסוכן, לשיחות שהתקיימו בין העוררים לבין עצמם וכן לשיחות שקיימו העוררים עם אנשים נוספים. בית משפט קמא קבע כי אף שבאותן שיחות לא נאמרה המילה "סמים" על ידי מי מהדוברים, עדיין ניתן ללמוד מהרמזים וממילות הקוד בהם נעשה שימוש בשיחות, על כך שהדוברים דנו בעיסקה. בהקשר זה הוסיף בית משפט קמא והפנה לשיחות שקיימו העוררים בהן דיברו השניים על העברת כספים לאדם ששלחו לחו"ל. עוד הפנה בית המשפט לדו"חות מעקבים שבוצעו אחר ברמי והסוכן מהם למד כי השניים נפגשו מספר פעמים בתקופה הרלבאנטית לאישום וציין כי בהקלטות השיחות שהתקיימו בין ברמי ובין הסוכן באותם מפגשים נשמע הסוכן אומר לברמי כי בכוונתו לייבא לישראל קוקאין בשליחותו של ברמי ואילו ברמי מצידו לא סייג את דבריו ואף השיב לשאלותיו ונתן לו הוראות. כמו-כן הפנה בית משפט קמא להודעותיו של הסוכן בדבר הצעותיו והוראותיו של ברמי ובדבר השתלשלות העניינים בברזיל והקשר הרצוף שקיים עם ברמי במהלך תקופה זו. גם לגבי אישום זה כמו לגבי האישום הראשון קבע בית משפט קמא כי ניתן ללמוד על מעורבותו של ישי באירועים נשוא האישום מתמלילי השיחות בין העוררים, לפיהם ראו השניים את עצמם כמי ששותפים להוצאתה של העסקה אל הפועל. בית המשפט ציין כי התשתית הראייתית הלכאורית שעליה עמד מבססת בשלב זה סיכוי סביר להרשעת העוררים כמי שפעלו במשותף לביצוע עסקת הסמים הנטענת, והוא ציין כי העובדה שהמשיבים בחרו לשמור על זכות השתיקה במהלך חקירתם בלא ליתן מענה לראיות המסבכות אותם, מחזקת את גרסת התביעה.

7.

בית משפט קמא התייחס בהחלטתו לטענת העוררים לפיה קצין המשטרה שהפעיל את הסוכן (להלן: המפעיל ), הוא מי שהיה נשוי בעבר לאשתו של ברמי (העוררים טענו בהקשר זה נגד אמינות הודעותיו של הסוכן וטענתם היתה כי הסוכן הוא עבריין שניסה להדיח את ברמי לייבא סמים לישראל). בית משפט קמא ציין כי העובדה שהמפעיל היה נשוי בעבר לאשתו של ברמי היא אכן מטרידה, אך קבע כי אפילו מתעוררים קשיים בנוגע למהימנותו של הסוכן יש להכריע בקשיים אלה, כמו גם בטענות העוררים בדבר קבילותן של הראיות לכאורה שהוצגו, במהלך המשפט ולא בשלב המעצר. בית המשפט הוסיף וציין כי הוא לא התרשם שיש בקשיים אלה כדי לכרסם בעוצמתן של הראיות לכאורה בהינתן העובדה שקיימות ראיות אחרות הקושרות את העוררים לאירוע הנטען (האזנות הסתר, דוחות העיקוב וההקלטות של המפגשים בין ברמי לסוכן).

8.

אשר לאפשרות של חלופת מעצר ציין בית משפט קמא כי נגד המשיבים, להם מיוחסים אישומים של סחר בסמים, מתקיימת עילת מעצר סטטוטורית והוא הוסיף וציין כי לא התרשם שעניינם של העוררים נמנה עם אותם מקרים חריגים בהם מוצדק לבחון שחרור לחלופת מעצר בהדגישו כי חלק ניכר מן הפעולות המיוחסות להם בוצעו באמצעות הטלפון וכי בנסיבות אלה שהייתם של העוררים במעצר בית אין בה כדי לאיין את החשש שימשיכו לנסות לייבא ולייצא בסמים. כמו-כן ציין בית המשפט כי נסיבות ביצוען של העבירות המיוחסות לעוררים מעידות על תחכום רב ועל פעילות חוצה גבולות תוך הפעלת בלדר הפועל בשליחותם בחו"ל. נסיבות אלה, כך קבע בית המשפט, מצביעות על מסוכנות גבוהה לביטחון הציבור ומחלישות את האמון שאפשר ליתן בעוררים. בהקשר זה הדגיש בית משפט קמא כי לישי עבר פלילי מכביד בביצוע עבירות שונות, והוא ציין כי אף שלברמי אין עבר פלילי, לא די בכך כדי להקהות את מסוכנתו בדרך של שחרור בתנאים מגבילים בשים לב לאופיין של העבירות המיוחסות לו. מטעמים אלה סבר בית המשפט כי אין מקום להורות על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של מי מהעוררים.

על החלטתו של בית משפט קמא הוגשו העררים שבכאן. במאמר מוסגר יצויין כי בהחלטתו דחה בית משפט קמא טענה שהעלו העוררים בפניו לפיה המעשים שביצעו לכאורה בישראל לא חרגו מפעולות הכנה ולכן אין לבית משפט בישראל סמכות לדון בהם. אף שהעוררים שבו והעלו טענה זו בעררים חזרו הם מטענות אלה במהלך הדיון, לצורך שלב המעצר, ומשכך איני רואה להידרש אליהן.

טענות העוררים

9.

העוררים סבורים כי שגה בית משפט קמא בקובעו שקיימת בשלב זה תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את מעצרם עד תום ההליכים. ראשית טוענים העוררים כי שגה בית המשפט בקביעתו לפיה טענותיהם נגד קבילות חלק מחומר הראיות צריכות להתברר רק בשלב המשפט ולא בשלב המעצר. לטענתם ניתן להורות על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים אך ורק בהתבסס על ראיות קבילות ובמקרה דנן סבורים המערערים כי חלק מהראיות אינן קבילות (טענתם היא כי בחומר הראיות מצויים רק תקצירים של שיחות הטלפון ולא ההקלטות עצמן או לחלופין תמלול של ההקלטות; לטענתם בשלב המעצר עד תום ההליכים לא ניתן לעשות שימוש בתקצירים אלה כראיות לכאורה). בהקשר זה מוסיפים העוררים וטוענים כי אין בחומר הראיות כל זיהוי של קולות הדוברים והם מדגישים כי זיהוי קולו של הדובר בשלב זה חייב להיות זיהוי ממשי וכי במקרה דנן לא צורפה לחומר הראיות חוות דעת או לחלופין מזכר המצביע על כך שהעוררים אכן נטלו חלק באותן שיחות.

אשר לקביעותיו הקונקרטיות של בית משפט קמא בעניין קיומן של ראיות לכאורה ביחס לכל אחד מהעוררים, טוען ברמי כי אין בתמלילי האזנות הסתר נשוא האישום הראשון כדי ללמד כי ביצע עבירה כלשהי והוא טוען כי מכל מקום מדובר בייבוא של כ- 150 גרם חשיש והדעת נותנת כי אדם לא יטוס לחו"ל על מנת לייבא לישראל כמות זעירה כזו של הסם האמור. בכל הנוגע לאישום השני טוען ברמי כי פרט להודעות הסוכן אין כל ראיה המצביעה על כך שהיה בקשר או שוחח עם הסוכן בעת ששהה בחו"ל או כי שלח כספים עבורו. בהקשר זה מדגיש ברמי כי הסוכן הוא עבריין בעל עבר פלילי שהופעל על ידי מי שהיה נשוי בעבר לאשתו. ברמי מדגיש כי המפעיל אשר נטל לדבריו חלק פעיל ודומיננטי בהפעלת הסוכן מצוי בסכסוך קשה עם אשתו אך לא דיווח על כך לממונים עליו ובכך נוצר מצב של ניגוד עניינים בניהול החקירה. ברמי מוסיף ומציין לעניין זה כי לאחרונה הוגשה נגד המפעיל תלונה למחלקה לחקירות שוטרים, ולגישתו שגה בית משפט קמא בכך שלא העניק משקל ראוי לכרסום בחומר הראיות שנגרם עקב האינטרס שהיה למפעיל בהפללתו. לעניין הראיות נגדו טוען ברמי כי מתמלילי האזנות הסתר עולה שהסוכן שידל אותו והפעיל עליו לחץ על מנת שייבא לישראל סמים מסוכנים ואילו הוא סירב לעשות כן ואף סירב לשוחח עם הסוכן בשובו לישראל. העובדה שהסוכן התעקש להיפגש עמו בישראל לאחר האירועים המתוארים בכתב האישום מלמדת אף היא, לטענת ברמי, על מוטיבציית יתר מצד הסוכן לסבך אותו במעשים שלא ביצע. לבסוף טוען ברמי כי אין בחומר הראיות אינדיקציה מתי החל הקשר בינו ובין הסוכן ועל איזה רקע וכי גם בכך יש כדי לכרסם בחומר הראיות נגדו.

10.

ישי טוען אף הוא כי הראיות לכאורה אינן מצדיקות את מעצרו עד תום ההליכים והוא מתייחס בהקשר זה לתמלילי האזנות הסתר ולמשלוח הכספים לברזיל עבור הסוכן, עליהם ביסס בית משפט קמא את ההחלטה לעוצרו. בכל הנוגע לתמלילים טוען ישי כי מסקנתו של בית משפט קמא לפיה ניתן ללמוד מהם על מעורבותו בעסקת הסמים היא מרחיקת לכת וכי מילות קוד שונות שנאמרו לכאורה בשיחות ועליהן הסתמך בית המשפט בהקשר זה, אינן מלמדות כי אותן שיחות עסקו בייבוא סמים מסוכנים לישראל. אשר להעברת הכספים לסוכן מדגיש ישי כי הוא לא הכחיש בחקירתו כי העביר כספים לסוכן, אך לטענתו עשה זאת לבקשתו של ברמי (על מנת להשיב לו חוב כספי), והוא מדגיש כי גרסתו זו אושרה בהודעתו של ברמי במשטרה. ישי מדגיש עוד כי מחומר הראיות ניתן ללמוד כי הסוכן לא בא עמו במגע בשום שלב. בהתייחס לאישום הראשון טוען ישי כי התשתית הראייתית הקושרת אותו לעבירה היא קלושה, כי אישום זה הוסף לכתב האישום בשלב מאוחר יותר וכי אישום זה לעצמו אינו מצדיק את מעצרו עד תום ההליכים.

11.

ברמי וישי טוענים כי אפילו קיימות ראיות לכאורה בעניינם ראוי היה במקרה דנן להורות על הכנת תסקיר אשר ייבחן אפשרות לחלופת מעצר. בהקשר זה טוענים העוררים כי המשיבה טרם הגישה תעודת חיסיון בהתייחס לחומר החקירה אותו נמנעה מלהציג להם ולטענתם יש בכך כדי להוות שיקול המצדיק בחינתה של חלופת מעצר. כמו-כן טוענים העוררים כי העובדה שהנאשם הנוסף באישום הראשון לא נעצר מצדיקה אף היא בחינת חלופה. בהתייחס לנסיבותיהם האישיות מדגיש ישי כי עברו הפלילי הוא רחוק ואינו מכביד (העבירה האחרונה בגינה הורשע בשנת 2000 היא עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית) ואילו ברמי מדגיש כי אין לו כל עבר פלילי וכי העסק שבבעלותו עומד על סף קריסה כללית.

טענות המשיבה

12.

המשיבה, מצידה, טוענת כי האישום הראשון מתבסס על האזנות סתר של שיחות שהתקיימו בין ברמי ובין הנאשם הנוסף, וכן על האזנות סתר של שיחות שהתקיימו בין העוררים. לטענת המשיבה, אף שבאותן שיחות לא נאמרה המילה "סמים" ואף שהנאשם הנוסף לא קשר בהודעותיו את העוררים למעשים שיוחסו לו, ניתן לקשור את העוררים למעשים אלה בהתבסס על האזנות הסתר. אשר לחומר הראיות נשוא האישום השני , סבורה המשיבה כי יש ליתן משקל רב להודעותיו של הסוכן בהן פירט את מפגשיו עם ברמי וכן להאזנות הסתר בהן שוחח ברמי עם ישי בנוגע להעברת הכספים. כמו כן מפנה המשיבה לדו"חות המעקב אחר המפגשים בין הסוכן ובין ברמי ולהקלטות ותמלולי ההקלטות של השיחות בין השניים באותן פגישות, מהם ניתן ללמוד כי ברמי והסוכן שוחחו על האירועים נשוא כתב האישום. אשר להאזנות הסתר שנערכו לשיחות הטלפון השונות מציינת המשיבה כי תמלילי השיחות מלמדים על הקשר האינטנסיבי של ברמי עם הסוכן ועל כך שישי היה מעורב בפרשה ופעל עם ברמי כגוף אחד. המשיבה מדגישה כי אף שלא נעשה זיהוי קולי של הדוברים, נתמכים תמלילי ההאזנות בראיות חיצוניות המשתלבות זו בזו ומעידות כי העוררים הם הדוברים בשיחות (בפרט מדגישה המשיבה בהקשר זה כי אין חולק שההאזנות בוצעו לטלפונים שבשימוש העוררים ולטלפון קווי השייך לאחותו של ישי). כמו-כן מציינת המשיבה כי התמלילים אינם "תקצירים" כטענת העוררים אלא תמלילים שערכו השוטרים שביצעו את האזנת הסתר בהם רשמו את ששמעו בזמן אמת. בנסיבות אלה סבורה המשיבה כי אין ממש בטענת העוררים כי תמלילי השיחות אינם קבילים. עוד מדגישה המשיבה כי העובדה שהעוררים בחרו לשמור על זכות השתיקה במהלך חקירתם מחזקת את הראיות נגדם והיא מוסיפה ומציינת כי העובדה שמי שהפעיל את הסוכן היה נשוי בעבר לאשתו של ברמי נודעה לפרקליטות רק בדיעבד וכי העניין מצוי בבדיקה אך מדגישה כי ההוראה שניתנה לסוכן בעודו שוהה בברזיל להפסיק את המהלך, נבעה משיקולים מבצעיים של המשטרה ואין לה נגיעה לקשר האמור בין המפעיל ובין אשתו של ברמי.

המשיבה סבורה עוד כי צדק בית משפט קמא בקובעו שהמקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים בהם ראוי לבחון חלופת מעצר, וזאת נוכח האישומים המיוחסים לעוררים המלמדים על מסוכנות רבה מצידם. בכל הנוגע לעברם של העוררים מציינת המשיבה כי אף שאין לברמי עבר פלילי בשיחותיו עם הסוכן אמר ברמי כי נתפס בעבר בשוויץ "על סמים", ואשר לישי מציינת המשיבה כי לחובתו שתי הרשעות קודמות. עוד טוענת המשיבה כי העובדה שטרם הוגשה תעודת חיסיון ביחס לראיות שלא נמסרו להגנה, אין בה כדי להטות את הכף לטובת שחרורם של העוררים לחלופת מעצר והיא מציינת כי על פי בקשה שהגישה ביום 15.2.2010 ניתנה לה בבית משפט קמא אורכה בת 30 ימים לצורך הגשת התעודה, וכי לאחרונה הגישה בקשה לאורכה נוספת בעניין זה שטרם הוכרעה וכי היא פועלת במרץ להוצאת התעודה.

דיון

13.

דין העררים להתקבל. הכלל הוא כי בשלב המעצר לא יידרש בית המשפט למשקלן של הראיות לכאורה, למהימנות העדים או לסתירות שונות בגרסאותיהם וכל שעליו לבחון בשלב זה הוא את הפוטנציאל ההוכחתי הטמון באותן ראיות כמו גם את סיכויי ההרשעה שהן מקימות (ראו: בש"פ 1572/05 זוארץ נ' מדינת ישראל , פיסקה 7 (טרם פורסם, 10.4.2005); בש"פ 1438/07 אסולין נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 4.3.2007); בש"פ 8803/07 נימר נ' מדינת ישראל , פיסקה 6 (טרם פורסם, 31.10.2007); בש"פ 9203/09 פאיד נ' מדינת ישראל , פיסקה 5 (טרם פורסם, 24.11.2009)).

עיון בחומר הראיות לכאורה הנוגע ל אישום השני, שהינו האישום המרכזי בענייננו, מלמד כי אכן נאספה תשתית ראייתית לכאורית המקימה סיכוי סביר להרשעתם של העוררים בעבירות המיוחסות להם באותו אישום. הודעות הסוכן באשר לרקע ההיכרות בינו לבין ברמי ופגישותיהם של השניים בישראל, משתלבות עם תמלילי ההקלטות שבוצעו במהלך הפגישות. כך, הודעת הסוכן מיום 25.11.2009 ותמלילי הקלטת הפגישה בין השניים (מאותו היום) מלמדים כי השניים שוחחו על יבוא סמים מדרום אמריקה (הסוכן דיבר על יבוא "קוק" מדרום אמריקה ואילו ברמי מצידו המשיך בשיחה ולא ניסה להכחיש את מעורבותו בעניין). במהלך אותה שיחה אף הסביר ברמי לסוכן מדוע מסוכן פחות לייבא סמים לאירופה מאשר לישראל וזאת נוכח רף הענישה הנמוך באירופה. ברמי הוסיף וציין שם כי הוא נתפס בעבר בשוויץ עם "קילו" ולפיכך גורש משוויץ לתקופה ממושכת בת מספר שנים. כמו כן על פי תמליל שיחתם של הסוכן ושל ברמי במהלך פגישתם ביום בו טס הסוכן לברזיל (12.12.2009), הסביר ברמי לסוכן מה עליו לעשות באומרו לסוכן כי הוא יקבל שם תיק עם "שתי חתיכות" במשקל של שני ק"ג (ראו תמליל ההקלטה מיום 12.12.2009 והודעת הסוכן מאותו היום). יצוין כי דו"חות עיקוב שצורפו לחומר הראיות מלמדים אף הם על פגישות שנערכו בין ברמי ובין הסוכן בישראל בתקופה הרלבאנטית לכתב האישום, בין היתר ביום בו טס הסוכן לברזיל (12.12.2009). בנוסף, בחומר הראיות מצויים תמלילי שיחות טלפון רבות שנערכו בין הסוכן ובין ברמי, בין הסוכן לבין ישי (בעת שהסוכן שהה בברזיל) וכן בין העוררים לבין עצמם בכל הנוגע לאירועים נשוא האישום השני ושיחות אלה קושרות לכאורה גם את ישי למעשים המיוחסים לו בכתב האישום. כך דן ישי עם ברמי בתקופה בה היה הסוכן בברזיל בצורך לשלוח לסוכן כספים על מנת שיוכל להישאר שם מעבר למועד בו היה אמור לצאת מברזיל לאירופה (ראו תמלילי השיחות שמוספרו 534, 548). עוד מצויים בחומר הראיות מסמכים המלמדים כי ישי העביר כספים לסוכן באמצעות שירות העברת המט"ח וכמו כן, אין להתעלם מן העובדה שהעוררים בחרו לשתוק בחקירתם ויש בכך כדי לחזק את התשתית הראייתית הלכאורית לחובתם (ראו: ע"פ 196/85 זילברברג נ' מדינת ישראל פ"ד מד(4) 485, 525 (1990); בש"פ 1668/10 גמזו נ' מדינת ישראל , פיסקה 5 (טרם פורסם, 9.3.2010)).

14.

הנה כי כן, חומר הראיות לכאורה יש בו כדי לסבך את העוררים במעשים המיוחסים להם באישום השני. יחד עם זאת, נראה כי קיימות במקרה דנן נסיבות מיוחדות המצדיקות בחינת אפשרות של חלופת מעצר. זאת בשל התהיות וסימני השאלה המתעוררים נוכח הקשר אשר נחשף, בדיעבד, הקיים בין אשתו של ברמי לבין מי שהפעיל את הסוכן, שהיה בעבר בעלה ונוכח הסכסוך הקיים בין שני אלה, לטענת ברמי. לא ניתן להתעלם מכך שעל פי חומר הראיות לכאורה שהה המפעיל עם הסוכן בברזיל והוא גם זה שגבה מהסוכן את ההודעות שמסר שם. ב"כ המשיבה הסביר אמנם כי לפרקליטות נודע על הקשר בין המפעיל ובין אשתו של ברמי רק בדיעבד והוא הוסיף וציין כי עניין זה נמצא בבדיקה וכי מכל מקום ההוראה שניתנה לסוכן על ידי המשטרה לא להמשיך ולהתעכב עוד בברזיל נבעה משיקולים מבצעיים. אולם, הסברים אלה אין להם עיגון בחומר הראיות לכאורה ובהיעדר תעודת חיסיון לעת הזו, אשר יש להניח כי תתייחס בין היתר גם לחומר המודיעיני הנוגע להפעלת הסוכן, לא ניתן לקיים ביקורת שיפוטית מתאימה בעניין זה אשר תתאפשר רק לאחר הגשת תעודת החיסיון, במסגרתה יבדוק בית המשפט שידון בעתירה לגילוי ראיה האם יש באותו החומר כדי לתרום להגנת העוררים (לעניין היותו של עיכוב בהוצאת תעודת חיסיון נימוק המצדיק בנסיבות מסוימות בחינת אפשרות לחלופת מעצר, ראו בש"פ 6322/09 קרון נ' מדינת ישראל , פיסקה 5 (טרם פורסם, 12.8.2009)). משאין בחומר הראיות לכאורה בשלב זה מענה לשאלות ולתהיות העולות בעקבות חשיפת הקשר שבין המפעיל ובין אשתו של ברמי, ובאשר למידת ההשפעה שהיתה לאותו הקשר על הפעלת הסוכן ועל ההודעות שמסר, יש בכך כדי להצדיק בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן בחינת האפשרות להורות על חלופת מעצר בעניינם של העוררים. זאת ביחוד נוכח עברו הנקי של ברמי ועברו של ישי שהינו ישן ובלתי מכביד, ובהתחשב בכך ש האישום הראשון והמעשים שיוחסו לעוררים בו (יבוא של סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של כ- 150 גרם ) אינם מצדיקים את מעצרם עד תום ההליכים, בלא לבחון חלופת מעצר.

אשר על כן העררים מתקבלים במובן זה שאני מורה לשירות המבחן לערוך תסקירי מעצר בעניינם של העוררים וכן אני מורה כי הדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן אפשרות לחלופת מעצר לאחר קבלת התסקירים.

עד למתן החלטה אחרת יישארו העוררים במעצר.