בש"פ 9228/17 סבטלנה סלובודניוק נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה להעברת מקום דיון בתיק משטרה שמספרו 33200524974 מבית משפט השלום לתעבורה באילת לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים.

2.

מהמסמכים שצורפו לבקשה עולה כי למבקשת מיוחסת עבירה לפי תקנה 64(א)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, וכי היא הוזמנה להתייצב לדיון בבית משפט השלום לתעבורה באילת ביום 20.2.2018. המבקשת הבהירה בבקשתה כי היא כופרת במיוחס לה. יחד עם זאת, נטען כי המבקשת מטפלת באמה החולה וכפי שמלמד נספח רפואי שצורף לבקשה, האם, בת 78, סובלת מבעיות רפואיות בגינן אינה יכולה להישאר בביתה מעל שעתיים ללא השגחה.

3.

דין הבקשה להתקבל. אמנם, הכלל הוא כי בית משפט זה לא ייעתר לבקשות להעברת מקום דיון בתיקי תעבורה מקום שבו המשטרה תידרש להביא ראיות להוכחת העבירה בבית המשפט הנעבר, מפאת ההכבדה על משאבי הציבור הכרוכה בכך (בש"פ 2141/17 שמלוב נ' מדינת ישראל (9.3.2017); בש "פ 7489/16 דהאן נ' מדינת ישראל (26.9.2016)). אולם, נסיבות מיוחדות וחריגות עשויות להצדיק היענות לבקשה להעברת מקום דיון גם בהינתן הכבדה כאמור. בנסיבות הבקשה דנא, דומה שאין מדובר בשאלה של שיקולי נוחות עבור המבקשת אלא בשאלה של נגישות הדיון עבורה, ולפיכך נמנית הבקשה עם אותם מקרים חריגים שבהם העברת מקום הדיון מוצדקת חרף הנטל על המדינה הכרוך בה (השוו, יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 352 (2015)) .

4.

אשר על כן, הדיון בתיק יועבר לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים.