בש"פ 7123/11 מדינת ישראל נ. חסן זיתון

בפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, למשך תשעים ימים.

1.

המשיב, יליד 1989, עומד לדין בבית משפט השלום ברמלה יחד עם אחיו (להלן: יאסר ) בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. על-פי הנטען בכתב האישום, ביום 16.12.2010 החזיק המשיב סם מסוכן מסוג הרואין אשר חולק ל-65 אריזות פלסטיק סגורות, במשקל כולל של 64 גרם נטו, אותו הסליק בפח האשפה בשירותים. כמו כן החזיק המשיב בשידה הסמוכה לפינת האוכל סם מסוכן מסוג הרואין במשקל כולל של 19.8 גרם . בכתב האישום נטען כי גם יאסר החזיק סם מסוכן בביתו, הנמצא בקומה הראשונה של המבנה בו גר המשיב, בכמויות קטנות יותר.

2.

עם הגשת כתב האישום, ביום 13.1.2011, עתרה המבקשת למעצרם של המשיב ושל יאסר עד תום ההליכים. בהסכמת המשיב, הורה בית משפט השלום ברמלה ביום 19.1.2011 על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. אשר ליאסר, הורה בית המשפט על קבלת תסקיר מעצר בעניינו, לאחר שבא-כוחו העלה הסתייגויות שונות לגבי תשתית הראיות לכאורה ביחס אליו, ובהמשך הוא שוחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני.

3.

משחלפו תשעה חודשים ומשפטו של המשיב טרם הסתיים, עותרת המבקשת להארכת מעצרו למשך תשעים ימים. מן הבקשה עולה כי אף שכתב האישום הוגש בחודש ינואר 2011, טרם החלה שמיעת הראיות בתיק. במהלך התקופה שחלפה ביקש בא-כוח המשיב לקבל את מלוא חומר החקירה לרבות תיקי העבודה של המחלקה לזיהוי פלילי (מז"פ), אך העברת החומר התעכבה וכן התעכבה הוצאתה של תעודת חיסיון, תוך שהמבקשת עותרת שוב ושוב להארכת המועד להוצאתה. הדיונים בתיק נדחו מעת לעת, ולבסוף, בדיון מיום 12.6.2011, הודיע בא-כוח המשיב כי ביום 26.5.2011 התקבלה תעודת החיסיון וכי זמן מה לאחר מכן התקבלו תיקי העבודה של המז"פ. עם זאת ציין בא-כוח המשיב כי מדובר בחומר רב ועל כן ביקש לקבוע את התיק לדיון תזכורת במהלך חודש יולי וכן ביקש כי ייקבע מועד לשמיעת הוכחות. המבקשת התנגדה לבקשה בציינה כי כבר ביום 1.6.2011 נמסר לבא-כוח המשיב שניתן לצלם את חומר החקירה, וכן טענה כי החומר שנמסר אינו רב וכי שמיעת התיק מתארכת. בתשובה טען בא-כוח המשיב כי צילום התיקים הינו בשליטת הפרקליטות וכי הוצאת תעודת החיסיון והעברת חומר הראיות נמשכו כחצי שנה. בהחלטה מאותו היום (12.6.2011) קבע בית משפט השלום כי מענה מפורט לכתב האישום יינתן ביום 12.9.2011 וכי דיון הוכחות יתקיים ביום 14.11.2011 - דהיינו בחלוף חמישה חודשים. בהמשך, בדיון שהתקיים ביום 12.9.2011 ציין בא-כוח המשיב כי הצדדים לא הגיעו להסדר, ביקש להותיר את מועד שמיעת ההוכחות על כנו והוסיף כי בתוך שבועיים יינתן על-ידו מענה מפורט בכתב לכתב האישום. בית המשפט הותיר על כנו את מועד ההוכחות שנקבע, והמענה לכתב האישום ניתן על-ידי המשיב ביום 10.10.2011.

בבקשה שבפניי מציינת המבקשת כי היא ערה לכך שמשפטו של המשיב מתארך ולכך ששמיעת הראיות טרם החלה. לדבריה, הגם שחל עיכוב בהוצאת תעודת החיסיון, העיכוב הסתיים בסוף חודש מאי והחל מתחילת חודש יוני התעכבה שמיעת התיק בשל דחיות שביקשה ההגנה, וכי גם

בישיבת יום 12.9.2011 לא ניתן מענה מפורט לכתב האישום. המבקשת מוסיפה ומציינת כי כתב האישום מונה ארבעה-עשר עדים, מרביתם שוטרים שעדויותיהם אינן צפויות להתמשך, ויש לקוות כי המשפט יתקדם בתקופת ההארכה המבוקשת. לעמדת המבקשת, נוכח הצורך להגן על שלום הציבור ובטחונו אין זה ראוי להורות על שחרורו של המשיב אף כי חל עיכוב במשפטו. בהקשר זה נטען כי העבירה המיוחסת למשיב מלמדת על המסוכנות הנשקפת ממנו לשלום הציבור וכי מעורבותו בעבירות סמים היא מתמשכת, כעולה מעברו הפלילי הכולל הרשעה בעבירות של סחר בסם מסוכן. המבקשת מוסיפה וטוענת כי נראה שהמשיב מתפרנס מעסקי סמים, וכי עובדה זו כשלעצמה מקימה חזקת מסוכנות המחייבת את הארכת המעצר.

4.

המשיב, מצידו, מתנגד לבקשה. לדבריו, תיקי העבודה של המז"פ נמסרו לו ימים ספורים לפני הדיון שהתקיים ביום 12.6.2011 ומטעם זה לא ניתן באותו מועד מענה לכתב האישום. עוד מציין המשיב כי הוא ביקש שייקבע דיון לשמיעת הוכחות ומששוריין מועד להוכחות בחודש נובמבר ש.ז., אין זה משנה אם המענה לכתב האישום ניתן ביוני או בספטמבר. המשיב מוסיף ומדגיש כי הוא אדם צעיר אשר "גדל בתוך מאורת סמים"; כי הוא אב לילדה ונולדה לו בת נוספת בזמן ששהה במעצר; כי עברו הפלילי אינו מכביד ומדובר בהרשעה מלפני שבע שנים בהיותו קטין כבן חמש-עשרה; וכי אחיו שוחרר לחלופת מעצר. המשיב טוען כי אם יורחק ממקום מגוריו לא תישקף ממנו כל מסוכנות וכן כי קיים סיכוי גבוה שהוא יזוכה בדינו. בנסיבות אלו כולן סבור המשיב כי מן הראוי להורות על שחרורו ולמצער להורות על הגשת תסקיר משלים מטעם שירות המבחן בעניינו.

5.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

הקצב שבו מתנהל משפטו של המשיב רחוק מלהשביע רצון. אף שחלפו תשעה חודשים מאז תחילת המשפט, שמיעת ההוכחות טרם החלה. עיקר העיכוב נזקף לחובת המבקשת, שנדרשו לה חודשים ארוכים לצורך מסירת מלוא חומר החקירה והוצאת תעודת החיסיון. בית משפט זה שב וקבע כי אין להסכין עם מצב דברים שבו תעודת חיסיון מוצאת חודשים ארוכים לאחר הגשת כתב האישום, וכי התנהלות כזו מצד התביעה מעוררת קושי באשר היא מעכבת את ניהול המשפט (ראו: בש"פ 4220/09 מדינת ישראל נ' חילס , פיסקה 12 (טרם פורסם, 21.5.2009); בש"פ 6322/09 אבו קרון נ' מדינת ישראל , פיסקה 5 (טרם פורסם, 12.8.2009); בש"פ 11163/05 כבאג'ה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.12.2005)). גם בכל הנוגע למסירת חומר חקירה נקבע כי "... קיימת חשיבות מיוחדת לקבלת החומר בטרם שלב ההקראה שאז ורק אז יכול הנאשם להגיב לכתב האישום. אי מסירת החומר או אפילו חלקו מונע מהנאשם אפשרות להגיב לאישומים המיוחסים לו וממילא מתעכבת תחילתו של ההליך... התנהלות התביעה באופן המונע מההגנה את קבלת חומר החקירה כולו עם הגשת כתב האישום מעוררת קושי" (בש"פ 3437/10 מדינת ישראל נ' דרי , פיסקה 8 (טרם פורסם, 31.5.2010)). סיבה נוספת לכך ששמיעת הראיות במשפט טרם החלה נעוצה בכך שבדיון מחודש יוני 2011 קבע בית משפט השלום מועד אחד בלבד לשמיעת הוכחות ואף הוא לחודש נובמבר 2011 . באותו הדיון נדחה אומנם המענה לכתב האישום, לבקשת המשיב, אך איני סבורה שהיה בכך כדי להצדיק קביעת ישיבת הוכחות אחת ובמועד כה רחוק.

אולם, חרף קשיים אלה בקצב ניהול המשפט סבורתני כי אין מקום להורות על שחרורו של המשיב מן המעצר. אכן, עם התמשכות ההליך המשפטי הולך וגובר משקלן של חזקת החפות וזכותו של הנאשם לחירות, אך חלוף הזמן כשלעצמו אין בו כדי לאיין את משקלם של האינטרסים הציבוריים הניצבים מנגד ויש לבחון כל מקרה לנסיבותיו (ראו בש"פ 2118/10 מדינת ישראל נ' חטיב , פיסקה 6 (טרם פורסם, 29.3.2010)). במקרה שלפנינו, אופי העבירה המיוחסת למשיב מלמד על המסוכנות הנשקפת ממנו, שכן עניינה בהחזקה של סם בכמות מסחרית אשר חלק גדול ממנו אף חולק באופן המלמד לכאורה על כוונה לסחור בו. מסוכנותו של המשיב נובעת גם מעברו הפלילי, שחרף גילו הצעיר כולל הרשעה בבית המשפט לנוער בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן ובשתי עבירות של סיוע לסחר בסם מסוכן. בנסיבות אלו כולן נראה כי יש ליתן את הבכורה לשיקול שעניינו הגנה על שלום הציבור. יחד עם זאת, נוכח העיכוב הרב שחל בשמיעת משפטו של המשיב, עליו עמדתי לעיל, אין להיעתר לבקשה במלואה. כאמור, דיון הוכחות אחד קבוע ליום 14.11.2011. לדברי המבקשת, צפוי כי לצורך פרשת התביעה יידרש דיון אחד או שניים. המשיב, מצידו, ציין כי הוא יבקש להעיד שמונה עדים מטעמו. מן הראוי, אפוא, שבית משפט השלום יקבע מועדי הוכחות נוספים, בסמוך לאחר המועד שכבר נקבע, ויחיש באופן משמעותי את שמיעת המשפט. מעצרו של המשיב יוארך בשישים ימים, וזאת במטרה שבית המשפט יעשה כל שלאל ידו על-מנת לסיים את שמיעת המשפט במהלך תקופת ההארכה הנוכחית.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת באופן חלקי. מעצרו של המשיב יוארך בשישים ימים החל מיום 13.10.2011 או עד למתן פסק-דין בבית משפט השלום ברמלה (ת"פ 24143-01-11), לפי המוקדם.