פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
8221/12
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
העורר:
מוחמד אימאם
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטתו של
בית
המשפט
המחוזי
מרכז מיום 16.10.12 במ"ת 13040-04-12 שניתנה על ידי כבוד השופט י' שפסר
תאריך הישיבה:
ד' בכס
לו התשע"ג
(18.11.2012)
בשם העורר:
עו"ד עמית פרנטי
בשם המשיבה:
עו"ד איתמר גלבפיש
החלטה
1.
האם זכותו של העורר לעיין בחומר חקירה כוללת בחובה אף זכות לדרוש עריכתה של בדיקה מדעית שתוצאותיה עשויות לספק ראייה מזכה? זו השאלה שהונחה לפתחי.
2.
העורר הועמד לדין בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ), הכשלת שוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק וכן נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]. מאחר שברכב שבו בוצעה העבירה נמצא כובע שבו היו דגימות דנ"א של אדם אחר, טענו באי-כוחו של המבקש שעל המשיבה לבדוק האם דגימות אלה מזהות אחד מן האנשים שטביעות אצבעותיהם נמצאו ברכב. לשיטת באי-כוחו של העורר, אילו הייתה נמצאת התאמה בין דגימות הדנ"א שבכובע לבין טביעות האצבעות היה בכך לחזק את גרסתו ולהוכיח את חפותו.
3.
המשיבה סירבה לבקשה וטענה כי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 מאפשר לעיין בחומר חקירה קיים, אך אין בו כדי לחייב את רשויות התביעה "לייצר" חומר חקירה שאינו בנמצא. את עמדתה זו היא ביססה בנוסחו של סעיף 74(ה) הקובע כדלקמן:
"על החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד; הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים שיירשמו."
4.
בית המשפט קמא (בית המשפט המחוזי, מ"ת 13040-0412, השופט י' שפסר ) דחה את הבקשה באומרו:
"הוראת סעיף 74(ב) לחסד"פ מסדירה זכות עיון בחומר החקירה שנאסף בידי התביעה (בין אם מצוי הוא בידיה ובין אם מצוי הוא במקום אחר). אין בסעיף האמור משום הסמכה לחייב את המדינה לבצע פעולות חקירה אקטיביות, נוספות, ו"ליצר" בעטיין ראיות חדשות שאינן נמצאות בידיה, או שצריכות להימצא ברשותה. פעולות החקירה המבוצעות על ידי המדינה, סגנונן והיקפן... הינן פררוגטיבה שלה."
5.
במישור העקרוני שעניינו היקף פריסתו של סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי צדק בית המשפט קמא, וממילא צודקת המשיבה בטענותיה. בית משפט זה חזר וקבע כי סעיף 74 אינו המסגרת הנאותה להצגת דרישות להשלמת חקירה או ליצירת ראיות חדשות שלא באו לעולם (ראו: בש"פ 5722/96 דורפמן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.8.1996); בש"פ 9363/05 נדג'ר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.10.2005); בש"פ 1800/12 סרור נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.7.2012)). אכן, בעבר הוחל סעיף 74 במקרים מתאימים לגבי חומר שלא נמצא באותה עת בידי הפרקליטות. אולם, גם במקרים אלה הדברים היו אמורים בחומר קיים (ראו: בג"ץ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים , פ"ד ס(1) 360 (2005); בש"פ 6237/06 קלושנדלר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 17.12.2006)).
6.
בצד הפן העקרוני פרשני של ערר זה, נותרה המחשבה המטרידה שבדיקה שאינה מורכבת ואף אינה יקרה במיוחד עשויה לסלק ספקות בהליך הפלילי שבפנינו. אכן, במקרים שבהם לא מתבצע הליך חקירתי חיוני הימנעות זו עלולה לעלות כדי מחדל חקירתי שייזקף לזכותו של הנאשם. אולם, גם אם כך, ככל שניתן לבצע פעולות חקירה שיש בהן כדי לסייע להגיע לחקר האמת, ראוי לעשות כן. ואמנם, בעקבות הדיון הודיעה הפרקליטות, בהגינותה, כי היא מסכימה לעריכת הבדיקה לפנים משורת הדין, לאחר ש"בירור נוסף מול משטרת ישראל העלה כי הבדיקה המבוקשת אינה עתידה לקחת זמן רב יחסית ושאין עמה עלות כספית משמעותית". החלטה זו ראויה לכל שבח, וראוי שתשמש מודל להחלטות מסוג זה, ככל שהדבר אפשרי.
7.
אשר על כן, ובכפוף לאמור בפסקה 6 לעיל, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ו' בכסלו התשע"ג (20.11.2012).
ש ו פ ט ת