פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
828/08
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
העורר:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 10.1.08 בב"ש 90056/08 שניתנה
על-ידי כבוד
השופט ש' ברוך
בשם העורר:
עו"ד ז' ברזילי
בשם המשיבה:
עו"ד א' כרמל
החלטה
לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ש' ברוך) אשר קיבל ערר שהגישה המדינה על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט א' דורון), וקבע כי אין לאפשר לעורר לקבל העתק מהכונן הקשיח של מחשבו.
1.
העורר הועמד לדין בבית משפט השלום בתל אביב-יפו באשמה של ניסיון למעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 14 שנים ושל ניסיון להטרדה מינית של קטינה מתחת לגיל 15. על-פי עובדות כתב האישום, העורר יצר קשר אינטרנטי, באמצעות תוכנת מסרים מידיים ( ICQ ) ואתר שיחות מכוונות (חדרי "צ'אט"), עם תחקירנית טלוויזיה שהתחזתה לילדה בת 13 (להלן: "הילדה" ). על-פי הנטען, במסגרת הקשר, יזם העורר שיחות בעלות תכנים מיניים בוטים עם "הילדה" ושלח לה תמונות עירום. עוד נטען, כי העורר אף נפגש עם אותה "ילדה", על מנת לממש את התכנים המיניים שעלו בשיחות ביניהם.
2.
העורר ביקש לקבל לידיו את כל חומר החקירה, הכולל, בין היתר, עותק של הכונן הקשיח של מחשבו (להלן: הדיסק ), וזאת מכוח סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשנ"ב-1992 (להלן: החוק ), לפיו זכאי נאשם "לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה". באת-כוח המדינה סירבה לבקשה, בטענה כי סעיף 74(א) לחוק קויים במלואו, שעה שניתן לעורר לצפות בכל החומרים הקיימים בתיק, וזאת גם מבלי שקיבל לידיו העתק של הדיסק. לדבריה, קיימות בדיסק תמונות שהגעתן לידי העורר עלולה לפגוע בצנעת הפרט של צדדים שלישיים.
בית משפט השלום קיבל את בקשתו של העורר והורה למדינה להעביר לרשותו את כל החומר המבוקש. בהינתן כי הדיסק מכיל, בין היתר, "תמונות תמימות", כך בלשונו של בית המשפט, של נערות עימן התכתב העורר (להלן: הנערות ), מצא בית המשפט כי לא יהיה בהעברת העתק שלו אל העורר כדי להביך את הנערות. זאת, בכפוף להתחייבותו של העורר שלא להעביר את התמונות לצד ג' כלשהו.
3.
ערר שהגישה המדינה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי התקבל. בית המשפט קבע כי בעיתוי הנוכחי לא הניח העורר תשתית מספקת המצדיקה את העברת החומר המבוקש לידו. לפיכך, לאור נסיבות המקרה, ובהתחשב הן בזכותו של העורר להגן על עצמו והן ובזכויותיהן של הנערות וגורמים נוספים לצנעת הפרט, הורה בית המשפט על ביטול החלטתו של בית משפט השלום בנוגע להעברת העתק מהדיסק לידי העורר. תחת החלטת בית משפט השלום בעניין זה, קבע בית המשפט כי בא-כוחו של העורר ובא-כוח המדינה יקיימו ביניהם מפגש פרקליטים, אליו יצורף איש מחשב משטרתי, במסגרתו יתועד כל החומר המצוי על גבי הדיסק בצורה מסודרת. לאחר מכן, קבע בית המשפט, יודיע בא-כוח העורר לפרקליטות אילו מהחומרים שהוצגו לעיונו הוא מבקש להעתיק.
4.
על החלטה זו הוגש הערר שלפניי, בו טוען העורר כי איזון נכון של הזכויות השונות בעניינו מחייב את המסקנה לפיה יש להורות על העברת העתק מהדיסק לרשותו.
5.
דין הערר להידחות על הסף. סעיף 74(ה) לחוק קובע כי:
על החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד.
בית משפט זה עמד לא אחת על משמעותה של הוראת חוק זו וקבע כי לבעלי הדין זכות ערר "חד-פעמית" על החלטה בעניין עיון בחומר חקירה לפי סעיף 74, כך שבעלי הדין זכאים לערר אחד בלבד ולא לשני עררים (ראו למשל: רע"פ 4207/96 מדינת ישראל נ' פרידן (טרם פורסמה, 20.1.1997); בש"פ 2343/00 כהנא נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 65, 67 (2000); בש"פ 3837/05 מגדל הזוהר לבנין בע"מ נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 18.4.2005); בש"פ 1862/07 זמיר נ' אגף המכס והמע"מ מחוז ירושלים (טרם פורסמה, 27.2.2007)).
הערר שלפניי הינו ערר שני שהוגש בעניין הנידון. כאמור, החוק אינו מאפשר זאת – לא בזכות ולא ברשות –
ודי בכך על מנת להביא לדחיית הערר על הסף. למעלה מן הצורך, אציין כי לאחר שקראתי את טענות העורר, ובהתחשב בפתרון שהציע בית המשפט המחוזי, לא מצאתי שיש עילה לקבלת הערר אף לגופו של עניין.
לאור האמור, הערר נדחה. הדיון שנקבע ליום 6.2.08 מבוטל בזאת.
ניתנה היום,
כ"ט בשבט תשס"ח (5.2.08).
ש ו פ ט ת