בש"פ 9537/09 עאדל גדבאן נ. מדינת ישראל

1.

כתב אישום שהוגש לבית משפט השלום בעכו מייחס לעורר עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות ואיומים, לפי סעיפים 380, 382(ג) ו-192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לפי המיוחס, ביום 10.1.2009, במהלך ויכוח בינו לבין אשתו (להלן: המתלוננת) דחף העורר את המתלוננת, הפיל אותה מהמיטה והכה אותה באמצעות מכסה סל עשוי קש. לאחר מכן, כך כתב האישום, הכה העורר את המתלוננת בפניה ובעט בגבה, תוך כדי איומים על שלומה ושלום משפחתה. כתוצאה ממעשיו אלה של העורר ניגר דם מאפה של המתלוננת, נגרמו לה המטומות בצווארה, בגבה ובעינה, וכן נגרם לה טשטוש ראייה.

2.

המשיבה ביקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים נגדו. בישיבת בית המשפט מיום 11.11.2209 הסכים בא-כוחו של העורר לקיומן של ראיות לכאורה, וביקש כי שירות המבחן יבדוק אפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר. הבקשה התקבלה, ובית המשפט (השופט ו' חאמד ) הורה על עריכת תסקיר כאמור ועל מעצרו של העורר עד להחלטה אחרת. בהכנת תסקיר שירות המבחן חל עיכוב. המשיבה ביקשה לדחות את הדיון בשבועיים לצורך השלמת התסקיר, אולם בא-כוחו של העורר סירב, וטען כי משמעות הדבר היא הותרת שולחו במעצר לצורך הכנת תסקיר על פני פרק זמן ממושך מזה שעליו הוסכם מלכתחילה. בא-כוחו של העורר ביקש, אפוא, כי בית המשפט יכריע בשאלת השחרור לחלופה גם בהעדר התסקיר. בית המשפט נעתר לבקשה, ובשתי החלטות מיום 23.11.2009 ומיום 24.11.09 הורה על שחרורו של העורר למעצר בית מלא בכפר שעב, תחת פיקוח של שלושה מפקחים במהלך כל שעות היממה ובתנאים מגבילים. החלטתו של בית המשפט לשחרר את העורר לחלופה המוצעת נעשתה לאחר חקירה של המפקחים שהוצעו, והיא התבססה, בין היתר, על המרחק בין מקום החלופה למקום מגוריה של המתלוננת; על כך שעברו הפלילי של העורר לא היה מכביד; ועל כך שהעבירות האחרונות נעברו על ידו כשש או שבע שנים עובר לעבירות נושא כתב האישום הנוכחי.

3.

נגד החלטה זו הגישה המשיבה ערר לבית המשפט המחוזי בחיפה, והערר התקבל. בהחלטתו ציין בית המשפט המחוזי (השופט כ' סעב ) כי מקום בו מחליט בית המשפט להסתייע בשירות המבחן ומורה על הגשת תסקיר, ראוי להעניק לשירות המבחן זמן סביר לשם הכנתו. בהמשך נקבע, כי הזמן ששירות המבחן ביקש לצורך הכנת התסקיר היה סביר, "וגם אם היה חורג מהזמן הסביר, לדעת בימ"ש קמא, ברי שבסמכותו לצמצם את הימים ולבקש משירות המבחן לעשות מאמצים להקדמת המועד להגשת התסקיר. בעניינים שכאלה, שירות המבחן יוכל לשפוך אור ולסייע לבית המשפט להגיע למסקנה הנכונה... אין לשלול את האפשרות שגם לאחר הגשת התסקיר, יגיע בימ"ש קמא לאותה מסקנה אליה הגיע... אך ראוי שהדבר יעשה לאחר בדיקה מעמיקה ויסודית הנעזרת בכלים שהחוק העמיד לרשות בית המשפט, קרי, לאחר קבלת התסקיר ובחינתו" (עמ' 4 להחלטה). בסיכומו של דבר, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד להגשת תסקיר של שירות המבחן בעניינו ועל עריכת תסקיר בעניינו של העורר מהר ככל הניתן. בית המשפט הורה כי לאחר קבלת התסקיר יערוך בית משפט השלום דיון מחודש בעניינו של העורר.

4.

בערר שלפניי טוען העורר, כי החלטתו של בית המשפט המחוזי לעצור את העורר ולערוך דיון בשחרורו לחלופה רק לאחר קבלת תסקיר – הייתה מוטעית, שכן תסקירי שירות המבחן הינם בבחינת כלי עזר בלבד, ובית המשפט מוסמך ליתן החלטה בעניין מעצר גם בהעדרם. על טענות אלה חזר בא-כוח העורר גם בדיון על-פה. מנגד טענה המשיבה, כי נוכח כך שהעבירות המיוחסות לעורר הן עבירות אלימות במשפחה, נדרשת תמונה עובדתית מלאה ומקיפה יותר, עובר להחלטה בדבר שחרורו של העורר לחלופה. המשיבה מדגישה את עברו הפלילי של העורר, ולבסוף היא טוענת כי בנסיבות העניין, יכול היה בית משפט השלום לפנות לשירות המבחן ולבקש את זירוזו של הליך הכנת התסקיר.

5.

טענתו של בא-כוח העורר לפיה בית משפט השלום היה מוסמך להורות על שחרורו של העורר לחלופה גם מבלי שנערך בעניינו תסקיר מעצר – נכונה. אכן ראוי כי החלטה בדבר שחרורו של נאשם לחלופת מעצר תתבסס על עמדה מקצועית של שירות המבחן, בפרט בנסיבות בהן נחוצה התייחסות של גורם מקצועי בשל טיבן של העבירות המיוחסות לנאשם וזהו, לדעתי, מצב הדברים בענייננו, נוכח כך שלעורר מיוחסות עבירות של אלימות במשפחה. בצד האמור, כעולה מהחלטות עקביות של בית משפט זה, חרף כך שתסקיר של שירות המבחן עשוי לשמש כלי עזר יעיל לבחינת המסוכנות וטיב החלופה הרי שאין בכך כדי לומר כי "ללא תסקיר מעצר מנוע בית המשפט מלהידרש לשאלות המונחות בפניו, ולצורך כך הוא רשאי לעשות שימוש בכלים אחרים דוגמת ההיגיון, השכל הישר וניסיון החיים" (בש"פ 2763/05 מזגאונקר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.2005). להלן: עניין מזגאונקר ). שאלה נפרדת היא, אם בנסיבות המקרה שלפנינו, ראוי היה כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו זו ויורה על שחרורו של העורר לחלופה טרם שהוכן תסקיר מעצר בעניינו.

6.

מקום בו מורה בית המשפט על עריכתו של תסקיר מעצר, ההנחה היא כי התסקיר יוגש בתוך תקופה קצרה ככל הניתן, על מנת למנוע מצב בו נותר הנאשם במעצר חרף כך שנראה לכאורה כי ניתן לשחררו לחלופה. הדעת נותנת, כי במצבים מסוימים ובהתאם לתמונה הראייתית והעובדתית המונחת לפניו, יטה בית המשפט שלא לקבל החלטה בדבר חלופה גם בנסיבות בהן הגשת התסקיר מתעכבת מעבר למידה. מנגד, "ישנם מצבים בהם, באיזון כולל, הימשכות המעצר בלא הגשת תסקיר עשויה לשנות את קו האיזון, ואף להצדיק שחרור העצור בחלופה זמנית שנבדקה כראוי על ידי בית המשפט וזאת עד להחלטה סופית בעניין שחרור בחלופה והתנאים לכך שתתגבש לאחר הגשת התסקיר. הדברים תלויים בנסיבות המיוחדות של המקרה, באופי העבירות, בטיבו של הנאשם, ובמהות ההסדר הזמני המוצע" (בש"פ 841/07 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 30.1.2007). להלן: עניין פלוני ).

7.

בעניין זה, אני מקבל את מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה נסיבות המקרה שלפנינו לא הצדיקו את שחרורו של העורר לחלופת מעצר בטרם הגיש שירות המבחן תסקיר בעניינו. מסקנה זו מבוססת על השוני הברור בין נסיבותיו של המקרה שלפנינו לבין נסיבותיהם של מקרים אחרים בהם אישר בית משפט זה החלטות בעניין שחרור לחלופה בהעדר תסקיר של שירות המבחן. כך למשל, במובחן מהמקרה שנידון בעניין פלוני

– אליו הפנה אותי בא-כוחו המלומד של העורר – במקרה שלפנינו החלטתו של בית משפט השלום לא הייתה החלטת ביניים בדבר שחרור לחלופה עד לקבלת תסקיר של שירות המבחן , אלא החלטה סופית המורה על שחרורו של העורר לחלופת מעצר עד לסיום ההליך בעניינו. בנוסף, במובחן מן המקרה שנידון בעניין מזגאונקר , וממקרים אחרים (ראו למשל, בש"פ 9289/07 פלונית נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.11.2007); בש"פ 4379/08 פלוני נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 20.5.2008))

העורר שלפנינו איננו קטין ועברו איננו נקי לחלוטין מעבירות פליליות. לפיכך, השיקולים שהנחו את בית משפט זה בהחלטות שלעיל – ובכלל זה, הרצון להגן על הקטין הנאשם, החשש מפני אימוץ דפוס התנהגות עברייני על ידי קטינים בתקופת המעצר ובעיות סוציו-אקונומיות של הנאשמים – אינם תקפים לגבי העורר שלפנינו. נוכח כל האמור, לא מצאתי מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה המקרה שלפנינו איננו מתאים לשחרור בלא בחינת חלופת מעצר בידי שירות המבחן, אף שאינני מביע כל עמדה באשר לאפשרות שחרורו של העורר לחלופה, לאחר קבלתו של התסקיר האמור.

העורר נתון במעצר מיום 11.11.2009. הנחתי היא כי תסקיר שירות המבחן יוגש בימים הקרובים, וכי בית משפט השלום ייקבע דיון דחוף בעניינו של העורר מיד עם קבלת התסקיר האמור. ככל שהגשת התסקיר תתעכב, יוכל העורר לשוב ולפנות לבית משפט השלום בבקשה לעיון חוזר בעניינו.

הערר נדחה.