בש"פ 9813/05 מדינת ישראל נ. עזרא היזמי

1.בקשת המדינה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות – אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996.

2.למשיב מיוחסות עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות, מעשה סדום בנסיבות מחמירות ואיומים. יש לו הרשעה קודמת, ישנה אמנם (משנת 89') בעבירת אינוס בגינה נידון ל-4 שנות מאסר בפועל. יש לו הרשעות קודמות רבות אחרות, אם כי בשנים מסויימות, לאחר ריצוי המאסר בגין עבירת האינוס, היתה "רגיעה" במעשים.

3.עניינו של המבקש עלה לאחרונה בפני חברתי השופטת חיות, במסגרת ערר על סירוב בית המשפט המחוזי להורות על שחרור ממעצר במסגרת עיון חוזר (בש"פ 8620/05). טענה מרכזית באותו הליך היתה שמועדי ההוכחות בתיק נקבעו לאחר שכבר חלפו תשעה חודשים מיום המעצר. השופטת חיות הזכירה כי בוטלו מועדי הוכחות שנקבעו לשמיעת התיק בסוף חודש נובמבר שנה זו, והתיק נקבע לתזכורת ליום 2.10.05 לקביעת מועדים חלופיים. על כך אמרה חברתי:

"נושא העומס הרב הקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב בכל הנוגע לתיקים פליליים והקושי המערכתי להתמודד עימו באמצעים הקיימים שב ועולה חדשות לבקרים בעררים ובבקשות להארכה המוגשות בפנינו. העובדה שההליך יתמשך אל מעבר לתשעה החודשים אכן נושאת משקל, וזאת לא רק במסגרת בקשות להארכה על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, אלא גם בשלב הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים. אך עובדה זו לבדה אינה יכולה להכריע את הכף והיא מצטרפת אל מכלול השיקולים אותם שוקל בית המשפט לעניין המעצר (ראו בש"פ 8331/05 גבאי נ' מדינת ישראל

(לא פורסם) והשוו בש"פ 8639/05 מדינת ישראל נ' אלמרבוע (לא פורסם)). במקרה שלפנינו מסוכנותו של העורר ועברו הפלילי המכביד, מטים את הכף אל עבר דחיית הערר שבכאן, אף שידוע כבר עתה כי משפטו אינו צפוי להתחיל ובוודאי שלא יסתיים בחלוף תשעה חודשי מעצר."

4.עו"ד רובינשטיין, בא כוח המשיב, מצביע על כן שהמועדים שנקבעו בישיבת התזכורת שנקבעה בתחילת אוקטובר הם מועדים רחוקים: 30.1.06, 31.1.06 ו-6.2.06. למעשה ההוכחות במשפט יחלו, אם אעתר לבקשה, רק לאחר שהמשיב יהיה למעלה משנה במעצר. עם ענין זה, כך אמר, אין להסכין, טענת המסוכנות היא לדבריו עלה– תאנה להצדקת אי היכולת של מערכת המשפט להתמודד עם עומס התיקים של נאשמים עצורים.

5.אכן, לחלוף הזמן יש משקל. הזמן החולף הוא נתון נוסף המוטל על כף המאזניים (ראו החלטותיי: בש"פ 5279/05 מ"י נ' אוחנה (לא פורסם); בש"פ 5689/05 מ"י נ' אלזם (לא פורסם); בש"פ 6210/05 מ"י נ' שטרית (לא פורסם)) ולעתים יטה את הכף גם מול טענת מסוכנות. ואולם, בענייננו, אין לי אלא להצטרף לדברים שצטטתי מפי חברתי השופטת חיות, שצפתה ממילא, כפי שעולה מהסיפא לציטוט שהובא למעלה שהמשפט לא יסתיים גם בתוך תקופת השנה. עם זאת יש לעשות כל מאמץ לזרז את קצב שמיעת המשפט. מספר העדים אינו רב יחסית. עד כה המשפט לא נשמע כלל , ועל כן עליו להישמע בקצב מזורז, ואם לא יספיקו המועדים שנקבעו לשמיעת המשפט יש להוסיף תאריכים קרובים נוספים.

6.אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצר בתשעים יום שתחילתם ביום 1.11.2005.