בש"פ 8585/09 מדינת ישראל נ. פלוני

בפניי בקשה להורות על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

1.

המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה בגין שורה של עבירות מין במשפחה. על פי המפורט בכתב האישום שהוגש נגדו ביום 19.2.2009, ביצע המשיב בין השנים 2005-2008 מעשים מיניים בשלוש קטינות שהינן בנותיה של אשתו מנישואים קודמים, בעת שגר עמן תחת קורת גג משותפת. למשיב מיוחסות בהקשר זה עבירות אינוס, ניסיון לאינוס, ניסיון למעשה סדום בנסיבות אינוס, מספר רב של מעשים מגונים בנסיבות אינוס, ביצוע מעשים מגונים בפני הקטינות והטרדה מינית של שתיים מהן.

2.

עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטתו מיום 25.3.2009 קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופט ר' שפירא) כי מחומר החקירה עולה שקיימות ראיות לכאורה נגד המשיב וכי המעשים החמורים המיוחסים לו מקימים עילת מעצר סטטוטורית, והורה על הגשת תסקיר בעניינו מטעם שירות המבחן לשם בחינת המסוכנות הנשקפת ממנו והיתכנותה של חלופת מעצר. לאחר קבלת התסקיר הורה בית המשפט בהחלטתו מיום 27.4.2009 על שחרורו של המשיב למעצר בית מלא בתנאים מגבילים, בבית אחיו בדימונה. על החלטה זו הגישה המבקשת ערר לבית משפט זה, ובהחלטה מיום 6.5.2009 קיבל בית המשפט (כב' הנשיאה ד' ביניש בבש"פ 3606/09) את הערר וקבע כי מספרם הרב של המקרים החמורים המיוחסים למשיב, התמשכותם על פני שלוש שנים ושונותן של הנסיבות הנלוות, מעידים על מסוכנות מינית כללית רבה, וכן הדגיש את החשש לשיבוש הליכי משפט הטבוע ככלל בעבירות המין שמבצע הורה בילדיו נוכח מערכת היחסים המורכבת והעדינה הנרקמת ביניהם. על רקע זה ועל אף עברו הנקי של המשיב ציווה בית המשפט כאמור על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

3.

משלא נסתיים משפטו של המשיב בחלוף תשעה חודשים מיום מעצרו, מבקשת המדינה להאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים. מן הבקשה עולה כי בראשית חודש מרץ 2009 כפר המשיב בעבירות המיוחסות לו, ובדיון מיום 17.3.2009 נקבעו ארבעה מועדים לשמיעת הוכחות במהלך החודשים יוני ויולי 2009. הדיון האחרון מבין הארבעה, שנקבע לתאריך 8.7.2009, נדחה בשל מחלתה של באת-כוח המבקשת, ונקבעו שלושה מועדים נוספים במהלך חודש אוקטובר 2009, אך שניים מהם בוטלו מטעמי בית המשפט ותחתיהם נקבעו שלושה מועדים במחצית הראשונה של חודש נובמבר 2009. המבקשת מציינת כי מועדים אלה כולם הינם בתוך תשעת חודשי תקופת המעצר הסטטוטורית, ובדיון בפניי הדגישה כי במהלכם צפויה להסתיים שמיעת פרשת התביעה. שני דיונים נוספים לשמיעת הוכחות נקבעו בינתיים ליום 24.11.2009 וליום 27.11.2009, ובהם צפויה להסתיים גם פרשת ההגנה.

המבקשת טוענת כי המעשים המיוחסים למשיב מצביעים על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו עליה עמד בית משפט זה בהחלטתו לעניין הערר על המעצר, בהדגישו כי מסוכנות זו אינה נשקפת למתלוננות בלבד אלא לציבור הקטינות בכלל. המבקשת מציינת כי החשש לשיבוש הליכי משפט אכן נחלש בשל סיומה הקרב של פרשת התביעה ומשום ששמיעת עדויותיהן של המתלוננות ואמן הסתיימה, אך היא סבורה כי די במסוכנותו של המשיב על מנת להיעתר לבקשה.

4.

המשיב מצדו מתנגד להארכת המעצר המבוקשת ומציין כי מדובר בתלונת סרק שנולדה בשל רצונו להתגרש מאמן של המתלוננות. עוד טוען המשיב כי ההליכים בעניינו מתמשכים מעבר למידה ושלא באשמתו והוא מוסיף ומציין בהקשר זה כי במשך תקופה ארוכה ואף לאחר שהשיב לכתב האישום, נמנעה המבקשת מלהעביר לידיו את חומרי החקירה במלואם. על כן, לטענתו, יש לדחות את הבקשה ולהורות על שחרורו לחלופת המעצר שהציע בבית גיסו המרוחק ממקום מגוריהן של המתלוננות ולא מתגוררים בו ילדים.

5.

דין הבקשה להתקבל. הלכה היא כי בדונו בבקשה להארכת מעצר וככל שמתארך ההליך השיפוטי, נדרש בית המשפט לבחון מחדש את נקודת האיזון בין זכותו של הנאשם לחירות לבין הצורך לשמור על שלום הציבור ובטחונו. עוד נפסק כי חלוף הזמן הוא כשלעצמו אין בו כדי לאיין את משקלם של האינטרסים הציבוריים הניצבים אל מול זכותו של נאשם לחירות (ראו בש"פ 6347/05 מדינת ישראל נ' פלוני , פיסקה 7 (לא פורסם, 7.8.2005); בש"פ 6511/09 מדינת ישראל נ' דוד , פיסקה 8 (טרם פורסם, 6.9.2009); בש"פ 7838/09 פלוני נ' מדינת ישראל , פיסקה 9 (טרם פורסם, 22.10.2009)). נראה כי במקרה דנן ואף שחלפו תשעה חודשים מיום מעצרו של המשיב, גובר השיקול שעניינו בצורך להגן על המתלוננות בפרט ועל ציבור הקטינות בכלל מפני המשיב בשל מסוכנותו. העובדה ששמיעת ההוכחות צפויה להסתיים במהלך חודש זה והעובדה כי ניתן לצפות שההליך השיפוטי כולו יגיע לכלל סיום בתוך תקופת ההארכה שנתבקשה, תומכות אף הן במסקנה זו.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת ומעצרו של המשיב מוארך בזאת בתשעים ימים החל מיום 19.11.2009 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 12962-02-09 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.