בש"פ 4591/06 מדינת ישראל נ. אבי טולידו

זוהי בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996.

1.כתב אישום שהוגש ביום 11.9.2005 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, מייחס למשיב הכנת מטען חבלה, החזקתו ונשיאתו. על-פי הנטען בכתב האישום הכין המשיב עובר ליום 16.5.2005 מטען חבלה משתי לבני חבלה ומכשיר טלפון סלולארי והחביאו בין השיחים ברחוב אחד העם ברמת גן. המטען נמצא על-ידי עוברי אורח שהביאו אותו לתחנת המשטרה. בהחלטתו מיום 27.9.2005 הורה בית משפט קמא על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בקובעו, בין היתר, כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס האישומים המיוחסים למשיב. עוד קבע בית משפט קמא כי במקרה דנן לא ניתן להפיג את מסוכנותו של המשיב בחלופת מעצר. ערר שהוגש על החלטת המעצר נדחה על-ידי בית משפט זה (החלטת כב' השופט א' רובינשטיין בבש"פ 11007/05 מיום 22.12.2005). שתי בקשות לעיון חוזר שהגיש המשיב ביום 12.1.2006 וביום 6.3.2006 נדחו על-ידי בית המשפט המחוזי ועררים על החלטות אלה שהוגשו לבית משפט זה נדחו אף הם (החלטת כב' השופט ס' ג'ובראן מיום 22.2.2006 בבש"פ 974/06 והחלטת כב' השופט א' א' לוי מיום 2.4.2006 בבש"פ 2591/06). כמו כן דחה בית המשפט המחוזי בקשה נוספת לעיון חוזר שהגיש המשיב ביום 2.5.2006. על החלטה זו לא הוגש ערר מטעם המשיב.

2.בית המשפט המחוזי קיים שתים-עשרה ישיבות של הוכחות בהליך זה, מתוכן שבע ישיבות לשמיעת פרשת התביעה וחמש ישיבות לשמיעת פרשת ההגנה. על-פי הוראת בית המשפט המחוזי היה על המבקשת להגיש את סיכומיה בכתב עד יום 11.6.2006 ואילו על המשיב להגיש את סיכומיו עד יום 25.6.2006. בינתיים, נקפו תשעה חודשים מאז מעצרו של המשיב ומכאן הבקשה להארכת מעצרו בתשעים ימים על מנת לאפשר את סיום המשפט בעוד המשיב נתון במעצר. לביסוס הבקשה מדגישה המבקשת את הסכנה הרבה הנשקפת לציבור מידי המשיב נוכח העבירות שבגינן הוא עומד לדין והיא מציינת כי על אף התמשכות ההליכים מצוי הדיון עתה על סף סיום ולפיכך באיזון הכולל יש מקום להעדיף את האינטרס הציבורי המצדיק את המשך המעצר על פני זכותו של המשיב לחירות כל עוד לא הורשע בדינו. המשיב מצידו מתנגד לבקשה ומציין כי ניהול פרשת התביעה היה מלווה במחדלים רבים אשר גררו התבטאויות חריפות ביותר של בית המשפט כלפי התביעה וכי אין זה ראוי שהמשיב הוא אשר ישלם את מחירם של מחדלים אלה.

3.דין הבקשה להתקבל בחלקה. עיון בפרוטוקול הדיונים מלמד כי יש צדק בטענת המשיב לפיה אחראית התביעה במידה לא מבוטלת להתמשכות ההליכים בתיק זה, וכך סבר גם בית משפט קמא (ראו החלטתו בעניין זה מיום 1.3.2006). יחד עם זאת, התיק מצוי ב"ישורת האחרונה" של הדיון לאחר סיכומי תביעה ולפני סיכומי הגנה והכרעת הדין. בהתחשב בכך וכן בהתחשב במסוכנות הנשקפת לציבור מן המשיב נוכח העבירות הקשות המיוחסות לו ונוכח הרשעתו בעבר הלא רחוק בהחזקת אקדח שלא כדין, יש הצדקה להארכת המעצר. ואולם, מן הראוי שכל הצדדים הנוגעים בדבר יעשו מאמץ לסיים את ההליך ללא דיחוי ובתוך פרק זמן קצר יותר מן ההארכה שנתבקשה.

אני מורה אפוא על הארכת המעצר למשך 45 ימים החל מיום 11.6.2006 או עד למתן פסק דין בת"פ (מחוזי תל אביב) 40275/05, לפי המוקדם.