בש"פ 2846/06 מדינת ישראל נ. ג'ברין אלעצם

1.בפני ערר של המדינה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (כבוד השופט ד' רוזן) שהורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. למשיב מיוחסות שתי עבירות של סחר בסם-מסוכן – שתי עסקאות של מכירת סמים לסוכן משטרתי – כמות כוללת של כ-שבעים גרם הרואין המחולקת למאה מנות.

2.מדובר בסוכן ש"סרח" ועל-כן הגישה הפרקליטות כתבי אישום על יסוד הודעותיו של הסוכן רק כשהיו ראיות חיצוניות תומכות. בית משפט השלום סבר כי יש ראיות לכאורה, לרבות ראיות חיצוניות תומכות והורה על מעצר עד תום ההליכים. נראה שגם בית המשפט המחוזי סבר שיש ראיות לכאורה ואף הצביע על שהעורר בחר בזכות השתיקה על-אף עברו הנקי, אולם לאחר שבית המשפט קבע קיומן של ראיות לכאורה, הוא ציין:

"בחנתי הנתונים כולם. הבעייתיות המובנת בעדות סוכן ש'סרח' עברו הנקי וללא רבב של העורר. החלטות שיצאו מלפני בית המשפט העליון... תזכיר שירות המבחן והגעתי לכלל מסקנה שניתן להורות על שחרורו של העורר בתנאים גם אם מכבידים..."

על כך הערר שבפני.

3.שמעתי מפי הצדדים את נושא הראיות לכאורה ועיינתי במקצת הראיות. בהנחה שבית המשפט המחוזי יאפשר תיקון של כתב האישום כך שנאשם אחר בפרשה, העד ג'ומעה, יהיה עד תביעה, יש לכאורה ראיות כפי שקבעו הערכאות שקדמו לי. אציין עם זאת שעוצמת הראיות באישום הראשון חזקה היא, באישום השני עוצמת הראיות פחותה יחסית ועם זאת, לכאורה, מחזקים האישומים זה את זה. ראוי הוא, כפי שתארתי במהלך הדיון, וכפי שהציע המשיב עצמו בחקירתו, לערוך בדיקה אובייקטיבית של זיהוי קולות – הן השוואת הקלטות בשני האישומים זו לזו, הן השוואת הקלטות עם קולו של המשיב.

4.משהגעתי לכלל מסקנה שיש ראיות לכאורה בסחר בסמים ולעניין זה די לי אפילו באישום הראשון, מסקנתי היא שיש לקבל את הערר על אף עברו הנקי של המשיב. מי שלכאורה עוסק בסחר בסמים מקומו בדרך כלל מאחורי סורג ובריח והעבר הנקי אינו סיבה מספקת לסטות מכלל זה.

5.אין צריך לומר כי אם בית המשפט יסרב לצרף את ג'ומעה לרשימת העדים, או אם יתברר מזיהוי-קול מדעי שאין המדובר בעורר, עשוי הדבר להוות עילה לעיון-חוזר.

6.הערר מתקבל. העורר ייעצר עד תום ההליכים.