בש"פ 3771/09 מדינת ישראל נ. קובלסקי גרשון

1.

בפניי בקשה להורות על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום ,13.5.2008 או עד למתן פסק דין בת"פ 1857/08 ות"פ 2140/08 המתנהלים בבית משפט השלום ברחובות, לפי המוקדם.

2.

ביום 13.8.2008 הוגש נגד המשיב כתב אישום, אשר תוקן מספר פעמים עקב זיהויים של חומרים שנתפסו על ידי המעבדה האנליטית. כתב האישום שבפניי הוא

כתב האישום לאחר התיקון החמישי (להלן: כתב האישום הראשון או התיק הראשון ).

כתב האישום מייחס למשיב 3 עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. על פי האמור בכתב האישום, המשיב ניהל במהלך החודשים דצמבר 2007 וינואר 2008, וכן במהלך כארבעה חודשים עובר לתאריך 6.8.2008, עסק לייצור ולממכר כמוסות המכונות "Legal High"

המכילות את החומר פלואורמתקאתינון. במסגרת ניהול העסק האמור, הפעיל המשיב יחד עם שניים נוספים, טוניה ומייקל, מעבדה להכנת כמוסות בביתה של טוניה. המשיב רכש מכספו וסיפק לטוניה ציוד, מכשירים וחומרים לשם בניית המעבדה, הפעלתה וייצור כמוסות שיועדו לו. על פי כתב האישום, בתקופה האמורה סיפקה טוניה למשיב כמות של כמוסות המגיעה לכדי 5,000 כמוסות ביום (להלן: התפוקה היומית ), אותן ייצרה תחת פיקוחו והנחייתו של המשיב, אשר מכר את הכמוסות לציבור הקונים.

עוד נטען בכתב האישום כי ביום 6.8.2008 החזיק המשיב במעבדה שבביתם של טוניה ומייקל חומר מסוג פלואורמתקאתינון במשקל של 35.421 ק"ג

נטו, לצורך ייצור כמוסות. באותו המועד נתפסו במעבדה 14,535 קפסולות המכילות את החומר פלואורמתקאתינון. עוד נטען כי המשיב החזיק יחד עם האחרים בסם מסוכן מסוג METYLONE

במשקל של 104.61 גרם נטו; בסם מסוכן מסוג N-ETHYLCATHONE

במשקל של 64.74 גרם

נטו; 122 קפסולות המכילות חומר מסוכן מסוג METYLONE , וזאת שלא לצריכה עצמית וללא היתר מאת המנהל. כמו כן מואשם המשיב כי החזיק במחסן שבביתו 101 כמוסות המכילות סם מסוכן מסוג N-ETHYLCATHONE

וזאת שלא לצריכה עצמית וללא היתר מנהל. בנוסף, נתפסו 200 קפסולות המכילות את החומר פלואורמתקאתינון.

ביום 11.12.2008 הוגש נגד המשיב כתב אישום נוסף (להלן: כתב האישום השני או התיק השני ), וזאת לאחר שהחומר שנתפס במחסן ביתה של טוניה זוהה על ידי המעבדה האנליטית במז"פ כ"תרכובת של סם מסוכן", ששמו קאתינון פתלאימיד. על פי כתב האישום השני, החומר הינו תרכובת כימית של החומר קאתינון, אשר מוגדר בתוספת לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג - 1973 כסם מסוכן. בגין זאת, הואשם המשיב בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בצוותא.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הראשון, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים. בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת א' נחמן) קיבל ביום 31.8.2008 את הבקשה, וקבע כי יש בראיות שנאספו כנגד המשיב כדי להוות לכאורה תשתית ראייתית למעצרו עד תום ההליכים כמו גם עילת מעצר. בית המשפט עמד על עברו הפלילי של המשיב בעבירות מאותו הסוג, המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו וחלקו הארי, לכאורה, בעבירות המיוחסות לו. יצוין כי שני שותפיו של המשיב, מייקל וטוניה, שוחררו לחלופת מעצר.

ערר שהגיש המשיב על החלטת בית משפט השלום נדון בפני בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט מ' פינקלשטין), אשר קבע כי יהא אשר יהא טיבו המדויק של החומר, הרי שלכאורה יש בו סכנה. בית המשפט סבר כי לצורך שקילת חלופת המעצר יש מקום לקבלת תסקיר של שירות המבחן בעניינו של המשיב, וכך הורה. בדיון נוסף בערר שהתקיים בבית המשפט מחוזי מרכז (כב' השופטת ר' לורך) נקבע כי התיק יוחזר לבית משפט השלום לקיום דיון בשאלת המעצר. ביום 7.10.2008 הורה בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת א' נחמן) כי המשיב ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, וזאת נוכח התרשמות שירות המבחן כי רמת הסיכון מהמשיב גבוהה ואין בידי החלופה המוצעת כדי להציב גבולות שיפחיתו מרמת הסיכון הנשקפת מהמשיב.

בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים הוגשה גם עם הגשת כתב האישום השני. בית משפט השלום ברחובות (כב' השופטת א' לושי-עבודי) הורה, בהסכמת המשיב, על מעצרו עד תום ההליכים, בכפוף לשמירת זכותו לקיים את הדיון בכל עת בעתיד מבלי שיהיה צורך להוכיח קיומן של נסיבות חדשות.

המשיב הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטות לעצרו עד תום ההליכים. המשיב הציג חוות דעת מומחה לפיה החומר פלואורמתקאתינון אינו חומר מסוכן, וטען כי חוות הדעת הנ"ל מקעקעת את התשתית הראייתית שבבסיס כתב האישום הראשון. בנוסף, טען המשיב כי מצויות בתיק השני חוות דעת סותרות של התביעה ביחס לחומר קאתינון פתאלימיד. בקשתו לעיון חוזר נדחתה, מהטעם שהראייתית הלכאורית ביחס לכמויות הסם המסוכן המיוחסות למשיב בכתב האישום הראשון, ביחד עם עברו הפלילי המכביד המצביע על מעורבות עמוקה של המשיב בתחום הסמים וייצור חומרים מסוכנים, מצדיקים את מעצרו עד תום ההליכים. המבקש ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ז' בוסתן), אשר נוכח שינוי בכתב האישום – מחיקת החומר פלואורמתקאתינון ומחיקת חלק מסעיפי האישום, הורה על השבת הדיון לבית משפט השלום. בית משפט השלום (כב' השופט י' לוי) קבע שאין די בשינוי נסיבות זה כדי לשנות את ההחלטה בדבר מעצר המשיב עד תום ההליכים. ערר שהגיש המשיב על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופט ז' בוסתן).

הדיונים בשני התיקים של המשיב אוחדו בהחלטת בית משפט השלום ברחובות (כב' השופטת ל' צבר). דיוני ההוכחות החלו בתיק בחודש פברואר 2009, וזאת עקב דחיות שונות, שנבעו בעיקרן מהגשת כתב האישום השני כנגד המשיב באותה פרשה וכן בקשות דחייה של הצדדים לצורך הידברות ביניהם. כמו כן מעדכנת המבקשת כי מחודש פברואר ועד מועד הגשת הבקשה התקיימו 4 ישיבות הוכחות. שמיעת פרשת התביעה אמורה הייתה להסתיים, כך המבקשת, ביום 14.5.2009.

משחלפו תשעה חודשים ממועד הגשת כתב האישום, ומשפטו של המשיב טרם הסתיים, הוגשה הבקשה שבפניי. יצוין, כי לאחרונה הוחלט על ידי בית משפט השלום (כב' השופטת ל' צבר) על איחוד הדיון בשלב זה בתיקיו של המשיב עם הדיון בתיקם של הנאשמים האחרים.

4.

לטענת המבקשת, כמות הסמים המסוכנים שנתפסו בתיק זה היא רבה, ויכלה לשמש לייצור מאות כמוסות. לדבריה, המעשים המיוחסים למשיב מעידים על בקיאות ומעורבות רבה בעולם הסמים, ועל חלקו המרכזי והמשמעותי בשרשרת ייצור הסמים והפצתם לציבור, מהם נגזרת גם מסוכנותו הרבה. בנוסף, מצביעה המשיבה על עברו הפלילי המכביד של המשיב בעבירות סמים. נתון זה מעיד, לשיטתה, כי אין על המשיב מורא החוק. המבקשת מטעימה כי ניתן לבצע את העבירות המיוחסות למשיב מן הבית, ומפנה לממצאי התסקיר בעניינו. מטעמים אלה עותרת היא להארכת המעצר ב-90 ימים נוספים.

5.

לטענת סנגורו של המשיב, כמויות הסם שהחזקתו מיוחס למשיב, לאחר הכרסום בראיות שנוצר בעקבות חוות הדעת של המומחה מטעם ההגנה, עומדות על 100 גרם בלבד, ואין בכמות זו כדי להעיד על מסוכנות רבה. הסנגור טוען כי התנהלות המבקשת בכל הקשור לכתבי האישום נגדו הינה בעייתית, ומצביע על תיקון כתב האישום לאחר שנמצא כי החומר פלואורמתקאתינון אינו חומר מסוכן. בנוסף, גורס הוא כי החומר עליו מתבסס כתב האישום השני, קאתינון פתאלימיד, אינו סם מסוכן. עוד נטען כי עקב איחוד הדיון בעניינו של המשיבים הדיונים בעניינם של הנאשמים האחרים, צפוי משפטו להתארך באופן משמעותי, וכי ניתן לאיין את מסוכנותו על-ידי שחרור לחלופת מעצר.

6.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בהחלטות הערכאות דלמטה, החלטתי לקבל את הבקשה להארכת מעצרו של המשיב.

ההכרעה בדבר הארכת מעצר לאחר תקופת המעצר הסטטוטורית היא פרי מלאכת איזונים בין חירותו של נאשם במשפט פלילי, שעודו נהנה מחזקת החפות, לבין שמירה על שלום הציבור (ראו למשל: בש"פ 10595/05 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסמה, 27.11.2005)). לפיכך, ככלל, בית המשפט הדן בהארכת מעצר אינו בוחן מחדש את קיומן של ראיות לכאורה, אלא נקודת המוצא הינה כי הנסיבות אשר הצדיקו את המעצר מלכתחילה עומדות על מכונן. סוגיה זו נדונה בבש"פ 825/98 בש"פ 825/98

מדינת ישראל נ' דחלה , פ"ד נב(1) 625 (1998), שם נקבע:

"במסגרתה של בקשה להארכה, יש לדון, איפוא, בעקרון, אך ורק ב"הארכה"; כשנקודת המוצא היא שהמעצר גופו עומד על מכונו לאמור: שתנאיו הבסיסיים נתמלאו. לתקיפת העמידה בתנאיו הבסיסיים של המעצר, קבועים הליכי הערר והעיון החוזר; כאשר האחרון מתאפיין בכך שהעילה לקיומו נעוצה, ככלל, ב'שינוי נסיבות'."

יחד עם זאת, הפסיקה הכירה בקיומן של נסיבות חריגות, בהן גם ללא בקשה לעיון חוזר, ידחה בית המשפט בקשה להארכת מעצר בשל כרסום בעצמת ראיות התביעה. על מנת להצדיק את בחינת התשתית הראייתית בשלב זה, על הכרסום בראיות להיות מהותי ומשמעותי, ועליו להשמיט לחלוטין את הבסיס הראייתי להחלטה בדבר מעצר עד תום ההליכים (בש"פ 3956/99 בש"פ 3956/99

מדינת-ישראל נ' חדיף (לא פורסמה, 20.6.1999 )); בש"פ 11151/03

מדינת ישראל נ' אברמוב

(31.12.2003); בש"פ 804/08 מדינת ישראל נ' אבוטבול (לא פורסמה, 27.2.2008)).

7.

עיקר טענותיו של המשיב נוגעות לעניין התשתית הראייתית הלכאורית למעצרו, ואולם המקרה שבפניי אינו מקים כל הצדקה לסטות מהכלל ולדון בסוגיית הראיות לכאורה לאשמת המשיב בהליך דנן. טענותיו של הסנגור באשר למהות החומרים אשר החזקתם מיוחסת למשיב נשקלו בכובד ראש בערכאות דלמטה במסגרת בקשותיו של המשיב לעיון חוזר. אף אם יש ממש בטענותיו של המשיב באשר לסיווג החומרים שבהחזקתם היה לכאורה מעורב, ואיני קובעת דבר לעניין זה, הרי שבין החומרים היו גם, בכמות בלתי-מבוטלת, כאלה שסיווגם כסם מסוכן אינו מוטל כנראה בספק, ודי בכך.

מסוכנותו של המשיב, כפי שהיא מצטיירת מכתב האישום ומהתסקיר שנערך בעניינו, ונוכח עברו הפלילי של המשיב הכרוך אף הוא בעבירות סמים, עומדת בעינה. יתר על כן, מדובר בהארכת מעצר ראשונה, וניכר כי המשפט מתקדם בקצב הולם. אמנם שמיעת התיק של המשיב אוחדה עם הדיונים של הנאשמים הנוספים, אולם באת כוחה של המבקשת ביארה בפניי כי הבקשה לאיחוד הדיונים נוגעת לעניין שמיעת העדים המומחים, ובמובן זה, יש באיחוד התיקים כדי לתרום לייעול ההליך.

בשל האמור, הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים, החל מיום 13.5.2008 או עד למתן פסק דין בת"פ 1857/08 ות"פ 2140/08 המתנהלים בבית משפט שלום ברחובות, לפי המוקדם.