בש"פ 8396/21 מדינת ישראל נ. סלים ח'ירי

1.

נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים (בפועל), השופט ש' הרבסט , הביא לידיעתי כי השוטר שאכף את עבירת התעבורה בגינה הוגש כתב אישום נגד הנאשם בתיק תת"ע (תעבורה י-ם) 522-11-21 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, משמש כיום כתובע תעבורה במחוז ירושלים. עוד הובא לידיעתי כי הנאשם הגיש נגד אותו שוטר תלונה למחלקה לחקירות שוטרים. מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי במהלך דיונים שהתקיימו ביום 2.11.2021 וביום 7.11.2021 ציין בא-כוח המאשימה בהליך כי מן הראוי להעביר את הדיון בהליך למחוז אחר.

בנסיבות אלו התבקשו הצדדים להודיע אם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר, וככל שכן – לציין מהו בית המשפט שאליו ראוי, לדעתם, להעבירו.

עוד נדרשו הצדדים להתייחס לשאלה אם הדיון בהליך החל, וככל שהתשובה לכך חיובית, להודיע אם ניתנה הסכמת המותב הדן בהליך להעברת מקום הדיון בו.

2.

הנאשם הודיע כי הוא מסכים להעברת ההליך לבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה. המאשימה, מצדה, הודיעה כי לאחר עיון בהלכה הפסוקה היא שינתה מעמדתה, ועתה היא סבורה שאין מקום להעביר את הדיון בהליך למחוז אחר. עוד הודיעה המאשימה כי ככל שיוחלט שלא להעביר את ההליך למחוז אחר, יהא בכוונתה לפנות לנשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים בבקשה להעביר את ההליך לשופט שבפניו השוטר אינו נוהג להופיע.

3.

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, באתי לידי מסקנה כי אין מקום להעביר את ההליך למחוז שיפוט אחר. רק לעתים רחוקות תקום הצדקה להעברת מקום הדיון בהליך על בסיס עילת פסלות כללית ביחס לכל השופטים המכהנים במחוז מסוים, וזאת גם כאשר גורם המעורב בהליך – למשל עֵד או מתלונן – מופיע באופן תדיר בפני שופטים המכהנים במחוז (ראו, למשל: בש"פ 7675/21

אלקרעאן נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (8.12.2021); בש"פ 5516/21 זלבאני נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (5.9.2021); בש"פ 5663/17 רוקח נ' מדינת ישראל , פסקה 3 ( 24.7.2017 ); בש"פ 4387/17 מדינת ישראל נ' חאג' יחיא , פסקה 2 (11.7.2017)). בענייננו לא הוצגו נסיבות אשר מצדיקות שינוי מנקודת מוצא זו. אוסיף כי העובדה שהנאשם הגיש בעבר תלונה נגד השוטר שצפוי להעיד בעניינו, אף היא איננה משפיעה על השאלה אם ראוי שההליך יידון במחוז אחר.

אשר על כן, ההליך תת"ע (תעבורה י-ם) 522-11-21 יוסיף להתנהל בבית המשפט לתעבורה בירושלים.