דנג"ץ 3196-24 דנג"ץ 3196-24

לפניי בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 1897/24 (השופטים י' עמית, א' שטיין ור' רונן) מיום 10.3.2024 (להלן: פסק הדין).

1.ביום 10.3.2024 נדחתה על הסף עתירה שהגיש המבקש (השופטים י' עמית, א' שטיין ור' רונן), שעניינה, בעיקרם של דברים, בבקשתו לביטול חופשת "בין הזמנים" בכוללים ובישיבות הגבוהות משנטען כי היא בלתי מוצדקת, בלתי חוקתית ובלתי סבירה; וכן בשל פגיעה נטענת בעיקרון השוויון נוכח העובדה שחיילי צה"ל בשירות סדיר לא זכאים לחופשה כאמור. במסגרת פסק דין תמציתי קבעה השופטת ר' רונן, בין היתר, כי טענות המבקש, אשר "הועלו באופן כוללני, מבלי שהונחה תשתית עובדתית סדורה ומסד משפטי ענייני ומספק המאפשרים דיון בסעדים", אינן מגלות עילה להתערבות (שם, פסקה 2); וכן כי בשים לב לכך שחופשת "בין הזמנים" נושא העתירה מעוגנת במבחני תמיכה שקבע שר הביטחון בשנת 2004 – העתירה הוגשה בשיהוי.

2.מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה חוזר המבקש, בעיקרם של דברים, על טענותיו בעתירה שעניינן פגיעה בשוויון כתוצאה מיציאת תלמידי הישיבות לחופשת "בין הזמנים".

3.לאחר שעיינתי בפסק הדין ובבקשה לדיון נוסף, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, הדיון הנוסף הוא הליך נדיר וחריג, ששמור למקרים יוצאי דופן שבהם – כפי שקובע סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 – נקבעה הלכה חדשה שעומדת בסתירה להלכות קודמות של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה יש מקום לקיים בה דיון נוסף (דנג"ץ 1113/24 שוקר נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (7.4.2024); דנג"ץ 7225/23 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 4 (7.12.2023)). במקרה דנן, העתירה שהגיש המבקש נדחתה על הסף במסגרת פסק דין קצר, שבגדרו כלל לא נקבעה הלכה חדשה (דנג"ץ 68/24 אייזן נ' בית המשפט העליון, פסקה 4 (7.2.2024); דנג"ץ 2276/22 ניוויז'ין שרות מוניציפאלי בע"מ נ' בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, פסקה 4 (14.4.2022)). על כן, התנאי הבסיסי לקיומו של דיון נוסף – קביעת הלכה חדשה בפסק הדין – לא מתקיים בענייננו.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.