בש"פ 6800/09 איאד שורטי נ. מדינת ישראל

א.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת לורך ) מיום 18.8.09 בעמ"ת 10994-08-09, שדחה ערר על החלטת בית משפט השלום בפתח-תקוה (השופטת רפאלי ) במ"ת 9193-08-09 מיום 11.8.09, אשר הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים נגדו.

ב.

כנגד העורר הוגש ביום 11.8.09 כתב אישום, המייחס לו עבירת כניסה לישראל שלא כחוק ביום 9.8.09. עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים. הצדדים הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה. בית משפט השלום קבע, כי עבירה של שהות בלתי חוקית מקימה עילת מעצר של חשש להימלטות מן הדין. באשר לחלופת מעצר נאמר, כי לחובת העורר מאסר על תנאי בר הפעלה בגין הרשעה קודמת באותה עבירה, ותיק פלילי נוסף תלוי ועומד בגין שהייה בלתי חוקית, התחזות לאחר, ושיבוש הליכי משפט, במסגרתו שוחרר בתנאים, ואז עבר לכאורה את העבירה הנוכחית. בנסיבות אלה, כך נאמר, אין ליתן בעורר את האמון הנדרש לצורך חלופה; על כן הורה בית המשפט על מעצרו עד תום ההליכים. עם זאת נקבע, בעקבות פסיקה, כי אם לא יסתיים המשפט בתוך שלושה חודשים, תהא הצדקה לבקשת עיון חוזר בהחלטת המעצר.

ג.

בית המשפט המחוזי דחה ערר שהוגש על החלטה זו, בקבעו כי בנסיבות המקרה קיים חשש ברור להימלטות מאימת הדין, וכי הדיון בתיק אינו צפוי להימשך זמן רב.

ד.

בערר נטען, כי שגה בית המשפט בקבעו שקיים חשש להימלטות העורר, בלא כל אינדיקציה לכך, פרט להיותו תושב הרשות הפלסטינית. נטען, כי העורר הציג ערבים ראויים להבטחת התייצבותו בפני בית המשפט - ובתוספת הפקדה כספית וערבויות, מדובר בחלופה ראויה. עוד נטען, כי בעברו הפלילי של העורר אין כשלעצמו עילת מעצר, וכי נסיבות ביצועה לכאורה של העבירה בתיק התלוי ועומד כנגד העורר, אינן רלבנטיות בשלב זה.

ה.

בדיון טענה עו"ד ניסן בלהט לעורר, כי לחובתו רק הרשעה יחידה בעבירת שב"ח, ועליה התבסס בית משפט השלום. בנסיבות כאלה, יש צורך להראות חשד הימלטות קונקרטי, ואין מקום לקבוע שבשל מערכת היחסים עם הפלסטינאים, יש חשש מהימלטות. ניתן, כך נטען, להסתפק בכגון דא בערבות ובהפקדה. נטען עוד, כי במחוז המרכז מחמירה התביעה יתר על המידה עם שוהים בלתי חוקיים; ובאשר לטענת ההתחזות, נאמר כי רבים מאוד מציגים תעודה שאינה שלהם, והדבר מתברר במהירות, ועל כן לא נגרם נזק; כל אלה נובעים ממצוקה ומן הנעשה בשטחים.

ו.

בא כוח המדינה, עו"ד חמודות, טען, כי שחרור העורר משמעו "דלת מסתובבת" – מה גם שתלויים ועומדים כנגדו הן מאסר על תנאי בר הפעלה והן משפט. קציבת שלושת החודשים על ידי בית משפט השלום, שלאחריהם תהא עילה לעיון חוזר, היא הדרך הנכונה.

ז.

עיינתי בכתב האישום התלוי ועומד נגד העורר, לפיו ביום 18.6.09 - פחות מחודשיים טרם המעצר הנוכחי – שהה בישראל שלא כדין, וגם התחזה לאחר בכך שהציג לשוטר תעודת זהות של אחיו, וכן סימן למעסיקו, שהגיע למקום, לנסוע משם, כדי שלא ייתפס.

ח.

עוד עיינתי בפסיקה שהציגה עו"ד ניסן. אכן, היו מקרים שבהם ניתנה חלופה לשוהים בלתי חוקיים, לרבות בעלי עבר פלילי (ראו בש"פ 6339/03 מדינת ישראל נ' חושיה ; בש"פ 7136/04 פיאלה נ' מדינת ישראל ; בש"פ 260/05

סביח נ' מדינת ישראל ; בש"פ 3756/05 טרשאן נ' מדינת ישראל ; בש"פ 10445/05 פלוני נ' מדינת ישראל

(לא פורסמו). כל מקרה לנתוניו ולנסיבותיו, ויש כמובן גם דוגמאות לא מעטות אחרות. בבש"פ 10418/08 טאלאלקה

נ' מדינת ישראל (לא פורסם), ביקשתי לסכם ככל הניתן את הפסיקה בכגון דא, וציינתי את השיקולים שבהקשר זה לסוגיהם (ראו גם בש"פ 6656/09 מליטאת נ' מדינת ישראל , פסקה ז (לא פורסם)). לא אחזור על כך כאן.

ט.

ער אני גם לטענת המצוקה שמעלה הסנגורית המלומדת. ואולם, חוששני כי שעה שהמדובר ברצידיביזם כמו בעניינו של העורר, שבו יש לחובתו מאסר על תנאי, וכתב אישום נוסף הכולל התחזות ושיבוש מתהפך מעליו - אין מנוס ממעצר. כך קרה גם בפרשת טאלאלקה . הפתרונות למצוקה אינם בשהייה בלתי חוקית, ואין מדינת מסודרת או מדינה המבקשת להיות כזאת, יכולה להלום שהייה בלתי חוקית חוזרת ונשנית. בנסיבות אין מקום לאמון אמיתי בעורר, ולא אוכל להיעתר לערר, משלא מצאתי כל דופי בהחלטות הערכאות הקודמות.

י.

אוסיף גם את קולי לאמירה – בהמשך לדברי בתי המשפט הקודמים בעקבות פסיקה - כי על המשפט להסתיים בתוך שלושה חודשים בנסיבות. החלטה זו תובא לידיעתו של סגן נשיא בית משפט השלום בפתח-תקוה.

יא.

בנתון לכך, איני נעתר לערר.