בש"פ 3980/06 שריף חמוד נ. מדינת ישראל

בפני ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' כהן), בתיק ב"ש 2076/06 מיום 4.5.2006, אשר לפיה נדחה ערר על החלטת בית-משפט השלום בקריות, אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

כנגד העורר וכנגד אדם נוסף (להלן: עאמר), הוגש לבית-משפט השלום בקריות כתב אישום, המייחס להם עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973. כן יוחסו לעורר עבירה של נהיגה פוחזת של רכב, לפי סעיף 338(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

לפי הנטען בכתב האישום, ביום 29.1.2006, נעצר העורר על-ידי שוטרים, כשהוא נוהג ברכבו של עאמר. העורר ניסה להימלט מהשוטרים, כשהוא נוהג ברכב בצורה מסוכנת. בחיפוש ברכב נמצאו בו 250 אריזות בד של סם מסוכן מסוג חשיש, במשקל כולל של כ-26 ק"ג.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית-משפט השלום בקריות, בקשה למעצרם של העורר ועאמר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם. בהחלטתו מיום 16.2.2006, קיבל בית-משפט השלום את הבקשה בקובעו, כי המקרה אינו מקים את הנסיבות המיוחדות שיצדיקו בחינתה של חלופת מעצר.

על החלטתו של בית-משפט השלום הגיש העורר ערר לבית-המשפט המחוזי בחיפה. ביום 4.5.2006 דחה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת י' כהן) את הערר, בקובעו, כי מי שברשותו נתפסו כמויות כאלו של חשיש, הוא אדם מסוכן לציבור ואת מסוכנותו לא ניתן להפיג בחלופת מעצר.

מכאן הערר שבפני.

לטענת העורר, אשר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה כנגדו, שגה בית-המשפט המחוזי משלא שקל את אפשרות שחרורו לחלופת מעצר, חרף עברו הנקי ונסיבותיו האישיות. כן מציין העורר, כי בהסכמת המשיבה, שוחרר שותפו לכתב האישום, עאמר, לחלופת מעצר.

מנגד, טוענת המשיבה, כי עניינו של העורר אינו מקים את הנסיבות המיוחדות אשר יצדיקו את שחרורו של מי שקיימות כנגדו ראיות לכאורה למעורבות בסחר בסמים, לחלופת מעצר.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ולאחר שעיינתי בהודעת הערר ובהחלטותיהן של הערכאות שקדמו לי, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש מקום לקבל את הערר, כפי שיפורט להלן.

מבלי לגרוע מחומרתן של העבירות בהן מואשם העורר, אשר יש בהן כדי להקים עילת מעצר כנגדו, הרי שנסיבות המקרה אינן כאלו אשר מונעות כל סיכוי לאיון מסוכנותו על-ידי חלופת מעצר מתאימה.

אכן, עבירות של סחר בסמים הינן עבירות חמורות ביותר ויש בהן כדי להקים חזקת מסוכנות סטטוטורית כנגד מי שקיימות כנגדו ראיות לכאורה למעורבות בהן. עם זאת, קיימים מקרים יוצאי דופן, אשר בהם ייתכן וניתן יהיה לאיין מסוכנות זו באמצעות חלופת מעצר (ראו בש"פ מוסא בחיץ נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 4823/03 חטיב יאסין נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 6509/03 שלמה סמיונוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

בענייננו, מדובר בעורר ללא עבר פלילי, המנהל אורח חיים נורמטיבי ואשר קיימת אפשרות, כי באם תימצא חלופת מעצר מתאימה, יהיה בה די כדי לאיין את מסוכנותו. יתרה מכך, הגם שכמות הסמים שנתפסה בחזקתו הינה משמעותית, אין מדובר בכמות אשר תמנע את אפשרות שחרורו, בפרט לאור הסכמת המשיבה לשחרר את עאמר לחלופת מעצר.

סוף דבר, אני מקבל אפוא את הערר. החלטתו של בית-המשפט המחוזי מבוטלת בזאת. התיק יוחזר לבית-משפט השלום בקריות, על-מנת שיקבל תסקיר מטעם שירות המבחן אודות העורר ועל-פי תוכנו, יבחן את אפשרות שחרורו לחלופת מעצר.

העורר יישאר במעצר עד למתן החלטה אחרת על-ידי בית-משפט השלום.