בש"פ 8848/06 מדינת ישראל נ. ויקטור גואטה

א.בקשה (רביעית) להארכת מעצר בתשעים יום מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, החל מיום 4.11.06 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1089/04 בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו, לפי המוקדם.

ב.(1) ביום 12.5.04 הוגש כתב אישום כנגד המשיב בבית המשפט המחוזי (תפ"ח 1089/04). כתב האישום מייחס לעורר עבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(2) בכתב האישום נטען, כי במהלך החודשים פברואר-מרץ 2004 שידל המשיב אדם בשם מוטי ביסמוט לסייע לו ברצח יצחק שוורץ (להלן המנוח). נטען, כי ביום 27.3.04 הגיעו המשיב וביסמוט לביתו של המנוח אולם נוכח העובדה שביסמוט התחרט, לא מימשו את תכניתם. עוד נטען, כי ביום 29.3.06 הגיע המשיב כנטען לביתו של המנוח, הכה בו בראשו, כפת ידיו וחנקו בגרונו באמצעות חוט חשמל. כתוצאה מהמעשים האמורים נחנק המנוח ומת במקום. כנטען בכתב האישום, הרקע למעשה הוא סכסוך שהתגלע בין המשיב למנוח שמקורו בעסקי סמים. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים (ב"ש 91641/04).

(3) ביום 9.1.05 הורה בית המשפט המחוזי (השופט ד"ר ע' מודריק) על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. זאת, נוכח קיומן של ראיות לכאורה ועילת המסוכנות.

ג.משחלפו תשעה חודשים ומשפטו של המשיב טרם הסתיים, הוגשה בקשה להארכת מעצרו בתשעים יום (בש"פ 1312/05 מדינת ישראל נ' גואטה ; השופט ג'ובראן). בהחלטה מיום 8.3.05 נמחקה הבקשה. זאת, כיוון שהמשיב החל באותה העת לרצות עונש מאסר בתיק אחר. צוין, כי המבקשת תהא רשאית להגיש בקשה חדשה למעצרו של המשיב בכל זמן שהוא.

ד.נוכח העובדה שקרב מועד שחרורו של המשיב מהמאסר ומשפטו טרם הסתיים, הוגשה בקשה לחידוש מעצרו (בש"פ 3244/06 מדינת ישראל נ' גואטה ). בהחלטה מיום 24.4.06 (השופטת ארבל) הורה בית המשפט כמבוקש. נקבע, כי "מסוכנותו של המשיב זועקת הן מהמעשים המיוחסים לו והן מנסיבותיו האישיות". אשר להתנהלות המשפט צוין, כי "על פניו נראה כי זו נעשתה בקצב לא ראוי, לפחות בתחילת המשפט".

ה.אף שאין צורך להכביר במילים בדבר חומרת המעשים המיוחסים למשיב, ספק אם היה בה די להארכת המעצר פעם נוספת. חרף זאת, הוארך המעצר כאמור, שכן "תיק זה נמצא בישורת האחרונה שלו, כאשר בית המשפט המחוזי שוקד בימים אלה על כתיבת הכרעת הדין. לפיכך, וחרף מעצרו הממושך של המשיב, נראה כי אין מנוס מלהיעתר לבקשת המדינה".

ו.ביום 5.9.06 נדחתה עתירתו של המשיב להורות לפרקליטות המדינה להגיש כתב אישום כנגד ביסמוט (בג"ץ 3680/06 גואטה נ' עו"ד רחל שיבר-פרקליטת מחוז מרכז ).

ז.אשר להתמשכות המשפט; סיכומי הצדדים הוגשו זה מכבר במאי וביולי 2006. לאחר הגשתם ביקשה ההגנה להעיד עד נוסף מטעמה. בעדותו מיום 31.8.06 טען העד הנוסף (קורליאונה), כי ביסמוט הודה בפניו שהוא אשר רצח את המנוח. ביום 3.9.06 הודיעה המבקשת לבית המשפט המחוזי כי בכוונתה לזמן לעדות עדי הזמה ולפתוח בחקירה בעקבות עדותו של העד הנוסף, וביקשה לקבוע ישיבת תזכורת. ישיבה זו נקבעה ליום 25.9.06. בישיבה שהתקיימה במועד זה ניתנה ארכה למבקשת לסיום החקירה הדרושה בעקבות עדותו של העד הנוסף ונקבעה תזכורת נוספת ליום 15.10.06. כן נדחתה בקשת המשיב לשחררו מהמעצר. בישיבה ביום 17.10.06 ציינה באת כוח המדינה כי בכוונתה לזמן לעדות מספר עדי הזמה. לפיכך, נקבעו שני מועדי הוכחות לימים 2.11.06 ו - 6.11.06.

ח.בימים 17.9.06 ו-20.9.06 דחה המותב היושב בדינו של המשיב את בקשתו להשתחרר מן המעצר. נקבע, כי מקומה של בקשה זו אינה בפני ההרכב הדן בהליך העיקרי.

ט.במקביל הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בדבר מעצרו (ב"ש 93219/06). בהחלטה מיום 20.9.06 (השופט רוזן) נדחתה הבקשה. נקבע, כי "אין זה מן המידה שאכנס לנעלי המותב ואקבע בשאלות האמורות להיות מוכרעות על ידי המותב ששמע העדים ובחן הראיות לגופן".

י.על החלטה זו הגיש המשיב ערר (בש"פ 8090/06 גואטה נ' מדינת ישראל ), בו נידונה השאלה למי נתונה הסמכות לדון בבקשתו לעיון חוזר. בהחלטה מיום 19.10.06 (השופט חשין) נקבע, כי הבקשה לעיון חוזר בעניין מעצרו של המשיב תידון בפני המותב שדן בתיק העיקרי. השופט חשין ציין, כי אכן "ככלל, אין זה רצוי כי שופט הדן בבקשה בענייני מעצר יישב בדין במשפט גופו" (וראו האסמכתאות דשם), "אך אין הדבר בבחינת כלל בל יעבור" ו"בנסיבות מסוימות, דווקא המותב שדן בהליך העיקרי הוא המתאים לשמוע בקשות בעניין מעצרו או שחרורו של הנאשם ... בעיקר אמורים הדברים כאשר הבקשה לעיון חוזר מבוססת על הליכים או ראיות במשפט". במקרה זה קבע השופט חשין כי הבקשה מבוססת על חומר הראיות, אין צורך בהיחשפות בית המשפט לחומר נוסף, ולכן המותב הראוי הוא זה הדן בתיק המצוי בפרטי הראיות.

י"א. בבקשה נטען, כי מסוכנותו של המשיב מופלגת. נטען, כי מסוכנות זו נלמדת מהרצח האכזרי המיוחס לו ומעברו הפלילי המכביד. הודגש, כי לפי הנטען בוצע הרצח תקופה קצרה בלבד לאחר ששוחרר המשיב ממאסר. עוד נטען, כי נוכח העונש הכבד הצפוי לו, קיים חשש להימלטות מן הדין. כן נטען, כי משפטו של המשיב עומד לפני סיום.

י"ב. יום לאחר הגשת הבקשה (שהיתה ביום 29.10.06) התקיים דיון בנושא המעצר בפני ההרכב הדן בתיק (השופטים רוטלוי, סגנית נשיא, טל וסלומון צ'רניאק). ההרכב ציין, לאחר שמיעת טענות הצדדים כי :

"איננו רואים צורך לדון בטענות ב"כ הצדדים ככל שהן נוגעות לראיות שנשמעו בפנינו במהלך שמיעת הראיות עד להגשת הסיכומים שכן אלה נבחנו על ידי כב' השופט רוזן בהחלטתו בב"ש 91577/06, ומסקנתו בענין זה אושרה בסיפא בהחלטתה של כב' השופטת פרוקצ'יה בבש"פ 5069/06 כפי שצוטטה לעיל.

באשר לבקשה ככל שהיא מסתמכת על עדותו של קורליאונה, הרי מדובר בבקשה מוקדמת מדי, שכן המאשימה ביקשה להזים את דבריו, בין השאר בעדות נוספות של העד מרדכי ביסמוט, שאמורה להישמע ביום 2.11.06. לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הבקשה.

י"ג. (1) בדיון בפני ציין בא כוח המדינה כי התיק מצוי בשלב ראיות הזמה (שחלקן נשמעו ב-2.11.06, וב-6.11.06 יימשך הדיון בהן), אך אין בכך כדי להשליך לעת הזאת על המשך המעצר.

(2) באת כוח המשיב ציינה כי לא נבדקה עד כה בשום פורום הטענה בדבר קריסת הראיות, ולכן סברה כי יש מקום שבית משפט זה יעסוק עתה בראיות, שלשיטתה הן חפציות ולא של מהימנות. כנטען, מהחלטתו של ההרכב מיום 31.10.06 עולה כאילו אין ההרכב נכון להידרש לכרסום המשמעותי הנטען בראיות, ועל כן יש מקום כי יידונו כאן.

(3) בסופו של יום היתה הסכמה בין הצדדים, כי בנסיבות דנן הפורום המתאים להידרש לטענה בדבר הראיות הוא ההרכב הדן בתיק, וזאת בעקבות החלטתו של השופט חשין וכעולה הימנה.

י"ד. אף דעתי כך. אכן, אין המדובר בנסיבות שיגרתיות, והדברים תוארו בהחלטת השופט חשין. השאלות העולות עתה במהותן הן מה שאירע לאחר החלטת השופטת פרוקצ'יה מיום 19.7.06, קרי, עדות ההזמה. ככלל יידרש בית משפט הדן במעצר לראיות לכאורה אם בשלב המעצר לצרכי חקירה, אם בשלב המעצר עד תום ההליכים כשנטענת טענה בקשר להיעדר ראיות לכאורה, ואם בגדרי עיון חוזר במהלכו של המשפט, כאשר נטען גילוי עובדות חדשות או שינוי נסיבות לפי סעיף 52 לחוק המעצרים. ואולם, תיק זה נשתנה מאלה בכך שעסקינן בשלב שלאחר סיכומים שהוגשו מכבר, ונתגלעה מחלוקת חדשה על פי עדות שהצריכה עדי הזמה. אין מקום שבית משפט זה יידרש לאלה עתה, והחלטתו של השופט חשין מדברת בעדה. ההרכב בבית המשפט המחוזי סבר ב-30.10.06 כי הבקשה ככל שהיא נוגעת לעדות העד הנוסף ולעדויות ההזמה היא מוקדמת מדי, שכן עדות ההזמה טרם נשמעה. ואולם, משיסתיימו עדויות ההזמה יהא מקום כי ההרכב יידרש לבקשה לעיון החוזר ויכריע. איני מקל ראש בקושי לדיון בכרסום בראיות בשעה שהתיק העיקרי עומד בפני סיום (מן הסתם לאחר סיכומי השלמה מסוימים), אך חוששני שבנסיבות אלה זו הברירה הטובה מבין שתיים שאינן טובות.

ט"ו. כדי לאפשר את ההחלטה על-ידי ההרכב והשגה עליה אם תבוא, אני מאריך את המעצר ב-30 יום מיום 4.11.06.