בש"פ 4416/13 מדינת ישראל נ. שאוגי אבו עמאר

1.

לפניי בקשה שנייה, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי ), להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 5.7.2013 או עד למתן פסק דין בת"פ 12793-07-12 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

2.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו 15 עבירות של שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות על פי סעיף 418 ו-420 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); 4 עבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות על פי סעיף 415 בנסיבות סעיף 25 לחוק העונשין; 4 עבירות של שיבוש מהלכי חקירה על פי סעיף 244 לחוק העונשין; 32 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות על פי סעיף 415 לחוק העונשין; 2 עבירות של התחזות לאדם אחר לפי סעיף 441 לחוק העונשין; ו-31 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986.

3.

בקצרה, עניין של האישומים במעשי מרמה שביצע המשיב נגד מספר גדול של קורבנות, בתחכום רב ותוך גזילת סכומי כסף גדולים. על פי עובדות האישום הראשון , נטען כי כאשר המשיב היה עצור עד תום ההליכים במסגרת תיק תעבורה, העביר לאדם אחר מסמכים שכביכול מעידים שאחיו זקוק להשתלת כליה, על מנת שיזקפו לזכותו בבקשתו לשחרור ממעצר. על פי עובדות האישום השני , נטען כי המשיב דאג שיוכנו חמישה מסמכים מזויפים על מנת שיזקפו לזכותו במסגרת ערעור פלילי שהתנהל נגדו (ביניהם אישורים רפואיים בנוגע לבנו שכביכול נזקק לתרומת כליה ממנו). על בסיס מסמכים אלו, נעתר בית המשפט לבקשתו לעיכוב ביצוע העונש. על פי עובדות האישום השלישי , נטען כי המערער יצר קשר עם אדם בלשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע, הציג עצמו כאחר, והציע להפחית את חובו בהוצאה לפועל. זאת, בעבור תשלום של הסכום המופחת (4,800 ש"ח לעומת החוב שעמד על כ-7,800 ש"ח), ולאחר שהסכום הועבר לו לא עשה דבר לטיפול בחוב. בנוסף, נטען כי המשיב פעל באופן דומה, ביחס עם חוב לחברת חשמל, ורימה אדם נוסף, גם ביחס לחוב כספי של אותו אדם להוצאה לפועל. על פי עובדות האישום הרביעי , נטען כי המשיב הציג את עצמו כאדם אחר בפני בעל חנות אופניים, וטען כי הוא מעוניין לרכוש מספר זוגות אופניים. לשם כך, מסר בחמש הזדמנויות שונות לבעל החנות מספרי כרטיס אשראי יחד עם מספרי תעודות זהות, בתואנה כי מדובר בכרטיסים השייכים לחבריו, כאשר לא כך היה. כמו כן, בהזדמנות אחרת סיפר לבעל חנות האופניים כי הוא איתר חנות אופניים בבאר שבע שנמצאת בתהליכי פשיטת רגל, ושכנע את הראשון להעביר אליו סכום כסף של 30,500 ש"ח עבור 80 זוגות אופניים, מתוך מטרה לרמותו. במסגרת אישום זה, נטען כי המשיב קיבל במרמה סכום כולל של כ-60,000 ש"ח. על פי עובדות האישומים החמישי, השישי, השביעי, השמיני, התשיעי והעשירי , נטען כי המשיב ביצע הונאות שונות אל מול בעלי עסקים תוך שימוש בכרטיסי אשראי שאינם בבעלותו. עבור כל אלה, נטען כי קיבל במרמה סכום כולל של כ-130,000 ש"ח. במסגרת האישומים האחד עשרה והשנים עשר , קיבל במרמה סכומי כסף מחייבים בלשכת ההוצאה לפועל לאור מצג שווא שיצר כי באפשרותו להפחית את חובם. במסגרת האישומים השלושה עשר, ארבעה עשר, חמישה עשר ושישה עשר , נטען כי המשיב יצר מצגי שווא ורכש מוצרים מספקים שונים בכרטיסי אשראי שאינם בבעלותו. עבור כל אלה, נטען כי קיבל במרמה סכום כולל של כ-10,000 ש"ח.

4.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. ביום 29.7.2012, הורה בית המשפט המחוזי, בהסכמת המשיב, על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

5.

ם 24.3.2013, האריך בית משפט זה וזאת בהסכמתו של המשיב את מעצרו בתשעים ימים נוספים (השופט ח' מלצר ). משלא הסתיים משפטו גם בתקופה זו, הוגשה בקשה זו שלפניי.

6.

במסגרת הבקשה, טוענת המבקשת כי המשיב ביצע לכאורה שורה ארוכה של מעשי מרמה חמורים, לשם בצע כסף, ותוך רמת תחכום גבוהה ותכנון מדוקדק. מכך, יחד עם עברו פלילי, נשקפת רמת מסוכנות גבוהה ממנו. בנוסף, עולה בעניינו החשש משיבוש הליכי משפט, נוכח אישומו בעבירות אלה במסגרת הליך זה. לעניין התנהלות ההליך הפלילי נגדו, טוענת המבקשת כי שמיעת הראיות בתיק טרם החלה, ונכון להיום קבוע התיק לתזכורת ליום 20.6.2013.

7.

במענה, טוען המשיב כי הדחיות בניהול ההליך עד כה היו לצורך משא ומתן שלא צלח, והם לא נגרמו מצידו. עוד הוא מציין כי לאור העובדה שהוא מרצה עונש מאסר בתיק אחר, נשללות ממנו זכויות לאור מעמדו בתור עציר. כך לדוגמא, מציין הוא כי ברצונו להתחיל בהליך שיקום בבית הסוהר, אשר נמנע ממנו לאור היותו עציר. עוד טוען הוא כי לא נשקפת ממנו מסוכנות, ובמידה וכן היא מתאיינת לאור היותו במאסר.

8.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

9.

ככלל, נאשם אשר עצור תשעה חודשים, ודינו טרם הוכרע, ישוחרר מן המעצר. החריג לכלל זה הוא כי ניתן להאריך את מעצרו אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (ראו: בש"פ 9921/02 מדינת ישראל נ' סבג (1.12.2002)). לכך יש להוסיף כי ככל שההליך המשפטי מתמשך, גובר הנטל להוכחתן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר, וזכותו לחירות של העציר מתגברת (ראו: בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נסראלדין (2.4.2003); בש"פ 1875/06 מדינת ישראל נ' גבועה (14.3.2006)). אולם, חשוב להדגיש כי קיימים מקרים, בהם אין מנוס מהארכת מעצרו של נאשם. במסגרת זאת, השיקולים העיקריים שיש לבחון הם קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק, סוג העבירות המיוחסות לעציר, ומידת המסוכנות הנשקפת ממנו (ראו למשל בש"פ 926/06 מדינת ישראל נ' מחמיר (6.3.2006); בש"פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי (21.2.2007)).

10.

לא ארחיב לעניין חומרת העבירות המיוחסות למשיב. רק אציין כי מדובר בכתב אישום חמור, המצביע על כך כי מדובר בנאשם בעל רמת תחכום גבוהה מאד, אשר ביכולתו לכופף אנשים בקלות תחת רצונו. כך ניתן ללמוד מכמות האישומים, מתוכנם, ומהסכומים הגדולים אשר לכאורה גזל.

11.

לכך יש להוסיף כי אינני יכול לקבל את טענות המשיב לעניין אי מסוכנותו. אומנם, הוא מרצה במקביל עונש מאסר בגין עבירה אחרת. אולם, יש לזכור כי חלק מן העבירות הוא ביצע מתוך כתלי בית הסוהר. במסגרת זאת, ביצע עבירות המצביעות באופן מובהק על מסוכנותו כדוגמת שיבוש הליכי משפט.

12.

מנגד, נראה כי קצב ההתקדמות בתיק אינו משביע רצון בלשון המעטה. במהלך הדיון טען בא-כוח המבקשת כי נקבעו שלושה מועדים לשמיעת התיק, אחד במהלך חודש אוקטובר 2013 ושניים כחודש לאחר מכן. יש לציין כי רק הדיון הקבוע לחודש אוקטובר 2013 חל בתקופת הארכת המעצר המבוקשת. אולם, לכך יש להוסיף כי חלק לא קטן מהגורם לאי ההתקדמות בשמיעת התיק נעוץ במשיב עצמו, וזאת לאור העובדה שהוא החליף שלושה עורכי דין, ונוכח בקשות דחייה מטעמו לשם לימוד חומר הראיות. עוד יצוין, כי בא-כוחו הקודם של המשיב הסכים בזמנו להארכת המעצר השנייה, אשר עומדת כעת בפניי.

13.

יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי מתבקש לקבוע מועדים נוספים לשמיעת התיק בתוך תקופת הארכת המעצר הנוכחית.

14.

נוכח האמור לעיל, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 5.7.2013 או עד למתן פסק דין בת"פ 12793-07-12 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.