בש"פ 6406/11 מדינת ישראל נ. אבי אורמן

1.

לפני בקשה שלישית להארכת מעצר המשיב 2 בתשעים ימים מכוח סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו-1996 (להלן: חוק

המעצרים ).

עניינם של המשיבים נידון בבית משפט זה במספר הליכים קודמים (בש"פ 7514/10; בש"פ 3567/11 ו-בש"פ 5884/11) ועל כן יפורטו להלן רק הנתונים הרלבנטיים להכרעה בבקשה שלפני.

2.

בתאריך 23.8.2010 הוגש כנגד המשיבים ונגד חיים לוונטר (להלן: חיים ) כתב אישום. על-פי הנטען שם המשיבים קשרו קשר עם אחרים לרצוח את מר אייל סופר (להלן: סופר ), אשר ברשותו שלושה בתי עסק בתחומי העיר נתניה. המשיבים פנו, לפי האמור בכתב האישום, בתאריך 23.5.2010, לגיל כהן (להלן: גיל ; כנגדו הוגש כתב אישום נפרד) והציעו לו תשלום של 60,000 דולרים תמורת שירותיו כנהגו של המשיב 1 בעת הוצאתה לפועל של תכנית הרצח. המשיב 1 מסר לגיל 8,000 דולרים כמקדמה. במועד מאוחר יותר, יצר חיים קשר עם המשיב 1 והפציר בו לבצע את הרצח בהקדם. במהלך חודש יולי 2010 ערכו המשיבים יחד עם גיל ואחרים הכנות כדי להוציא את תכניתם לפועל, אלה כללו: פגישות בהן נקבעו דרכי פעולה לביצוע הרצח; תצפיות לעבר בתי העסק של סופר; הצטיידות באופנוע גנוב שסימני זיהויו שונו כדי להשתמש בו לביצוע הרצח וכן הצטיידות בכלי נשק מתוצרת עצמית.

בתאריך 1.8.2010, החליטו המשיבים וגיל, כך על-פי כתב האישום, כי לצורך הוצאתה לפועל של תכניתם – המשיב 1 וגיל יעשו שימוש ברכב אחד ואילו המשיב 2 יעשה שימוש ברכב אחר. באותו היום בשעה 18:43, יצאו המשיבים בשני כלי הרכב למלון שבו התאכסנו בעיר נתניה. בשעה 18:53, הורה המשיב 1 למשיב 2 לקנות כפפות בשוק בנתניה. בשעה 19:02, התקשר חיים למשיב 1 על מנת לוודא שתוכניתם המשותפת תצא לפועל והמשיב 1 הרגיעו באומרו כי הוא נמצא בשטח והתכנית תתבצע עוד באותו יום. בהמשך, כך נטען, נטלו המשיב 1 וגיל את הנשק ובשעה 19:28, נפגשו עם המשיב 2 וקיבלו ממנו את הכפפות, שאותן רכש, על-פי הוראתו של המשיב 1. המשיבים שינו את מספרי הרישוי על גבי לוחית רישוי הקדמית של אחד מכלי הרכב והחליפו ביניהם את הרכבים. לאחר מכן הגיע המשיב 2 סמוך לבית עסק שבהחזקת סופר כדי לבצע תצפית, תוך שהוא מכוון את המשיב 1 וגיל, שהיו מצוידים במחסנית, בקסדות ובכפפות והמתינו בסמוך. סמוך לשעה 20:00, ירד המשיב 1 מרכבו והניח את התיק עם הנשק והמחסנית בצד הדרך, בסמוך לרכב הנוסף ולאחר זמן קצר חברי החבורה נעצרו. בעקבות מעצרם של המשיבים וגיל בידי המשטרה – לא יצאה תכניתם לפועל.

על רקע האמור לעיל הואשמו המשיבים בקשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) ל חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); ניסיון רצח לפי סעיף 305 לחוק; נשיאת נשק בלא רשות על-פי דין לפי סעיפים 144(ב) ו-29 לחוק; שינוי זהות רכב או חלק של רכב, לפי סעיף 413ט לחוק וקבלת רכב או חלק גנובים לפי סעיף 413י לחוק.

3.

כאן המקום לציין כי לאחר הגשת הבקשה התקבלה הסכמתו של המשיב 1 לה, ועל כן הוארך מעצרו של המשיב 1 בתשעים ימים ועל כן החלטה זו תינתן רק ביחס למשיב 2 בלבד.

הליכי המעצר בעניינם של הנאשמים השונים בפרשה

4.

בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המדינה למעצר הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. זאת, על סמך קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתם וכן מסוכנותם נוכח חומרת העבירות המיוחסות להם.

5.

חיים נעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו לאחר שהתקבל על ידי, בתאריך 2.11.2010, ערר המדינה בענינו, תוך שקבעתי כי נמצאו ראיות לכאורה להוכחת אשמתו (בש"פ 7514/10). המשיב 1 נעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בתאריך 7.2.2011.

6.

בתאריך 16.5.2011, הורה בית המשפט המחוזי הנכבד על מעצרו של המשיב 2 עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, לאחר שנערך תסקיר מעצר, אשר לא בא בהמלצה לשחררו לחלופת מעצר, זאת נוכח הקושי להעריך את רמת הסיכון להישנות ההתנהלות העבריינית המיוחסת לו וכן בשל הסיכון לאפשרות פגיעה בו מצד המיועד לחיסול.

7.

משלא הסתיים משפטם של הנאשמים בתוך תשעה חודשים, הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרם של הנאשמים בתשעים ימים ובתאריך 22.5.2011, נעתר חברי השופט י' דנציגר לבקשת המדינה ודחה את ערר המשיב 2 על ההחלטה על מעצרו עד לתום ההליכים נגדו (בש"פ 3567/11 3785/1).

זה המקום לציין כי בתאריך 23.6.2011, שוחרר חיים לחלופת מעצר לאחר שהוגש תסקיר בעניינו, זאת בשים לב לחלקו הקטן יחסית באירועי ה-1.8.2010 וחלוף הזמן ולאחר שהמפקחים שהוצעו נמצאו ראויים.

8.

משלא נסתיים משפטם של המשיבים במהלך תקופת הארכת המעצר הראשונה הגישה המדינה בקשה שניה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים. באות-כוח המשיבים הסכימו בשמן להארכת מעצרם בשלושים ימים נוספים בלבד ובהסכמת המדינה הוארך מעצרם של המשיבים על ידי חברי, השופט

א' א' לוי (בש"פ 5884/11) בשלושים ימים נוספים החל מתאריך 20.8.2011, או עד למתן פסק דין בעניינם. משלא הסתיים משפטם של המשיבים, במסגרת שלושים הימים שהוסכמו כנ"ל – עתרה המדינה להארכת מעצרם פעם נוספת ועל כך יורחב להלן.

ההליך העיקרי והליכים נלווים

9.

השתלשלות ההליכים פורטה במסגרת ההחלטה בבקשה הראשונה להארכת מעצר המשיבים. בקצרה נציין כי בתאריך 15.9.2010, הוקרא כתב האישום בפני המשיבים. המענה לכתב האישום נדחה מספר פעמים מטעמים שונים ובהם הסדרת הייצוג, וכן בשל עיכובים בהעברת חומר החקירה והליכים שפתחו באות כוח המשיבים בעניין זה ובהקשר לתעודת חיסיון שהוצאה.

10.

בדיון מתאריך 23.5.2011, הורה בית המשפט המחוזי הנכבד על באות כוח המשיבים ליתן מענה לכתב האישום. באות כוח המשיבים סירבו טרם קבלת כל חומר הראיות וביקשו לתת מענה לכתב האישום רק כשבועיים לפני מועדי ההוכחות, אשר נדחו לחודש יולי לבקשת באת כוח המשיב 1. לפנים משורת הדין איפשר בית המשפט לבאות כוח המשיבים להגיש מענה מפורט לכתב האישום בכתב עד לתאריך 12.6.2011.

11.

באות כוח המשיבים פתחו בהליכים לחשיפת חומרי החקירה החסויים, אשר חלקם אף הגיעו לפתחו של בית משפט זה (בש"פ 4385/11), ועל כן במהלך אותה תקופה נשמעו רק עדים שאינם קשורים באופן ישיר לחומר החקירה החסוי.

12.

בתאריך 17.8.2011, הודיעו באות כוח המשיבים לבית המשפט הנכבד כי בעקבות חומר חדש הרלבנטי לקו ההגנה של המשיבים שהגיע לידיהן הן חוזרות בהן בשלב זה מהעתירות לגילוי ראיה חסויה שהוגשו ומבקשות לבטל את הדיון בהן. בית המשפט נעתר לבקשתן.

טענות הצדדים

13.

המדינה טענה כי נוכח מסוכנות המשיבים, הנלמדת ממעשיהם ומתעצמת נוכח עברם הפלילי, על בית המשפט להיעתר לבקשה ולהאריך את מעצר המשיבים בתשעים ימים נוספים. עוד ציינה המדינה כי הדיונים בתיק זה נדחו פעמים רבות בשל בקשות מטעם ההגנה ועד כה נוצלו רק כשלושה מועדי הוכחות, בהם העידו עשרה עדי תביעה. כמו כן הדגישה המדינה כי לעת הזו קבועים שישה מועדי הוכחות נוספים לחודשים ספטמבר ואוקטובר 2011.

14.

בדיון בפני הסבירה באת כוח המשיב 2, כי אין מחלוקת שהמדובר בעבירות לא קלות, אשר המשיב 2 הסכים בהקשר אליהן לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אולם היא טענה כי נוכח העובדה שחלף זמן כה רב והמשפט טרם הסתיים – האיזון צריך להשתנות לטובת הנאשם, בייחוד כאשר הוא ללא עבר פלילי. כמו כן ציינה באת כוח המשיב 2 כי בשים לב לעובדה שהוגשו כתבי אישום נפרדים בעניינם של המעורבים והתגלה חומר חדש – ההליך העיקרי בעניינו של המשיב 2 מתעכב. באת כוח המשיב 2 ציינה עוד כי יש לשחררו לחלופת מעצר, נוכח תסקיר המעצר שהוגש לבית המשפט המחוזי בעניינו.

דיון והכרעה

15.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי דין בקשת המדינה להתקבל.

16.

סעיף 61 לחוק המעצרים מורה, כידוע, כי נאשם שהיה עצור במשך תשעה חודשים אך משפטו טרם הסתיים בחלוף תקופה זו, ישוחרר ככלל ממעצר. עם זאת, סעיף 62 מאפשר להאריך את המעצר ב-90 ימים נוספים באישורו של שופט של בית משפט זה. אחד השיקולים המרכזיים שבית המשפט נדרש לשקול במסגרת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים הנ"ל הוא קצב ניהול המשפט (ראו: בש"פ 3054/08 מדינת ישראל נ' סריאנו (לא פורסם, 30.6.2008); בש"פ 2248/09 מדינת ישראל נ' אוחיון (לא פורסם, 18.3.2009)). בהקשר זה כבר נפסק כי עם חלוף הזמן נוטה באופן הדרגתי נקודת האיזון בין זכות הנאשם לחירות לבין זכות הציבור לביטחון ולמיצוי ההליכים עם הנאשם – לעבר הזכות הראשונה (השוו: בש"פ 8022/05 מדינת ישראל נ' פלד (לא פורסם, 6.9.2005); בש"פ 10298/05 מדינת ישראל נ' בויארסקי (לא פורסם, 9.11.2005)). אולם מובן כי לא בכל מקרה ניתן לשחרר את הנאשם העצור, אלא יש לבדוק כל מקרה לגופו, בין השאר תוך בחינת קצב התקדמות המשפט, המסוכנות הנשקפת מן הנאשם, החשש לשיבוש הליכים והחשש להימלטות מן הדין (השוו: בש"פ 4002/11 מדינת ישראל נ' זגורי (לא פורסם, 14.6.2011); בש"פ 6311/11 מדינת ישראל נ' אלקינייב (לא פורסם, 13.9.2011)).

17.

בענייננו, מסוכנותו של המשיב 2 נלמדת, כאמור, מחומרת המעשים המיוחסים לו. המדובר בניסיון לרצח שתוכנן היטב, על-פי הנטען, ובו היה מעורב על-פי האמור בכתב האישום המשיב 2. דיוני הוכחות במשפט נקבעו למועדים רבים, אשר חלק גדול מהם נדחה מסיבות שונות בעקבות בקשות מצד באות כוח המשיבים (אשר רק חלקן נגעו לחומרים החדשים שהגיעו לידיהן בעניינם של המשיבים או בבקשות המשיבים לחשיפת חומרי חקירה שונים).

הנה כי כן מורכבות הפרשה וההליכים הקשורים לניהול תיק זה בבית המשפט המחוזי הנכבד אמנם מקשים על קצב התקדמות ההליך, ואולם בנסיבות נראה שקצב ניהול המשפט מתנהל באופן סביר.

18.

נוכח כל האמור לעיל – לא התרשמתי כי הגיעה העת לשינוי איזון השיקולים, כך שהמשיב 2 ישוחרר ממעצרו לחלופת מעצר. אף בחינת תסקיר המעצר בעניינו של המשיב 2, מתאריך 3.5.2011, מלמדת כי אין המלצה לשחררו לחלופת מעצר בשלב זה. יחד עם זאת, אין מניעה כי באת כוח המשיב 2 תפנה בבקשה לביצוע תסקיר משלים בעניינו של המשיב 2 לקראת סיום תקופת הארכת המעצר המבוקשת כאן, במידה ודיוני ההוכחות הנוגעים ישירות למשיב 2 יסתיימו, כפי שצפוי לקרות בפרק הזמן האמור, על פי מה שנטען על פי עו"ד מלול . הערכאה הדיונית תבחן אז ותכריע בבקשה כראות עיניה.

19.

נוכח כל האמור לעיל – הנני נעתר לבקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב 2 בתשעים ימים, שימנו מתאריך 19.9.2011, או עד מתן פסק דין בעניינו ב-תפ"ח 39351-08-11, בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה, לפי המוקדם.