בש"פ 841/07 מדינת ישראל נ. פלוני

1)

המשיב עומד לדין על שורה של עבירות מין במשפחה, אשר על פי האישום בוצעו על ידו באחותו מאז היתה בת 12 ועד להיותה בת 17. עבירות המין כוללות, על פי הנטען, מעשים מגונים, החדרת אצבעות לאיבר המין, וביצוע מעשי סדום.

2)

המדינה בקשה את מעצרו עד תום ההליכים של המשיב. במהלך הדיון ביום 10.1.07, הסכימו הצדדים על הגשת תסקיר מעצר לצורך בחינה של חלופת מעצר אפשרית. לצורך המתנה להגשת תסקיר מעצר, נדחה הדיון ליום 25.1.07, ובמהלך זמן זה הושאר המשיב במעצר.

ביום 22.1.07 הודיע שירות המבחן כי טרם הצליח להיפגש עם המשיב, וכי לצורך הגשת תסקיר יידרש לו שבוע נוסף.

ביום 25.1.07, ובלא שהוגש התסקיר, התקיים דיון לגוף הבקשה. ההגנה בקשה את שחרורו של המשיב, בטענה כי לגוף הענין שחרור כזה הוא ראוי, וכן נטען כי המשיב אינו אמור לשלם את מחיר השתהותו של שירות המבחן בהגשת תסקיר בתקופת מעצר נוספת. המדינה התנגדה לשחרור המשיב לחלופה בטרם ניתנה הערכתו המקצועית של שירות המבחן באשר למסוכנותו.

3)

בית המשפט המחוזי בחן חלופת מעצר זמנית אפשרית אף בלא תסקיר, וחקר לצורך כך את אשת המשיב ואמו שהוצעו כמפקחות על המשיב במסגרת חלופה שהוצעה. בסופו של הדיון, החליט בית המשפט לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית גיסו במושב "אמונים", בפיקוח מלא של אשתו ואמו, ובכפוף לערבויות כספיות, כדלקמן: ערבות עצמית של המשיב בסך 50,000 ₪; הפקדה כספית או ערבות בנקאית בסך 10,000 ₪. ערבות צד ג' בסך 50,000 ₪.

4)

המדינה בקשה עיכוב ביצוע שחרור המשיב בחלופה לצורך הגשת ערר, ובית המשפט נענה לה.

5)

בערר טוענת המדינה כי, בקובעו חלופת מעצר בלא תסקיר, לא יכול היה בית המשפט קמא להעריך אל נכון את מסוכנותו של המשיב – ענין הצריך להיבחן לעומקו על ידי אנשי מקצוע. העובדה בלבד כי שירות המבחן לא נערך בעוד מועד להגשת תסקיר אינה משמשת הצדקה לשחרור בחלופת מעצר מי שנאשם בעבירות מין חמורות בלא היכרות מספקת של הנתונים הצריכים לענין. אי לכך, מבקשת המדינה לבטל את שחרור המשיב בחלופה ולהותירו במעצר עד להגשת תסקיר ובירור מכלול הנתונים הרלבנטיים. הדיון הבא בבית המשפט המחוזי בשאלת מעצרו או שחרורו של המשיב נקבע ליום 1.2.07, עוד השבוע.

6)

טוענת ההגנה בתשובה לערר כי אין מקום להתערב בהחלטת הביניים של בית משפט קמא בה החליט לשחרר את המשיב בחלופה זמנית עד להחלטה סופית בענין זה לכשיוגש תסקיר המעצר. ב"כ המשיב קובל על הזמן הרב, כשלושה שבועות, שחלף בלא שהוגש תסקיר מעצר, וטוען כי עד היום טרם נפגש השירות עם המשיב, וקיים חשש כי התסקיר לא יוגש גם עד מועד הדיון הקרוב ב-1.2.07. כן נטען כי בית המשפט בחן את החלופה הזמנית לגופה, והתרשם במישרין מהאנשים הקשורים בכך, ובנסיבות הענין לא נפל פגם בהחלטתו המצדיק התערבות של ערכאת ערעור.

7)

נתתי דעתי למכלול נסיבות הענין ובאתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את ערר המדינה.

אמת הדבר, כי דרך כלל, חלופת מעצר ראוי להשתית, בין היתר, על עמדה מקצועית של שירות המבחן בנסיבות בהן התייחסותו של הגורם המקצועי נחוצה משום טיבו של הענין הנדון. בהליך שלפנינו, עמדת השירות אכן חשובה, וכך אף הוסכם בין הצדדים. מנגד, כאשר מתבקש תסקיר מעצר, ההנחה היא כי הוא יוגש בהקדם, ותוך ימים ספורים, כדי למנוע עיכוב נאשם במעצר מקום שניתן לשחררו בחלופה.

ישנם מצבים בהם, בלא תסקיר מבחן, הדעת נותנת כי בית המשפט יטה שלא לקבל החלטה בדבר חלופה גם בנסיבות בהן הגשת התסקיר מתעכבת מעבר למידה. מנגד, ישנם מצבים בהם, באיזון כולל, התמשכות המעצר בלא הגשת תסקיר עשויה לשנות את קו האיזון, ואף להצדיק שחרור העצור בחלופה זמנית שנבדקה כראוי על ידי בית המשפט, וזאת עד להחלטה סופית בענין שחרור בחלופה והתנאים לכך שתתגבש לאחר הגשת התסקיר. הדברים תלויים בנסיבות המיוחדות של המקרה, באופי העבירות, בטיבו של הנאשם, ובמהות ההסדר הזמני המוצע.

8)

בענייננו, אין ספק כי עדיף היה כי בית המשפט ידון בדחיפות בשאלת מעצרו או שחרורו של המשיב כאשר מלוא הנתונים בפניו, ובכללם תסקיר המעצר. עם זאת, אין זה מסוג המקרים בהם שחרור עצור לחלופה זמנית עד לקבלת החלטה סופית לאחר הגשת תסקיר, הצפויה להתקבל בתוך ימים ספורים הינו צעד הסוטה סטייה מהותית מאמות מידה סבירות ומקובלות בתחום זה. בית המשפט הורה על יציאתו של המשיב מהמעצר לבית גיסו במקום מרוחק ממקום מגוריה של המתלוננת, כאשר הוא יהיה נתון שם למעצר בית מלא בפיקוח האם והרעייה שנחקרו לצורך כך בבית המשפט. מדובר בהסדר זמני למשך מספר ימים בלבד עד להגשת תסקיר המעצר ועד להחלטה סופית בענין מעצרו או שחרורו של המשיב, אשר תינתן על יסוד מלוא הנתונים שיונחו בפני בית המשפט עובר להחלטתו.

9)

בנסיבות אלה, אינני רואה הצדקה להתערב בשיקול הדעת שהופעל על ידי בית משפט קמא בהחליטו על הסדר חלופת המעצר הזמני, וזאת לאחר שבחן את החלופה ובכלל זה גם את הגורמים המפקחים.

יש לקוות כי תסקיר המעצר יוגש אכן עד ליום 1.2.07, וכי ניתן יהיה בעקבות דיון באותו מועד ליתן החלטה סופית בעניינו של המשיב.

הערר נדחה.

המשיב ישוחרר בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטת בית משפט קמא, ולאחר שיופקדו הערבויות במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב.