בש"פ 4729/06 מרואן עטשי נ. מדינת ישראל

1.בפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר' שפירא) מיום 4.6.2006, בה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.העורר עומד לדין בעבירות של קשירת קשר לפשע ושוד בנסיבות מחמירות. על פי עובדות כתב האישום, ביום 24.4.2006 קשר העורר קשר עם סמאח סלאח, אסי רוחאנא ויחיא קונטאר (להלן: סמאח , אסי ו יחיא ) לבצע שוד של רכב על מנת שישמש לביצוע עבירות (להלן: האישום הראשון ). חברי הקשר ערכו תצפיות על כלי רכב העוצרים ברמזור צומת יוקנעם (להלן: הצומת ) בסמוך לקניון "דרכים". למחרת ביום 25.4.2006 שבו חברי הקשר לצומת ולאחר שישבו במסעדה סמוכה התמקמו בעמדת תצפית לעבר הצומת. בסמוך לשעה 23:20 פתחו חברי הקשר בריצה לעבר רכב מסוג מאזדה 3 בצבע כסף (להלן: הרכב ) שעצר ברמזור. העורר וסמאח פתחו את הדלתות הקדמיות של הרכב, משכו ממנו את הנהגת והנוסעת שישבה לצידה והשליכו אותן אל הכביש. חברי הקשר נכנסו לרכב ונסעו מן המקום כאשר סמאח נוהג ברכב. לפי עובדות האישום השני, ביום 26.4.2006 הגיעו חברי הקשר למעט העורר ברכב שנשדד לדירת מגורים וניסו להתפרץ אליה, אך משהבחינו בדיירים נמלטו מן המקום ברכב, אותו נטשו מאוחר יותר בסמוך למזבלה בדליית אל-כרמל. האישום השלישי מייחס לסמאח ויחיא קשירת קשר וניסיון לשדוד תחנת דלק.

3.בד בבד עם הגשת כתב האישום כנגד העורר, סמאח ואסי, עתרה המשיבה למעצרם עד תום ההליכים. כנגד יחיא הוגש כתב אישום נפרד והוא אמור להעיד במשפטם של האחרים עם תום משפטו. בהחלטתו ציין בית המשפט המחוזי כי בניגוד לסמאח ולאסי, העורר לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה בעניינו, ובראשן עדותו של יחיא. בית המשפט הוסיף וציין כי מחומר הראיות עולה שסמאח הוא אשר יזם והוביל את שוד הרכב, וכי שלושת האישומים המפורטים בכתב האישום ובהם האישום כנגד העורר מצביעים על יצירת תשתית ארגונית של כנופיה החוברת לביצוע סדרת מעשי שוד תוך תכנון מוקדם. עוד קבע בית המשפט כי העבירות המיוחסות לעורר מקימות חזקת מסוכנות מכוח הדין. בית המשפט שקל ודחה אפשרות של חלופת מעצר בעניינו של העורר בציינו כי על אף עברו הנקי ותסקיר המעצר החיובי שהוגש בעניינו, אופי המעשים המיוחסים לו ובהם התארגנות לביצוע שוד תוך תכנון מוקדם ואיסוף מודיעין, מעידים על המסוכנות הנשקפת ממנו. בהתייחסו לאפשרות שמשפטם של העורר, סמאח ואסי יתעכב עד למתן גזר דין בעניינו של יחיא, קבע בית המשפט כי אם לא ניתן יהיה לקדם את עניינם בתוך זמן סביר תקום להם עילה להגשת בקשה לעיון חוזר, אך אין באפשרות זו כדי להצדיק את שחרורו של העורר כבר עתה.

4.מכאן הערר בפניי, בו טוען העורר כי שגה בית משפט קמא בקובעו שאין מקום לחלופת מעצר בעניינו בשל מסוכנותו. העורר מלין על כך שבית המשפט לא נתן משקל ראוי לתסקיר המעצר, לנסיבות המקרה ולנסיבותיו האישיות והוא מדגיש כי אין לו עבר פלילי וכי שירות המבחן המליץ על שחרורו. עוד טוען העורר כי מבלי להפחית מחומרת העבירות המיוחסות לו חלקו בפרשה שולי לעומת המעורבים האחרים. העורר טוען כי מעצרו עלול לדרדר את מצבו הנפשי נוכח מבנה אישיותו, כמפורט בתסקיר המעצר. עוד טוען העורר כי שגה בית משפט קמא משלא בחן את חלופות המעצר שהוצעו על ידו, אשר נתמכו בתצהירים של מפקחים פוטנציאליים ולא זכו לכל התייחסות.

5.העבירות המיוחסות לעורר אכן מקימות נגדו חזקת מסוכנות סטטוטורית ועילת מעצר מכוח הדין. יחד עם זאת, ראוי היה כי בית המשפט לא ישלול על הסף את האפשרות כי ניתן יהיה להסתפק בעניינו של העורר בחלופת מעצר וזאת נוכח גילו הצעיר, עברו הנקי וההמלצה החיובית שנתקבלה לגביו מאת שירות המבחן. בהחלטתו הדגיש בית המשפט את העובדה שהעבירות המפורטות בכתב האישום נגועות בחומרה יתירה נוכח אופיים של המעשים המיוחסים לנאשמים וביניהם העורר, ובייחוד נוכח התכנון המוקדם וההתארגנות בחבורה לביצוע מעשי שוד. קביעות אלה טעמן עימן אלא שראוי היה להבחין לעניין זה בין היקף מעורבותו של העורר בפרשות נשוא כתב האישום ובין מעורבותם של האחרים. כפי שפורט לעיל, היה זה סמאח ולא העורר שיזם לכאורה את ההתארגנות. כמו כן לעורר מיוחס אישום אחד בלבד מבין שלושה האישומים. בהתחשב במכלול הנימוקים המפורטים לעיל, אני סבורה כי יש מקום לבחון אפשרות של חלופת מעצר בעניינו של העורר, תוך הטלת מגבלות מתאימות אשר יפיגו את מסוכנותו. אני מורה אפוא על החזרת הדיון לבית משפט קמא על מנת שיבחן את החלופות המוצעות על ידי העורר ועל מנת שיכריע תוך התייחסות לחלופות קונקרטיות האם ניתן להסתפק באיזו מהן כחלופת מעצר במקרה דנן.