בש"פ 4566/09 דמיטרי ורגלסוב נ. מדינת ישראל

1.

בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' צלקובניק) מיום 8.4.09, אשר דחתה את הערר על החלטת בית המשפט השלום בבאר שבע (כב' השופט י' פרסקי) המורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

2.

העורר הועמד לדין בבית משפט השלום בבאר שבע בגין עבירת סחר בסם מסוכן. כתב האישום בצרוף בקשת מעצר עד תום ההליכים הוגשו לבית המשפט ביום 1.3.2009. בעובדות כתב האישום צוין כי ביום 22.7.08 נפגשו העורר ואדם נוסף עם סוכן משטרתי סמוי, והשלושה עסקו בחיפוש אחר סמים. העורר הפנה את השניים לבחורה בשם איריס ועקנין העוסקת במכר סמים, עימה יצר קשר טלפוני טרם הגעתם, ואף העביר את מספר הטלפון גם לסוכן. בהובלת העורר, הגיעו השלושה למקום מושבה של איריס ועקנין ורכשו ממנה כמות סם הרואין בסך 200 ₪.

3.

ביום 5.3.09 התקיים דיון בבקשת המעצר עד תום ההליכים במסגרתו הסכימו הצדדים כי קיימות ראיות לכאורה כנגד העורר בנוגע לעבירות המיוחסות לו באופן המעלה סיכוי סביר להרשעה. בנוסף קבע בית המשפט שעולה עילת מעצר סטטוטורית כנגד העורר מכוח אופי העבירה בה מואשם. כמו כן, נקבע כי נסיבותיו האישיות של העורר אינן בין אלו המאפשרת הפגת מסוכנותו בחלופת מעצר לאור העובדה שלעורר עבר פלילי הכולל שתי הרשעות קודמות בעבירות סמים ומאסר מותנה בר הפעלה וכי החלופה המוצעת בבית אימו אינה חלופה כה משמעותית אשר בכוחה לאיין המסוכנות. על כן הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

4.

ערר על החלטה זו הוגש לבית המשפט המחוזי. בהחלטתו קיבל בית המשפט המחוזי את טענת בא כוח העורר כי הראיות כנגד העורר מעידות על עבירת תיווך, ולא על ביצוע עבירת סחר קלאסית. עם זאת, קבע בית המשפט כי מעורבותו הפעילה של העורר בתיווך למכירת הסם מקימה עילת מעצר מובהקת. מתסקיר שירות המבחן שעל עריכתו הורה בית המשפט עולה סיכון גבוה להישנות מעשיו של העורר עקב עיסוקו בסמים, חיבורו לחברת שוליים והעדר מוכנות לטיפול בבעיית הסמים וכן חוסר מודעותו למצבו. שירות המבחן נמנע מלהמליץ על שחרור העורר לחלופה המוצעת עקב קשיי הפיקוח העולים ממחלתה של האם ונכותה אשר יקשו על התמודדותה עם אורח חייו של העורר והתמכרותו לסמים. על שום כך דחה בית המשפט המחוזי את הערר, והורה על העברת העורר למתקן כליאה במב"ן שם יהיה במעקב רפואי הדוק.

5.

במסגרת הערר מעלה בא כוח העורר מספר טענות. ראשית טוען הוא לגבי חומרת העבירה המיוחסת לעורר שאינה מבין עבירות הסחר הקלאסיות, אלא לכל היותר מדובר בעבירת תיווך ברף חומרה נמוך. כן טוען הוא כי העורר לא היה מעורב בעבירות הקשורות בהפצת סמים טרם האירוע ולאחריו, ומכך עולה כי מדובר במעידה חד פעמית. בנוסף, מפנה הסנגור לנסיבותיו האישיות של העורר אשר לוקה במחלת הסכיזופרניה, מצבו הנפשי מעורער ואף חלה הידרדרות במצבו עקב מעצרו. לאור האמור טוען בא כוח העורר כי שגה בית המשפט בכך שאימץ את המלצות שירות המבחן אשר העריכו מסוכנותו של העורר שלא על סמך העובדות המיוחסות לו בתיק זה, אלא על פי הנסיבות הסובבות. על כן מבקש הסנגור לשחרר את העורר לחלופת מעצר בבית אימו.

6.

באת כוח המשיבה בתגובה טוענת כי אין להמעיט בחומרת העובדות המיוחסות לעורר בכתב האישום,

מהן עולה כי העורר היה יוזם העסקה ולא התגלגל למעורבות בעסקה באקראי. כן נטען כי לא מדובר במעידה חד פעמית, אלא בשימוש רציף של העורר בסמים, בגינו הסתבך עם החוק גם בעבר. לבסוף מפנה באת כוח המשיבה לתסקיר שירות המבחן הקובע כי קיים חשש להישנות ביצוע העבירות, וכי אין בכוחה של אימו של העורר לשמש חלופה ראויה. על כן נטען כי יש לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

7.

בחנתי את טענות הצדדים בפני, ועיינתי בתיק החקירה, בהחלטות בתי המשפט דלמטה ובתסקירי שירות המבחן. נכונה טענת המשיבה כי הכלל ההלכתי המקובל הינו כי בעבירות סמים, כאשר במיוחד מדובר בעבירות הנוגעות להפצת סם וסחר בסמים, תקום עילת מסוכנות המצדיקה מעצרו של נאשם עד תום ההליכים, ובית המשפט ייטה לשחרר הנאשם בעבירות אלו לחלופת מעצר רק בנסיבות חריגות (בש"פ 3232/09 בוטרשוילי נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 22.4.09); בש"פ 5715/06 אברהם נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 16.7.06); בש"פ 2846/06 מדינת ישראל נ' אלעצם (לא פורסמה, 31.3.06); בש"פ 2748/06 מדינת ישראל נ' חטואל (לא פורסמה, 27.3.06)). הלכה זו נובעת מההשלכות החברתיות הקשות הנלוות לעבירות סמים, ועבירות התורמות להפצתם של סמים מסוכנים בפרט, המגבירות את מסוכנותם של אותם נאשמים לציבור הרחב, כמו גם לקרוביהם ולעצמם.

אכן, תסקירי שירות המבחן הצביעו על מסוכנות גבוהה מצד העורר להישנות ביצוע עבירות דומות, וכן לעורר הרשעה נוספת קודמת כנגדו. לצד זאת, עולות מתסקירי המעצר ועובדות המקרה נסיבות נוספות הדורשות התייחסות. ראשית, נסיבותיו האישיות של העורר הינן ייחודיות וקשות. מתסקירי המעצר עולה כי העורר מזה מספר שנים סובל ממחלת הסכיזופרניה, אשר גורמת לו בין היתר למחשבות אובדניות, דכאונות, ומחשבות שווא של רדיפה, ובעבר אף נדרשו אשפוזים, חלקם כפויים בהוראת בית משפט וחלקם ביוזמת העורר, לשם טיפול במחלה. מהתסקיר עולה שבעקבות מעצרו הידרדר מצבו הנפשי של העורר. בנוסף, העורר ואימו ננטשו על ידי אביו בילדותו, ומאז חיים הם בגפם. אימו של העורר סובלת ממחלת הפרקינסון, ומוגדרת כנכה 100%, כאשר העורר מסייע בטיפול בה לאורך התקופה. מלבד האם לעורר אין מקורות תמיכה חלופיים, והוא אף נעדר כל מסגרת חברתית או משפחתית העשויה לשמש לו כחלופת מעצר אפשרית במידת הצורך.

בנוסף לנסיבות האישיות, כפי שטען בא כוח העורר, העובדות המיוחסות לעורר בכתב האישום אינן עולות כדי הרף החמור של עבירות הסמים, אלא נהפוך הוא, זאת כמוכן מבלי להמעיט בחומרת העבירה. העורר רכש כמות קטנה של סם בלבד, ואף העסקה כולה מסתכמת בסך 200 ₪ בלבד, סכום המבטא את ערכה הנמוך וכמות הסם הקטנה שנרכשה. כפי שנקבע על ידי בתי המשפט דלמטה, הראיות לעבירת סחר ממש הינן קלושות, אלא מדובר בראיות לכל היותר לעבירת תיווך, וגם כאן מדובר ברף הנמוך של העבירה, כאשר משתמע כי מטרתו של העורר הייתה רכישת סמים לצריכה עצמית, ואין ראיה כי הוסבה לו תמורה כלשהי בגין מלאכת התיווך לכאורה.

8.

סבורה אני כי תשתית הנסיבות הייחודית המתוארת לעיל עולה כדי "נסיבות חריגות" המצדיקות לכל הפחות בחינה מעמיקה של אפשרות איתורה של חלופת מעצר שתתאים למצבו המיוחד של העורר. בשל הסיטואציה הייחודית בה מצוי העורר, קשה לקבל מצב בו עקב העדר מסגרת משפחתית או חברתית המספקת סיוע ותמיכה ועורר ואימו יוותר העורר במעצר ממושך המרע את מצבו הנפשי, ומקטין את סיכוייו של העורר להשתקם לאחר תום ההליכים הפליליים כנגדו.

לאור כל זאת, מורה אני לשירות המבחן לערוך תסקיר משלים, שיוגש לידי בית משפט זה תוך 21 ימים, במסגרתו יעשה שירות המבחן שימוש בכלים המקצועיים העומדים לרשותו בכדי לנסות ולאתר מסגרת חלופית סגורה לעורר, שתוכל לספק לו את הטיפול ובעיקר השיקום לו הוא זקוק, או כל חלופה אחרת אשר שירות המבחן ימצא כמתאימה והולמת במסגרת הנסיבות המיוחדות ומצבו של העורר.