בש"פ 7128/09 מדינת ישראל נ. זועבי אחמד

1.

ל פני בקשה שניה להארכת מעצר המשיב בתשעים ימים שיימנו החל מתאריך 19.9.09 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 37/08 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 ( להלן: חוק המעצרים ).

2.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין שלא כדין. על פי הנטען בכתב האישום, המשיב דקר בגבו מספר פעמים אדם בשם איימן סווידאן (להלן: המתלונן ) על רקע סכסוך משפחתי. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. הבקשה התקבלה על ידי בית המשפט המחוזי הנכבד בתאריך 5.10.2008, בקבעו כי נוכח חומרת המעשים ועברו הפלילי של המשיב, הכולל שלוש הרשעות בעבירות אלימות ומאסר על תנאי בר הפעלה של תשעה חודשים, נשקפת מן המשיב, חרף גילו הצעיר, מסוכנות גבוהה אשר לא ניתן לאיינה בחלופת מעצר כלשהי. ערר שהוגש על ידי המשיב על החלטה זו נדחה (בש"פ 8509/08, החלטה מיום 15.10.2008), שם צוין החשש הממשי הקיים להשפעה על עדים כשיקול נוסף נגד שחרורו של המשיב לחלופה. בקשה לעיון חוזר שהגיש המשיב בעניין מעצרו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בתאריך 16.2.2009.

3.

מעצרו של המשיב הוארך בפעם הראשונה מעבר לתשעה חודשים (בש"פ 4855/09, החלטה של המשנה לנשיאה, השופט א' ריבלין, מתאריך 15.6.2009), ועתה מונחת בפניי בקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב, זו הפעם השנייה. בבקשתה פירטה המדינה את השתלשלות העניינים במשפטו של המשיב. על פי האמור בבקשה, התקיימו עד עתה בבית המשפט המחוזי הנכבד שמונה מועדי הוכחות, בהם העידו חלק גדול מעדי התביעה. עתה, קבוע התיק להמשך שמיעת ההוכחות ליום 12.11.09, כאשר בדיון זה צפויה סיומה של פרשת התביעה ותחילת פרשת ההגנה. כמו כן, קבועים שלושה מועדי הוכחות נוספים בתוך תקופת ההארכה המבוקשת.

4.

בבקשתה ציינה המבקשת כי אף שהיא ערה לקושי שבהימשכות ההליך, קצב שמיעת הראיות בתיק סביר לטעמה, ולהערכתה צפוי שלב ההוכחות להסתיים בהארכת המעצר הנוכחית. עוד נטען על ידי המבקשת, כי בהתחשב בעבירות החמורות המיוחסות למשיב ונסיבות ביצוען, ונוכח עברו הפלילי המכביד, נשקפת ממנו מסוכנות רבה שלא קהתה עם חלוף הזמן.

5.

המשיב מתנגד להארכת מעצרו, וטען בדיון בפני כי יש לשחררו לחלופת מעצר. לטענתו, קצב שמיעת הראיות אינו סביר, והישיבות הקבועות כעת אינן מספיקות לסיום התיק. בהקשר זה נטען על ידי המשיב, כי בהתחשב בכך ששמיעת פרשת התביעה, שכללה אחד עשר עדים, נמשכה שנה, צפויה פרשת ההגנה, הכוללת שלושה עשר עדים, להימשך פרק זמן דומה. עוד נטען, כי החשש שהובע בעבר בפני שיבוש הליכי משפט, שאף היווה את אחת ההצדקות למעצרו של המשיב, אינו קיים עוד, כיוון שעד התביעה היחיד שנותר להעיד הוא שוטר.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין בקשת המדינה להתקבל . ידוע, כי אחד השיקולים המרכזיים שנדרש בית המשפט לשקול במסגרת בקשה להארכת מעצר על פי סעיף 62 לחוק המעצרים הוא קצב ניהול המשפט, אך אין זה השיקול היחידי. השאלה שנדרש להכריע בה כעת, היא האם יש מקום להמשיך ולהאריך את מעצרו של המשיב, העצור מזה שנה, אפילו שקיים סיכון כי הליך ההוכחות לא יסתיים בתקופת ההארכה הנוכחית. על שאלה זו רואה אני לנכון לענות, בנסיבות, בחיוב, נוכח חומרת העבירות המיוחסות למשיב והמסוכנות הרבה הנשקפת ממנו, וזאת חרף העובדה שניתן לגרוס כי משפטו אכן התארך עד כה מעבר לרצוי בתנאים אידיאליים, שלצערנו המערכת איננה מצויה בהם.

7.

העבירות המיוחסת למשיב הן מן החמורות ביותר בספר החוקים (ראו: בש"פ 9293/08 מדינת ישראל נ' חייבטוב (לא פורסם, 2.12.08); בש"פ 5434/08 מדינת ישראל נ' בוגוסלבסקי

(לא פורסם, 30.6.08). המשיב מואשם (ובשלב זה אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה) בנסיון לרצוח את בן משפחתו בדם קר, ואך בדרך נס לא הביא הדבר למותו של המתלונן. המשיב ביצע לכאורה את העבירה חרף העובדה שהורשע שלוש פעמים בעבר בעבירות אלימות, ותלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בר הפעלה. מכך ניכר כי אימת הדין אינה שורה על המשיב, ועל כן לא התרשמתי כי המסוכנות הנשקפת ממנו, לציבור בכללותו ולבני המשפחה איתם הוא מצוי בסכסוך בפרט, ניתנת לאיון בדרך של חלופת מעצר (ראו: בש"פ 2773/09 מדינת ישראל נ' אבו-גאנם

(לא פורסם, 20.4.09)).

8.

באשר לאופן ניהול המשפט, הגם שקצב שמיעת התיק התעכב במידת-מה, בשלב זה קבועים שלושה מועדים סמוכים להצגת פרשת ההגנה, וניתן לקוות כי התיק מתקרב לסיומו. על כן, אף שלא ניתן להניח בדרגת וודאות קרובה כי הליך ההוכחות אכן יסתיים בתקופת ההארכה הנוכחית, לעת הזו לא התרשמתי כי השתנתה נקודת האיזון בין הפגיעה בחירותו של המשיב לבין אינטרס ההגנה על הציבור בפניו עד כדי כך שאין להאריך את מעצרו של המשיב (עיינו: בש"פ 8022/05 מדינת ישראל נ' פלד

(לא פורסם, 6.9.05); בש"פ 10298/05 מדינת ישראל נ' בויארסקי (לא פורסם, 9.11.05)).

9.

מבלי לגרוע מכל האמור לעיל, ראוי לבקש מכל הגורמים הנוגעים בדבר לעשות כל מאמץ על מנת למצות את המועדים הקיימים ולנצלם בצורה המיטבית (בדגש על זימונם של העדים הנדרשים דרך בית המשפט, על מנת למנוע את אי-התייצבותם, כפי שארע בעבר). כמו כן, ככל שהמועדים הקיימים לא יספיקו לסיום שמיעת ההוכחות בתיק, יש להביע משאלה כי בית המשפט המחוזי הנכבד יעשה מאמץ עילאי לקביעת מועדים נוספים סמוכים ככל האפשר.

10.

סוף דבר, מעצרו של המשיב מוארך בתשעים ימים, שיימנו החל מתאריך 19.9.09 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 37/08 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.