בש"פ 2225/20 מדינת ישראל נ. האשם אבו עובייד

לפניי שתי בקשות להאריך – בפעם השנייה – את מעצרם של נאשמים שונים בפרשת "טלגראס" (להלן: המשיבים ) ב-90 ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

1.

הרקע הצריך לעניינו פורט בהחלטות קודמות שניתנו על ידי מותבים שונים בבית משפט זה (וראו, בין היתר, ההחלטה בבקשת הארכת המעצר הראשונה, בש"פ 140/20 מדינת ישראל נ' מישל (30.1.2020)). בקצירת האומר, במוקד הפרשה דנן רשת "טלגראס" להפצה להפצה, תיווך וסחר בסמים מסוכנים (להלן: הרשת או טלגראס ). הרשת הוקמה על גבי טלגרם – יישומון לחילופי מסרים המאפשר התקשרות אנונימית ומוצפנת בין המשתמשים – ובמסגרתה נסחרו סמים מסוג קנאביס ומריחואנה, כמו גם MDMA ו- LSD . בגין המעשים האמורים הגישה המבקשת שני כתבי אישום נגד 28 נאשמים (לאחר תפיסתו של עמוס סילבר, להלן: סילבר , והחלטת בית המשפט מיום 17.11.2019 שקיבלה את בקשת המאשימה לאיחוד משפטים): האחד, נגד מי שנמנו על "דרג הניהול הבכיר" של הארגון, על פי המיוחס, ומנהלים בדרג ניהול גבוה (הוא כתב האישום נושא הבקשה בבש"פ 2227/20, שנדון לפני מותב תלתא בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, להלן: תיק ההרכב ). כתב האישום השני הוגש נגד 20 נאשמים בתפקידים זוטרים יותר, בהיררכיה ארגונית משתנה, לרבות נגד שליחים או מתכנתים (והוא נשמע במותב של דן יחיד באותו בית משפט. על כתב אישום זה נסבה הבקשה בבש"פ 2225/20; להלן: ההליך בדן יחיד ). למשיבים שלפניי יוחסו, בין היתר, כל אחד לפי חלקו ובתקופות הרלוונטיות לפעילותו בארגון, עבירות של תיווך לסחר בסמים מסוכנים (ריבוי עבירות); עסקה אחרת בסמים מסוכנים (ריבוי עבירות); הדחת קטין לסמים מסוכנים (ריבוי עבירות; פרט למשיב 7 בבש"פ 2225/20); ושיבוש מהלכי משפט – הכל במסגרת ארגון פשיעה (לחלקם אף יוחסו עבירות נוספות, הכל כמפורט בכתבי האישום).

2.

בד בבד עם הגשת כתבי האישום, הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיבים ונאשמים נוספים עד לתום ההליכים נגדם. בנקודת הזמן הנוכחית, חלק מן הנאשמים שוחררו לחלופת מעצר, חלקם שוהים במעצר בפיקוח אלקטרוני וחלקם עצורים מאחורי סורג ובריח. עוד אעיר, כי לאחר שהוגשו הבקשות שלפניי להארכת מעצר ולפני מועד הדיון שנקבע בהן, התקבלו החלטות בשתי בקשות לעיון חוזר שהגישו המשיבים 6-5 בבש"פ 2225/20 לבית המשפט המחוזי (להלן בהתאמה: לשם ו ניסן ), שהורה על מעצרם במתכונת של פיקוח אלקטרוני. בעניינו של לשם החלטה זו התקבלה ביום 26.3.2020 בהסכמת המבקשת, בתנאים שפורטו, ובקשתו של ניסן לעיון חוזר בעניין מעצרו התקבלה חרף התנגדותה (אולם נמסר כי אין כוונה לערור על ההחלטה). נוכח הסכמתם של השניים האמורים להמשך מעצרם בפיקוח אלקטרוני, לצד הסכמות נוספות שניתנו על ידי משיבים אחרים שכבר נמצאים במעצר בפיקוח אלקטרוני (וראו החלטותיי בבש"פ 2225/20 מיום 30.3.2020 ומיום 2.4.2020), בשלב הנוכחי יעסוק הדיון בבקשה להאריך את מעצרם של המשיב 1, השאם אבו עובייד (להלן: אבו עובייד ) והמשיב 7, דוד אשיר (להלן: אשיר ) בבש"פ 2225/20 וכן בבקשת הארכת המעצר של המשיבים 6-2 בבש"פ 2227/20: אופיר מישל (להלן: מישל ), רן בוגנים (להלן: בוגנים ), שמעון תוהמי (להלן: תוהמי ) ועמרי מאירסון (להלן: מאירסון ; המשיב 1 הסכים להארכת מעצרו מאחורי סורג ובריח כמבוקש על ידי המדינה, בנסיבות שפורטו בהודעת בא כוחו, ראו החלטתי בבש"פ 2227/20 מיום 26.3.2020).

3.

אשר להתקדמות ההליך העיקרי: בשני ההליכים העיקריים שעליהם נסבות הבקשות שלפניי טרם החלה שמיעת הראיות. בשלב זה, ביום 29.3.2020 התקבלה החלטה בטענות המקדמיות בתיק ההרכב ונקבע כי תשובות לכתב האישום (שתוקן לאחר הסגרתו של ראש הארגון, סילבר, בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 17.11.2019) תוגשנה עד ליום 5.4.2020. בהליך בדן יחיד התקיימו מספר דיוני גישור, והחלטה בטענות המקדמיות שהועלו בו צפויה להתקבל עד לתחילת הליך ההוכחות. חומר החקירה שהועבר בהליך זה הוא בהיקף ניכר, והוא כולל, לטענת המבקשת, מעל 200 קלסרים, וחומר ראיות דיגיטלי בהיקף של כשלושה טרה בייט. בנוסף, בתחילת חודש פברואר 2020 (כשנה מאז הגשת כתבי האישום), התקבלו חומרים חדשים מארצות הברית וגרמניה, גם הם בהיקף נרחב. לצד נתונים אלה, בתיק ההרכב קבועים 11 דיוני הוכחות, הראשון שבהם ביום 20.4.2020 ובהליך בדן יחיד נקבעו תחילה 8 דיוני הוכחות אולם לשם מיצוי ההליכים המקדמיים, בין היתר נוכח הגעת החומרים האמורים מגרמניה, בוטלו ארבעת הדיונים הראשונים ובשלב זה הליך ההוכחות צפוי להתחיל ביום 27.4.2020. המבקשת ציינה בבקשתה כי היא ביקשה לקבוע דיוני הוכחות נוספים ובית המשפט מסר כי אלה ייקבעו בהמשך.

4.

בטרם אדרש לטענות הפרטניות בעניינו של כל אחד מהמשיבים, ראיתי כבר עכשיו לציין כי נקודת המוצא לבחינת הארכת המעצר המבוקשת בבקשות דנן היא כי מדובר בהליכים המאגדים תחתיהם מספר לא מבוטל של נאשמים, ומבוססים על חומרי ראיות מורכבים, בהיקפים עצומים. מטבע הדברים, ודומה שעל כך אין מחלוקת בין הצדדים, בירור האשמה בהליכים אלה עשוי להימשך תקופה ארוכה. בחלוף שנה לאחר הגשת כתבי האישום בפרשה, אנו נמצאים בראשית דרכם של ההליכים העיקריים – שבשניהם טרם התחיל הליך ההוכחות. לכל אלה יש להוסיף כי בימים אלה מתמודדת מדינת ישראל, על יושביה, עם התפשטות נגיף הקורונה וכחלק מהתמודדות זו הוטלו גם מגבלות על קיום דיונים משפטיים בסוגי הליכים מסוימים. במצב דברים זה, שוררת אי ודאות לגבי האפשרות לקיים את דיוני ההוכחות שנקבעו, חלקם כבר לסוף חודש אפריל הקרוב, ועל אף התקווה שהדבר אכן יתאפשר (במתכונת כזו או אחרת) – עלינו להתחשב גם בהיבט זה בבחינת קצב התקדמות הצפוי של ההליכים.

בראי הדברים האמורים, נידרש כעת לעניינם של המשיבים כסדרם.

המשיב 1 בבש"פ 2225/20: הישאם אבו עובייד

5.

לפי המיוחס למשיב זה הוא שימש ראש ענף האבטחה בטלגראס עד מעצרו ובתוך כך קיבל הרשאה לשליטה בחשבונות הרשת, לרבות של סוחרי סמים. לפי המיוחס, אבו עובייד ניהל ופיקח על "קיר הבושה", שם פורסמו פרטי סוחרי סמים או לקוחות שהתקבלו בעניינם תלונות. בנוסף לאישומים בעבירות שפורטו לעיל, לאבו עובייד מיוחסת עבירה של איומים בשל כך שפנה לאחת העובדות שעזבה הארגון והעתיקה מהמערכת את פרטיהם של אלפי סוחרים ואיים עליה בפגיעה בגופה. תסקיר המעצר בעניינו של אבו עובייד עמד על כך שהוא נעדר עבר פלילי, ונוכח התרשמותו החיובית מהמפקחים שהוצעו ויתר הנימוקים שפורטו – המליץ שירות המבחן על שחרורו לחלופה של מעצר בית מלא. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של אבו עובייד עד תום ההליכים וערר על החלטה זו נדחה על ידי בית משפט זה (בש"פ 5732/19 הישאם אבו עוביד נ' מדינת ישראל (23.9.2019)). בהמשך הגיש אבו עובייד בקשה לעיון חוזר בשאלת מעצרו, ובתסקיר משלים שהוגש בעניינו שירות המבחן לא שינה מהערכתו לגבי רמת הסיכון להישנות המעשים המיוחסים לו (כבינונית גבוהה) אולם ציין כי להערכתו אבו עובייד החל להתחבר לחומרת ההאשמות כלפיו ומביע נכונות לבחון ולהבין את התנהלותו. בסוף תסקיר זה צוין כי יש מקום לשקול שחרור לחלופה שנדונה בתסקיר הקודם בעניינו, שיכולה להפחית מרמת הסיכון. ביום 8.1.2020 התקיים הדיון בבקשה לעיון חוזר ולאחר שמיעת הערות בית המשפט חזר בו המשיב מהבקשה.

6.

המבקשת טוענת כי אבו עובייד החזיק בתפקיד ניהול בכיר, שאפשר את פעילותו השוטפת של הארגון, ללא חשיפה של מנהליו או עובדיו; וכי פעילותו הייתה קשורה קשר הדוק לפעילות התיווך לסחר בסמים, וכחלק מכך אף קיבל הרשאה לשליטה בחשבונות טלגראס (הרשאה שניתנה, כך המבקשת, למתי מעט, ובהם גם ניסן). לעמדתה, נוכח תפקידו המשמעותי של אבו עובייד, ובהעדר אינדיקציה לשינוי ניכר בהתנהלותו בתסקיר המשלים, טרם השתנתה נקודת האיזון בעניינו ועל כן יש להותירו במעצר מאחורי סורג ובריח. המשיב מצדו טוען כי אין לו ידע טכנולוגי; כי הוא סיים באותו זמן שבע שנות לימוד למקצוע הרפואה; וכי הוא שב לארץ עם גילוי הפרשה כך שאין חשש להימלטות מן הדין. נטען כי נוכח הימשכות ההליך הצפויה, בין היתר בשל השלכות נגיף הקורונה, ובהינתן ההמלצה החיובית העקבית בתסקיר, יש להורות על שחרורו לחלופה שהוצעה ונמצאה מתאימה על ידי שירות המבחן.

7.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה בשלב זה, בכפוף לאמור להלן. כידוע, עם חלוף הזמן עשויה להשתנות נקודת האיזון בין אינטרס ההגנה על שלום הציבור והחשש משיבוש הליכי משפט מחד גיסא, לבין זכותו של הנאשם לחירות מאידך גיסא. ככל שתקופת המעצר מתארכת, מועתק מרכז הכובד אל עבר זכותו של הנאשם לחירות וחזקת החפות. ברם, התמשכות תקופה המעצר היא שיקול אחד בלבד שאותו יש לאזן מול שיקולים נוספים, ובהם העילות שהובילו למעצר מלכתחילה; משך הזמן שיידרש לניהול המשפט עד שיסתיים; גורמי התארכות ההליכים ואופייה; עברו הפלילי של הנאשם; והאפשרות להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בו פחותה. אכן, כאשר ההליך העיקרי נושא הבקשה להארכת מעצר עניינו במערך מורכב ומסועף של ארגון פשיעה, והוא מתאפיין בריבוי נאשמים ומסכת עובדתית סבוכה, יש לבחון את חלוף הזמן וקצב ניהול התיק באמת מידה המתאימה למאפיינים אלה (ראו למשל בש"פ 2853/17 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 14 (19.4.2017); בש"פ 2580/16 מדינת ישראל נ' וואהל , פסקה 35 (12.4.2016); בש"פ 3421/07 מדינת ישראל נ' נאצר , פסקה 11 (25.4.2007)). דברים אלה ודאי יפים לענייננו, מקום שבו כתב האישום נושא הבקשה עוסק בעניינם של 20 נאשמים (וקשור בטבורו לכתב אישום נוסף נגד 8 נאשמים) וחומרי החקירה כוללים מסה ענקית של מידע.

8.

בהינתן האמור, אני סבור כי התקופה הממושכת שבה צפויים להתברר ההליכים דנן צריכה לקבל משקל משמעותי בבואנו לבחון את הארכת המעצר המבוקשת, וזאת בין היתר נוכח הנתונים האישיים של אבו עובייד, המפורטים בתסקיר, ובשים לב לעניינם של נאשמים אחרים בפרשה, ששוחררו ממעצר מאחורי סורג ובריח. הגם שחלקו של משיב זה בניהול ופיקוח על חשבונות סוחרים ולקוחות בטלגראס אינו מבוטל, יש להתחשב בכך שהמשיב 2 לבקשה בבש"פ 2225/20, אף הוא נאשם בכתב האישום בהליך בדן יחיד, ששימש כראש ענף בקרת סחר בטלגראס, עצור כיום בפיקוח אלקטרוני (וראו הפירוט על חלקו בארגון בבש"פ 4354/19 מדינת ישראל נ' פלוני (10.7.2019), בהחלטה שהתקבלה בגלגול קודם של עניינו). קווי הדמיון שבין חלקו של אבו עובייד בפעילות התיווך לסחר בסמים לבין חלקו של המשיב 2, צריכים לקבל משקל בשלב זה של ההליך במובן זה שישנם ראשי ענפים בעלי נגיעה ישירה לתיווך לסחר בסמים שכבר אינם שוהים במעצר מאחורי סורג ובריח (וזאת גם אם, כטענת המבקשת, בעניינו של המשיב 2 חל שינוי משמעותי יותר בהתרשמות החיובית של שירות המבחן בתסקיר המשלים מטעמו; ראו והשוו גם עניינם של המשיבים 3 ו-5 לבש"פ 2225/20 שנמצאים בשלב זה במעצר בפיקוח אלקטרוני, בהסכמת המבקשת). כך גם יש להתחשב בכך שמעורבים אחרים בפרשה, להם יוחס ידע טכנולוגי מורכב שאפשר את פעילות הארגון והסוואתה, שוחררו אף הם ממעצר מאחורי סורג ובריח (ובהקשר זה ראו עניינו של ניסן, הגם שבמצבו מורכבות מיוחדת, וכן עניינו של נאשם אחר, שנמצא בחלופה ביתית המתואר בהחלטה האחרונה בעניינו של ניסן מיום 1.4.2020, שהוגשה לעיוני, סעיף 6 (וראו גם גלגול קודם של אותו נאשם בבית משפט זה, בש"פ 4267/19 פלוני נ' מדינת ישראל (10.7.2019))).

9.

מובן הוא כי ההחלטה בעניינו של כל אחד מהנאשמים בפרשה צריכה להתקבל על פי נסיבותיו הפרטניות, אך בעניינו של אבו עובייד, שאין לחובתו עבר פלילי, אני סבור כי ההיבטים שציינה המבקשת לגבי פעילותו בארגון (בהינתן ההחלטות בעניין נאשמים בעלי מעורבות דומה כאמור) לא שוללים מניה וביה את האפשרות להפחתת הסיכון ממנו, במתכונת מתאימה. מכל מקום, כפי שפורט לעיל, אבו עובייד חזר בו מבקשתו האחרונה לעיון חוזר במעצרו וכעולה מתסקירי המעצר, בעניינו נבחנה חלופת מעצר ביתית. נוכח השיקולים שעליהם עמדתי ובמיוחד קצב התקדמותו הצפוי של ההליך, בפרק הזמן של הארכת המעצר הנוכחית ניתן יהיה לשוב ולבחון את סוגיית המשך מעצרו של אבו עובייד

(לרבות במתכונת של פיקוח אלקטרוני), ולהסתייע – כפי האפשר בעת הזו – בשירות המבחן. זאת מבלי שאני קובע מסמרות באשר לתוצאת אותה בחינה, ובית המשפט המחוזי יפעל בהקשר זה כחוכמתו.

בנתון לאמור, מעצרו של אבו עובייד מוארך בזאת בתשעים ימים, החל מיום 16.4.2020 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 42587-04-19 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

המשיב 7 בבש"פ 2227/20: דוד אשיר

10.

עניינו של אשיר הוא "חריג בנוף" הבקשות שלפניי, שכן בניגוד למשיבים האחרים, הוא לא השתייך לדרג ניהולי בארגון, אלא פעל כשליח בו. לפי המיוחס, אשיר גם פעל כסוחר סמים בטלגראס, בכמויות שלא ידועות למאשימה. ברם, התסקירים שהוגשו בעניינו של אשיר לא באו בהמלצה לשחררו לחלופת מעצר ביתית, ואף לא לחלופה טיפולית. בין השיקולים הרלוונטיים לעניינו יש לציין כי אשיר ביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום הנוכחי עת נשא בעונש עבודות שירות שהוטל עליו בתיק אחר, ובעודו משוחרר בתנאים מגבילים בתיק נוסף. כך גם בתסקיר המעצר הראשון שהוגש בעניינו, שירות המבחן התרשם מדפוסי התמכרות והתנהלות העבריינית, והעריך כי קיים סיכון משמעותי להישנות התנהגות פורצת גבולות. בהמשך לתסקירים שלא באו בהמלצה לשחרר את אשיר למסגרת טיפולית, הודיע האחרון כי הוא מוחק את בקשתו לעיון חוזר וביום 12.1.2020 זו נמחקה.

11.

המבקשת בטיעונה ציינה כי אשיר לא נעצר מחמת מעמדו בארגון אלא מפאת מסוכנותו, והעדר אפשרות לשחררו לחלופה. מנגד טען בא כוחו של אשיר כי לא ניתן להורות על המשך מעצרו בהינתן הימשכות ההליך הצפויה, ונוכח חלקו המצומצם בפרשה בהשוואה לנאשמים אחרים ששוחררו. לטענת אשיר, נכון להיום בעיית ההתמכרות שעלתה מתסקירי המעצר אינה קיימת, ומעצרו הנוכחי למשך למעלה משנה הותיר בו את אותותיו.

12.

בית המשפט המחוזי הורה על בדיקת האפשרות של שחרורו של אשיר למסגרת טיפולית בשני תסקירי מעצר נוספים לתסקיר הראשון שהוגש בעניינו. ברם, חלופה מתאימה והולמת לסיכון שהוערך מאשיר – אין כרגע בנמצא. עברו הפלילי של אשיר והעובדה כי ביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום דנן תוך כדי שהוא נושא בעונש שנגזר עליו בתיק אחר ותוך הפרת תנאים מגבילים בתיק נוסף, מצביעים, במצטבר, על העדר מורא מפני החוק ודפוסים עברייניים. משום כך בעניינו נדרשת מתכונת חלופית הרמטית, שתוכל להבטיח את מניעת הסיכון הנשקף ממנו. באיזון אפוא בין העדר חלופה מתאימה מן העבר האחד ובין הימשכות ההליכים, וחלקו המצומצם יותר בכתב האישום, מן העבר השני, לא מצאתי כי כפות המאזניים נוטות בשלב זה לטובת שחרורו ממעצר מאחורי סורג ובריח. בצד האמור אעיר כי נוכח חלקו המצומצם יותר של אשיר בפרשה דנן ומעמדו הזוטר בארגון, מעצרו הממושך עד כה ומצב הדברים שעליו עמדתי בעניין התקדמות ההליך העיקרי, נראה כי אין מניעה עקרונית לבחון אפשרות של מעצר בפיקוח אלקטרוני, במתכונת שתימצא מתאימה לנדבכי הסיכון שזיהה שירות המבחן בעניינו.

לפיכך, אני מאריך את מעצרו של אשיר בתשעים ימים החל מיום 16.4.2020 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 42587-04-19 בבית המשפט המחוזי מחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם. למותר לציין כי אין באמור כדי למנוע מאשיר להציע מתכונת פיקוח חלופית, בהליך המתאים, ובית המשפט המחוזי יחליט בה כחוכמתו לאחר קבלת תסקיר מאת שירות המבחן, מבלי שאני נוקט עמדה בהתייחס לאפשרות כאמור ככל שתוצע.

המשיב 2 בבש"פ 2227/20: אופיר מישל

13.

לפי כתב האישום, החל ממאי 2018 מישל הצטרף לדרג הניהול הבכיר של הארגון (שאליו משתייכים, לצד סילבר, ראש הארגון, המשיב 1 לבש"פ 2227/20 ואדם נוסף שטרם נתפס (להלן: גל )). לפי המיוחס, דרג הניהול הבכיר הקים את הענפים השונים של הארגון ומינה ראשי ענפים שדיווחו לו. עוד נטען כי מישל עמד בראש ענף בקרת סחר, ולאחר מכן גם בראש ענף משאבי אנוש ובראש ענף "אכילים" (שפרסם מוצרי קנאביס שנועדו לצריכה באכילה ולא בעישון). בעניינו של מישל הוגש תסקיר מעצר מיום 2.7.2019, שבו צוין בין היתר כי למישל אין הרשעות קודמות בעברו וכי התרשמותו הראשונית של שירות המבחן מהמפקחים שהוצעו הייתה חיובית. בצד האמור, שירות המבחן ציין כי אין באפשרותו לעמוד על מסוכנותו ולהעריך את התאמת החלופה שהוצעה על ידו משום שבשלב זה טרם התקבלה החלטה בעניין הראיות לכאורה. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של מישל עד תום ההליכים, וערר שהגיש האחרון על החלטה זו – נדחה (בש"פ 5718/19 מישל נ' מדינת ישראל (23.9.2019) (להלן: בש"פ 5718/19 )). וכך סיכם השופט י' עמית את שאלת שחרורו של מישל לחלופת מעצר:

"נסיבותיו המשפחתיות של העורר, היעדר הרשעות קודמות והעובדה כי זה מעצרו הראשון של העורר, הצפי להתמשכות ההליך המשפטי, חקירתו הראשונה בה ניתן לזהות סימני הכאה על חטא והבנה של גודל טעותו – כל אלה הקשו על קבלת ההחלטה. אך כבדה עד מאוד כף שיקולי המעצר שמנגד. בהינתן תפקיד מרכזי ושותפות עמוקה בארגון מסועף ומפותח, שמטרתו העיקרית היא סחר בסמים באמצעים טכנולוגיים, התקשיתי לראות בנקודת הזמן הנוכחית חלופת מעצר שתפיג את עילות המעצר" (שם, פסקה 24) .

14.

נוכח תפקידו הבכיר של מישל (הנבדל מן התפקידים המיוחסים ליתר המשיבים שעניינם נדון בהחלטה זו), בתור מי שקישר בין הנהלת הארגון לבין הפעילות השוטפת שלו, וכן נוכח הכישורים הטכנולוגיים המיוחסים למישל, טוענת המבקשת כי טרם השתנתה נקודת האיזון בעניינו, ויש להותירו מאחורי סורג ובריח. מנגד, בא כוחו של מישל ממשיך וחולק על המעמד הבכיר שיוחס לאחרון ומכל מקום סבור כי פעילותו בארגון הוגבלה למישור המינהלי, וכי מישל לא היה קשור במישרין לסחר בסמים. לטענתו תסקיר המעצר שהוכן בעניינו – הגם שלא הוכן תסקיר נוסף לאחר הקביעות במישור הראייתי – כולל נדבכים חיוביים, לרבות בעניין המפקחים שהוצעו.

15.

לאחר עיון במסקנותיו של בית משפט זה בעניין מעמדו של מישל בארגון בגדרי בש"פ 5718/19 ובתסקיר שהוכן בעניינו בשלב הראשוני של ההליך, אני סבור כי בעת הנוכחית נוטה הכף לטובת הארכת מעצרו של מישל. כמפורט בהחלטה בבש"פ 5718/19, מישל הוגדר בין היתר כ"אחד מנותני הטון העיקריים. מתווה הדרך" ונתפס על ידי המשתמשים בפלטפורמה כגורם בעל סמכות וידע, וזאת גם אם יתכן, כטענתו, כי לא היה שותף לקבלת החלטות אסטרטגיות (שם, פסקאות 18 ו-20). אמנם, כפי שציינתי ברישת הדיון, נקודת המוצא המנחה לענייננו היא כי ההליכים בעניין הפרשה דנן יימשכו תקופה ארוכה, והיבט זה צריך שיקבל משקל בהכרעה בבקשות להארכת מעצרם של המעורבים בה. ברם, בעניינו של מישל לא הוצגה לבית המשפט המחוזי עמדתו של הגורם המקצועי הרלוונטי להערכת היתכנותה של מתכונת חלופית למעצרו של מישל מאחורי סורג ובריח לאחר ההכרעה בטענות במישור הראייתי ומטבע הדברים לא ניתנה המלצה בנושא זה.

בנסיבות אלו, אני מקבל את הבקשה ומאריך בזאת את מעצרו של מישל בתשעים ימים, החל מיום 16.4.2020 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 42209-04-19 בבית המשפט המחוזי מחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם. במסקנתי זו אין כדי לשלול את אפשרותו של מישל לפנות לבית המשפט המחוזי בהליך מתאים שבמסגרתו יוכן תסקיר משלים בעניינו. למותר לציין כי איני מביע כל עמדה ביחס לבקשה זו – ככל שתוגש – ובית המשפט יחליט בה כחוכמתו.

המשיב 3 בבש"פ 2227/20: רן בוגנים

16.

על פי המיוחס לו בכתב האישום, בוגנים עמד בראש ענף "אימותים", בנוסף לכך שניהל את מערך השליחים של הארגון ואת הגזברות לצד גל. כמו כן, לפי הנטען, בוגנים רכש סמים מסוחרי סמים כדי לחלקם כשכר. בתסקיר המעצר בעניינו צוין כי לבוגנים עבר פלילי בתחום הסמים והוא בעל דפוסים התמכרותיים, הפנים דפוסי חשיבה שוליים ובעל נטייה להתנהגות פורצת גבולות. שירות המבחן התרשם מתהליך הידרדרות בעניינו של בוגנים, וכי קיים סיכון להישנות ביצוע עבירות בתחום הסמים. בצד האמור נוכח התרשמות חיובית מהמפקחים שהוצעו ותמיכתם במשיב, שירות המבחן המליץ לבחון התאמתו לקהילה טיפולית. בתסקיר נוסף שהוגש לצורך בחינה זו צוין כי בוגנים לא עומד בחלק מהתנאים שהותוו בהלכה הפסוקה לשחרור עצור לחלופה טיפולית אולם נוכח הערכתו כי יש ביכולתו של טיפול בתחום ההתמכרויות כדי להפחית את הסיכון הנשקף מבוגנים, שב שירות המבחן והמליץ למצות את בחינת האפיק הטיפולי. בהמשך לכך עתר בא כוחו של בוגנים להורות לשירות בתי הסוהר להעביר את הבדיקות הרפואיות של בוגנים לצורך השלמת בדיקת התאמתו לשילוב במסגרת הטיפולית שהוצעה על ידי שירות המבחן. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של בוגנים עד תום ההליכים. בהתייחס לשחרורו לטיפול בהתמכרות בסמים – נקבע כי לא התקיימו התנאים הנדרשים לכך וכי באפיק זה אין כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו. בהקשר אחרון זה נמצא כי "הפרוגנוזה להצלחת הליך הטיפול איננה גבוהה, ואף נמוכה".

17.

לפניי עתרה המבקשת להארכת מעצרו של בוגנים, וטענה כי לא ניתן לתת בו אמון. לפי הטענה, בוגנים ביצע לכאורה חלק מהעבירות המיוחסות לו בזמן שנשא בעונש עבודות שירות שנגזר עליו בתיק אחר, ועת היה נתון במעצר בית לילי. לפיכך, נוכח הדפוסים ההתמכרותיים שצוינו בתסקירי המעצר והסיכון להישנות עבירות בתחום הסמים, ובשל התפקיד המרכזי המיוחס לו בטלגראס – נטען כי טרם השתנתה נקודת האיזון לטובת שחרורו ממעצר מאחורי סורג ובריח. בא כוחו של בוגנים טוען מצדו כי ברי לכל שההליך דנן צפוי להימשך תקופה ארוכה, ובתוך כך חומרי חקירה מהותיים הועברו רק לאחרונה, בחלוף שנה מהגשת האישומים. לפיכך נטען כי למצער יש לבחון אפשרות למעצרו של בוגנים בפיקוח אלקטרוני בפיקוח מפקחים שייבחנו על ידי בית המשפט.

18.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, אני סבור כי בעת הזו יש להאריך את מעצרו של בוגנים כמבוקש, בכפוף לאמור להלן. תפקידו של בוגנים בארגון על פי המיוחס לו, אכן היה מהמרכזיים בדרג מנהלי הענפים – ובתוך כך יש לציין את מעורבותו בתחום הכספי לצד גל, ואת אחריותו על מערך השליחים, כמפורט בכתב האישום. שיקול זה לבדו אין בו כדי לשלול שקילת מתכונת חלופית למעצר מאחורי סורג ובריח בנקודת הזמן הנוכחית, אלא שבעניינו של בוגנים עומדים לחובתו עבר פלילי בתחום הסמים, התרשמות של שירות המבחן מנטייה להתנהגות פורצת גבולות וכן העובדה שהעבירות נושא כתב האישום שלפנינו בוצעו לכאורה בזמן שנשא בעבודות שירות והיה נתון בתנאים מגבילים. מטעמים אלה אני סבור כי יש להורות על הארכת מעצרו של בוגנים לתקופה המבוקשת. בצד האמור, בראי נקודת המוצא שעליה עמדנו לבחינת הימשכות ההליכים בנדון דידן ובשים לב למועד שבו ניתן התסקיר האחרון בעניינו של בוגנים, בפרק הזמן של הארכת המעצר הנוכחית ניתן יהיה לשוב ולבחון את סוגיית המשך מעצרו במתכונת של פיקוח אלקטרוני, ולהסתייע – כפי האפשר בעת הזו – בשירות המבחן. זאת מבלי לקבוע מסמרות בשאלה זו, בה יכריע בית המשפט המחוזי, ככל שהליך כאמור יינקט על ידי המשיב.

מעצרו של בוגנים מוארך בזאת בתשעים ימים, החל מיום 16.4.2020 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 42209-04-19 בבית המשפט המחוזי מחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

המשיב 4 בבש"פ 2227/20: שמעון תוהמי

19.

תוהמי עמד, על פי הנטען בכתב האישום, בראש ענף פיתוח ובמהלך חלק מהתקופה הרלוונטית סייע לפיתוח מנגנוני תשלום למנהלים ולעובדים ומנגנון גבייה (שלא הושלם). עוד לפי המיוחס לו, היה תוהמי אחראי על צוות מתכנתים (שבו היו חברים גם קטינים) וסייע בצוות האימותים. בתסקיר המעצר שהוכן בעניינו, שירות המבחן התרשם מהתנהגות מניפולטיבית מצד תוהמי וכי הוא נוטה לצמצם מההשלכות הפוגעניות של הפעילות על צרכני הסמים. בצד האמור ובין היתר נוכח העדר עבר פלילי והתגייסות המפקחים שהציע תוהמי, בא שירות המבחן בהמלצה לשחררו למעצר בית מלא. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של תוהמי עד תום ההליכים, בין היתר נוכח התפקיד המרכזי שמילא בפן הטכנולוגי של פעילות הארגון והמסוכנות הנלמדת מיכולותיו במישור זה מבחינת עילת שיבוש מהלכי המשפט. ערר על החלטה זו נדחה בהחלטת בית משפט זה בבש"פ 7945/19 תוהמי נ' מדינת ישראל (17.12.2019) (להלן: בש"פ 7945/19 ), שם צוין בין היתר כי יש ליצור האחדה בין כלל הנאשמים המצויים במדרג הניהולי הבכיר וכי "ככל שההליכים בתיקים יתמשכו, יהיה מקום לבחון באופן אחיד ושוויוני את הטענות שבוודאי יעלו ביחס לצורך לאזן בין מסוכנות הנאשמים לבין התמשכות המעצר" (שם, פסקה 2).

20.

בבקשתה להאריך את המעצר הדגישה המבקשת את פעילותו הענפה של תוהמי כראש ענף פיתוח ובתוך כך את הפיתוחים הטכנולוגיים שעליהם היה אחראי. לטענתה, יכולותיו הטכניות מלמדות על מסוכנות בעוצמה גבוהה ועל חשש לשיבוש מהלכי משפט, שנתמך גם בהתנהגותו בזמן החיפוש שנערך בביתו (שבגינה מיוחסות לו עבירות של תקיפת שוטר וניסיון להשמדת ראיה). טעמים אלה, כך המבקשת, מצדיקים הותרתו של תוהמי מאחורי סורג ובריח גם בעת הנוכחית. בא כוחו של תוהמי טען כי נתוניו הפרטניים של ההליך מצביעים כי התקדמותו תהא איטית וכי מרבית ראשי הענפים במעמדו של תוהמי אינם מצויים היום מאחורי סורג ובריח. אשר לאירוע החיפוש בביתו, נטען כי זו לתוהמי הסתבכות ראשונה עם החוק, והתנהלותו באותו מצב נבעה מלחץ, כפי שמעיד הניסיון לפגוע במסך המחשב שברי שאין בו כדי לפגוע במידע ששמור בו. עוד נטען כי טרם ניתן מענה לפנייתו בדבר בהכנסת תקליטורים עם חומר החקירה לבית הסוהר שבו עצור תוהמי וכפועל יוצא מכך נפגעת הגנתו.

21.

כפי שציינתי בדיון לעיל בעניינו של אבו עובייד, בבואנו לבחון את המשך מעצרו של תוהמי בשלב זה, יש לתת משקל לכך שרוב הנאשמים בדרג מנהלי הענפים אינם מצויים עוד מאחורי סורג ובריח, וכך גם נאשמים שלהם יוחסה פעילות טכנולוגית באופייה (ראו פסקה 8 לעיל). לנדבך זה חשיבות בנקודת הזמן הנוכחית, בהינתן הצפי להתקדמות ההליך העיקרי, שעליו כבר עמדנו ובשים לב להיעדר עבר פלילי במקרה דנן (וראו גם הערתו של השופט ע' גרוסקופף בהחלטה בעניינו של תוהמי בגלגול קודם שהובאו לעיל). נתתי דעתי גם לעבירות הפרטניות המיוחסות לתוהמי בזמן החיפוש בביתו, ולמחלוקת בין הצדדים לגבי מהלכו של אותו אירוע, כעולה גם מהחלטת בית המשפט המחוזי על מעצרו של תוהמי עד תום ההליכים (סעיפים 54-51). כפי שצוין בהחלטה אחרונה זו, גרסתו בנושא זה תיבדק ותוכרע בהליך העיקרי, ואולם לענייננו – איני מוצא להעניק לאירוע האמור משקל מכריע בהחלטה על המשך מעצרו בשלב דיוני זה, בהינתן מכלול הנתונים שעליהם עמדתי. הגם שלעמדת המבקשת מעמדו של תוהמי מרכזי יותר מתוך ראשי הענפים (כפי שמלמד שיוכו לכתב האישום בתיק ההרכב), אני סבור כי תמונת המצב הנוכחית, שבגדרה בין היתר התסקיר האחרון בעניינו של תוהמי, על מסקנותיו החיוביות, התקבל לפני קרוב לשנה, ניתן לבחון אפשרות להורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני לאחר קבלת עמדת שירות המבחן. זאת, ככל שתוגש לכך בקשה מתאימה ומבלי שאביע עמדה לגבי התאמתה של מתכונת זו, שתיבחן על ידי בית המשפט המחוזי וזה האחרון יחליט בה כחוכמתו.

בנתון לאמור, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של תוהמי בתשעים ימים, החל מיום 16.4.2020 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 42209-04-19 בבית המשפט המחוזי מחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם. עוד אעיר, בהמשך לדברים שנאמרו בהחלטה הקודמת של בית משפט זה בעניינו של תוהמי, כי הנחתי היא שפנייתו בנושא אפשרותו לעיין בחומרי החקירה בין כתלי בית הסוהר תטופל בהקדם ובהתחשב באילוצי הזמנים שעליהם עמד בא כוחו בדיון לפניי, ומכל מקום טענותיו בנושא זה שמורות לו (ראו גם בש"פ 7945/19, פסקה 3).

המשיב 5 בבש"פ 2227/20: עמרי מאירסון

22.

על פי כתב האישום מאירסון עמד בראש ענף "חו"ל" ובראש ענף "פסיכדליה" וכחלק מכך מייחסת לו המבקשת פעילות ביחס לסמים "מסוכנים במיוחד". בנוסף, נוכח שהותו הממושכת מחוץ לארץ, נטען כי בעניינו מתעורר חשש להימלטות מן הדין. לאחר שהתקבלה המלצת שירות המבחן לשקול שחרורו לחלופה שהוצעה, בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של מאירסון בפיקוח אלקטרוני. בהחלטה זו נמצא כי נסיבותיו האישיות מלמדות על חשש מופחת להימלטות מן הדין (חרף מגוריו הקודמים בחו"ל) וכי ניתן להפחית את מסוכנותו, מן הנימוקים שפורטו. ערר שהגישה המדינה על החלטה זו התקבל, ומאירסון נעצר עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח (בש"פ 4952/19 מדינת ישראל נ' מאירסון (21.7.2019)). לאחרונה, הגיש מאירסון בקשה לעיון חוזר בעניין מעצרו ובגדרה הורה בית המשפט המחוזי, לבקשתו של מאירסון, על קבלת תסקיר עדכני בעניינו. דיון בבקשה זו קבוע למחר, יום 6.4.2020 (וכעולה מדברי בא כוחו בדיון שלפניי, נוכח מגבלות התקופה – תסקיר משלים כאמור לא הוגש לבית המשפט).

23.

בבקשת הארכת המעצר ובדיון לפניי טענה המבקשת כי מאירסון בעל רקע התמכרותי, ללא ניסיונות טיפוליים בעברו; וכי בהעדר נתונים חדשים שיוצגו בעניינו באמצעות תסקיר שירות המבחן, עמדתה היא כי נקודת האיזון בעניינו טרם השתנתה ויש להותירו במעצר בבית הסוהר. בא כוחו של מאירסון השיב כי האחרון עבר הליך מקיף של הכנה לגמילה בבית המעצר שבו הוא שוהה, הכולל מאות שעות טיפול במשך תקופה של כ-7 חודשים. עוד צוין כי הוא משמש כעוזר הוראה בבית הסוהר ולומד לתואר ראשון במהלך מעצרו; וכי נסיבותיו המשפחתיות, כפי שפורטו, אינן תומכות בחשש להימלטות מן הדין.

24.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולהאריך את מעצרו של מאירסון לפרק הזמן המבוקש או עד להחלטה אחרת של בית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר המונחת לפניו, לפי המוקדם. השיקולים הכלליים שעליהם עמדתי בדבר חלוף הזמן מאז תחילת המעצר והימשכותה הצפויה של שמיעת הראיות והכרעה בהליך העיקרי נושא הבקשה, וכן לגבי מצבם של יתר הנאשמים בתיק זה ובהליך בדן יחיד בנקודת הזמן הנוכחית, יפים גם לעניינו של מאירסון. אשר לטענותיו הפרטניות של בא כוחו בדבר הטעמים המצדיקים שחרורו ממעצר (או את מעצרו בפיקוח אלקטרוני), אלו תלויות ועומדות בגדרי בקשתו לעיון חוזר בעניין מעצרו, שתישמע בדיון מחר.

בשים לב לטיב המאטריה שבה עסקינן, הדעת נותנת כי החלטה בבקשה זו תינתן על בסיס הנתונים הזמינים האפשריים בשלב זה (לרבות מטעם שירות המבחן, בהתאם למתכונת המצומצמת שבה הוא פועל במציאות הדברים הנוכחית). למותר לציין כי אינני נוקט בשלב זה עמדה לגופה של אותה בקשה.

מעצרו של מאירסון מוארך בזאת בתשעים ימים החל מיום 16.4.2020 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 42209-04-19 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד או עד למתן החלטה אחרת של בית משפט המחוזי בהליך המעצר, לפי המוקדם.

סוף דבר, בנתון לקביעותיי הפרטניות בעניינו של כל אחד מהמשיבים שנדונו בהחלטה זו, הבקשות להארכת מעצר בבש"פ 2225/20 ובבש"פ 2227/20 מתקבלות, הכל כפי שפורט לעיל.