בש"פ 226/18 עדי בן מאיר נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה להעברת מקום דיון בתת"ע 7684-05-17 מבית משפט השלום לתעבורה בפתח-תקווה לבית משפט השלום לתעבורה בחיפה.

2.

מהמסמכים שצורפו לבקשה עולה כי למבקשת מיוחסת עבירות של אי ציות לתמרור 302 בצומת – עצור וזכות קדימה, נהיגה בקלות ראש והתנהגות הגורמת נזק, והיא הוזמנה להתייצב לדיון בבית משפט השלום לתעבורה בפתח-תקווה ביום 22.1.2018. המבקשת הבהירה בבקשה לבית המשפט כי היא כופרת במיוחס לה. יחד עם זאת, טענה המבקשת כי היא מטפלת בבנה הנכה אשר מצבו הרפואי לא מאפשר לה להגיע לאזור המרכז בשעות הבוקר, ולפיכך ביקשה כי הדיון יועבר לבית משפט השלום לתעבורה בחיפה, הסמוך למקום מגוריה. לבקשתה צרפה המבקשת מסמכים רפואיים התומכים בטענתה. המשיבה סבורה כי אין הצדקה להעברת מקום הדיון, ומציינת כי יש לפנות לבית המשפט בפתח-תקווה בבקשה להעביר את הדיון בהליך לשעות הצהריים. להשלמת התמונה יצוין כי בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה הודיע כי הדיונים בבית המשפט מתקיימים בשעות הבוקר.

3.

דין הבקשה להתקבל. אמנם הכלל הוא כי בית משפט זה לא ייעתר לבקשות להעברת מקום דיון בתיקי תעבורה מקום שבו המשטרה תידרש להביא ראיות להוכחת העבירה בבית המשפט הנעבר, מפאת ההכבדה על משאבי הציבור הכרוכה בכך ( בש"פ 2141/17

שמלוב נ' מדינת ישראל (9.3.2017); בש"פ 7489/16 דהאן נ' מדינת ישראל (26.9.2016)). אולם, נסיבות מיוחדות וחריגות עשויות להצדיק היענות לבקשה להעברת מקום דיון גם בהינתן הכבדה כאמור. בנסיבות הבקשה דנא, דומה שאין מדובר בשאלה של שיקולי נוחות עבור המבקשת אלא בשאלה של נגישות הדיון עבורה, ולפיכך נמנית הבקשה עם אותם מקרים חריגים שבהם העברת מקום הדיון מוצדקת חרף הנטל על המדינה הכרוך בה (השוו: בש"פ 9228/17 סלובודניוק נ' מדינת ישראל (5.12.2017) ; יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 352 (2015)) .

4.

הדיון בתיק יועבר אפוא לבית משפט השלום לתעבורה בחיפה.