בש"פ 6119/08 מדינת ישראל נ. איוב אבו סיאם

1.

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

2.

המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. כתב האישום, שהוגש ביום 18.10.2007, מייחס לו את העבירות הבאות: סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, נהיגה בפסילה וקבלת רישיון בהעלמת פסילה. עם הגשתו של כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה. בהמשך הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר, שנדחתה. ערר שהוגש לבית משפט זה נדחה ביום 30.3.2008 (בש"פ 2637/08, מפי השופטת מ' נאור).

3.

בכתב האישום נאמר כי רישיון הנהיגה של המשיב נפסל ביום 1.1.2007. ביום 5.9.2007 תפס שוטר את רישיון הנהיגה של המשיב והודיע לו כי אסור לו לנהוג בכלי רכב החל מאותו יום. המשיב, כך על פי כתב האישום, שילם את האגרה לחידוש הרישיון ביום 10.9.2007 בלא שהודיע על פסילת רישיונו. ביום 18.9.2007 נצפה המשיב על ידי אנשי משטרה כשהוא נוהג במכונית כלשהי. אחד מאנשי המשטרה שראו את המשיב נוהג בכלי רכב היה זה שתפס את רישיונו של המשיב כשבועיים לפני כן. אנשי המשטרה סימנו למשיב לעצור אך הלה החל בנסיעה מהירה, בניסיון להימלט מן השוטרים. אנשי המשטרה דלקו אחריו ברכב משטרתי. המשיב נהג בצורה פראית, עקף כלי רכב, עלה על אי תנועה ועל מדרכה ועקב כך נאלצו עוברי אורח להימלט לכביש מחשש שהמכונית בה נהג המשיב במנוסתו תפגע בהם. חובה לציין כי נגד המשיב תלויים כתבי אישום נוספים בהם הוא מואשם בעבירות של הריגה, הפקרה, גרימת נזק לאדם ולרכוש, הפרת הוראה חוקית, החזקת סכין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המשיב הורשע בעבר בעבירה של הפרת הוראה חוקית וכן רשומות לחובתו מספר עבירות תנועה.

4.

שמיעת הראיות במשפטו של המשיב החלה ביום 10.7.2008. חלו עיכובים שונים עד שנערכה ישיבת ההוכחות האמורה. חלק מהעיכובים נעוצים בהגנה וחלקם נובעים מאילוצים של בית המשפט. מסתבר, כי המשיב החליף את פרקליטתו הראשונה בפרקליט המייצגו עתה. בית המשפט ביטל ישיבת הוכחות אחת מטעמיו הוא. שתי ישיבות נוספות בוטלו משום שהסניגור היה צריך להתייצב בהליך פלילי אחר בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. בדיון שנערך בפניי ביום 22.7.2008 התברר לי כי יום קודם לכן הגישה המבקשת בקשה לערכאה הדיונית לקבוע מועדים מוקדמים לשמיעה תחת המועד שנקבע – 4.12.2008. המבקשת הציעה את הימים 21.9.2008 ו-26.10.2008. בדיון בפניי השיב הסניגור לשאלתי ואמר כי כל תאריך מקובל עליו, וכי להערכתו דרוש יום דיונים אחד על מנת לסיים את שמיעת הראיות. בהחלטתי מיום 22.7.2008 ביקשתי מבית המשפט המחוזי להודיע האם ניתן לקיים את הדיון ביום 21.9.2008. ואכן בהחלטה מיום 29.7.2008 נקבע דיון הוכחות ליום 21.9.2008.

5.

על יסוד הנתונים שצוינו הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה. הסיכון הנשקף מן העורר הינו ברור על פני הדברים. העורר ביצע לכאורה עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, שעה שנמלט תוך נהיגה מסוכנת מאנשי משטרה שדלקו אחריו. מוכן אני להניח, כי בכל הנוגע לעבירות הכרוכות בפסילת הרישיון לא קיימת תשתית ראייתית מספקת. מנגד, לא ניתן להתעלם מכך שהאירוע נשוא כתב האישום התרחש שעה שהיה תלוי נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירה של הריגה והפקרה, וזאת בהקשר לאירוע בו הוא נהג בכלי רכב. זאת ועוד, לחובת המשיב רישום פלילי בעבירה של הפרת הוראה חוקית. אלמלא נקבע דיון ליום 21.9.2008 בהחלט יתכן שהיה מקום לשקול חלופת מעצר תחת הארכה של המעצר. יוצא אני מנקודת הנחה כי שמיעת הראיות במשפטו של המשיב תסתיים במועד הנזכר, כי הסיכומים יובאו באותו יום או תוך זמן קצר לאחר מכן וכי הכרעת הדין תינתן תוך זמן סביר לאחר מכן. אם הנחות אלה יתבדו, יהא מקום לשקול העניין מחדש.

6.

לפיכך הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 18.7.2008 או עד למתן פסק דין בת.פ. 8299/07 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.