פרטי ההליך
החלטה בתיק דנג"ץ 3251/24
בבית המשפט העליון
דנג"ץ 3251/24
לפני:
כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן
המבקשות:
1. אופיר שטוי
2. רוני גוזלי
נ ג ד
המשיבים:
1. המשרד לבטחון פנים – משטרת ישראל
2. פרקליטות המדינה מחוז תל אביב – פלילי
3. משרד הבריאות
4. משרד האוצר
5. הפרקליט הצבאי הראשי
6. המכון לרפואה משפטית – אבו כביר
7. אבנר רוזנגרטן – מנהל המכון למדע
פורנזי
בקשה לקיום דיון
נוסף בפסק הדין של בית המשפט העליון (השופטים ד' מינץ, ח' כבוב ור' רונן)
בבג"ץ 2576/22 מיום 26.2.2024
בשם המבקשות:
עו"ד רוני אלוני סודובניק;
עו"ד לילך נתן
החלטה
לפניי בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 2576/22 (השופטים ד' מינץ, ח' כבוב ור' רונן) מיום 26.2.2024 (להלן: פסק הדין).
1.ביום 13.4.2022 הגישו המבקשות עתירה שבמסגרתה נטען, בעיקרם של דברים, כי חרף מקרים של שימוש בסמי אונס, אין במדינת ישראל מעבדה לעריכת בדיקות לזיהוי סם אונס בזקיקי שיער (להלן: המעבדה ו-הבדיקה בהתאמה). בתוך כך נטען, כי במסגרת עריכת הבדיקות, שולחים המשיבים, במקרים המתאימים, דגימות שיער למעבדה באיטליה לשם עריכת הבדיקה; וכנטען, בדיקה זו כרוכה בעלויות גבוהות; מובילה לקשיים ראייתיים; גורמת לעינוי דין בשל משך הזמן שבעריכתה; ופוגעת באינטרס הציבורי של הרשעת עברייני מין. המבקשות עתרו לסעד של הקמת מעבדה לעריכת בדיקות לזיהוי סם אונס בישראל, ולחלופין לחייב את המשיבים להכיר במעבדה של המשיב 7 – אשר כעולה מהעתירה מנהל מכון פרטי למדע פורנזי – כמוסמך לבצע את הבדיקה. עוד ביקשו המבקשות במסגרת העתירה נושא הבקשה, לחייב את המשיבים לנמק מדוע הם מבצעים את הבדיקות במעבדה שבאיטליה וכן להציג את מלוא עלותן הכספית.
2.ביום 9.3.2023 התקיים דיון בעתירה במעמד הצדדים, ובסופו הורה בית המשפט למשיבים לבחון אפשרות של הקמת מעבדה בישראל או להסתייע במעבדה קיימת שתימצא כבעלת היכולת הנדרשת. בהמשך להחלטה זו, הוקם צוות בין-משרדי שבחן את טענות המבקשות, ובתום עבודת מטה קבע כי עריכת הבדיקות באיטליה עדיפה על פני החלופות שביקשו המבקשות; זאת, בשים לב, בין היתר, למשאבים שכרוכים בהקמת מעבדה חדשה; ליתרון הזניח שבקיצור משך הבדיקה כתוצאה מעריכתה בישראל; ולמומחיות המעבדה שבאיטליה. עוד צוין, כי הסתייעות המשיבים בשירותי מעבדתו של המשיב 7 מעוררת קשיים, בין היתר, משמעבדה זו לא עומדת בתקינה הנדרשת וכן מספקת חוות דעת לנאשמים בהליכים פליליים.
3.ביום 26.2.2024 דחה בית המשפט פה אחד את העתירה נושא הבקשה (השופטים ד' מינץ, ח' כבוב ור' רונן). השופט כבוב קבע, בעיקרם של דברים, כי בשים לב לאמת המידה המצמצמת להתערבות בית המשפט בהחלטות מינהליות שעניינן בקביעת מדיניות וסדרי עדיפויות, אין עילה להתערבות שיפוטית במקרה דנן. בתוך כך נקבע, כי ההחלטה שלא להקים מעבדה בישראל התבססה על עבודת מטה מקיפה, וכי זו משקפת את השיקולים המקצועיים של המשיבים. כאמור, השופטים מינץ ורונן הצטרפו לעמדתו של השופט כבוב, ובנוסף ציינה השופטת רונן כי בשל חשיבות הנושא, ככל שהנסיבות ישתנו ראוי שהמשיבים ישובו ויבחנו את הצורך שבהקמת מעבדה בישראל בעתיד.
4.מכאן הבקשה שלפניי שבמסגרתה טוענות המבקשות, בעיקרם של דברים, כי התשתית העובדתית שעמדה בבסיס עבודת המטה והחלטת המשיבים הייתה חלקית וחסרה, ועל כן ההחלטה שלא להקים מעבדה בישראל חורגת ממתחם הסבירות ואינה מידתית. עוד נטען, כי הראיות שמתקבלות בבדיקת המעבדה באיטליה אינן קבילות ומשכך גורמי האכיפה בישראל אינם מצליחים להרשיע עברייני מין על סמך בדיקות אלו; וכן כי שיקולים של עלויות כספיות אינם יכולים להצדיק את אי-הקמתה של מעבדה במדינת ישראל בשים לב לפגיעה בזכויותיהם של נפגעי ונפגעות עבירות מין.
5.לאחר שעיינתי בפסק הדין ובבקשה לדיון נוסף על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, הדיון הנוסף הוא הליך נדיר וחריג, ששמור למקרים יוצאי דופן שבהם נקבעה הלכה חדשה שעומדת בסתירה להלכות קודמות של בית משפט זה, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה יש מקום לקיים בה דיון נוסף (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; דנג"ץ 1113/24 שוקר נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (7.4.2024)). כעולה מעיון בפסק הדין נושא הבקשה, דומה כי לא נקבעה כל הלכה חדשה במסגרתו – והמבקשות אף לא טוענות לכך. למעשה, טענותיהן של המבקשות נוגעות אפוא לאופן היישום של הלכות קיימות בעניין היקף ההתערבות השיפוטית בהחלטות של רשויות המינהל בנסיבות המקרה הפרטני, וככאלו אין בהן כדי להקים עילה לקיומו של דיון נוסף (דנג"ץ 8897/22 מוזס נ' צבא הגנה לישראל, פסקה 10 (17.1.2023); דנג"ץ 6265/19 הררי נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 11 (15.1.2020)); וממילא, כאמור, התנאי הבסיסי לקיומו של דיון נוסף – קביעתה של הלכה חדשה במסגרת פסק הדין – לא מתקיים בנסיבות המקרה שלפניי (דנג"ץ 3196/24 חדד נ' משרד החינוך, פסקה 3 (21.4.2024); דנג"ץ 4783/22 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 5 (24.8.2022)). יתר טענותיהן של המבקשות, ובהן הטענות שנוגעות לפגמים בעבודת המטה שערכו המשיבים ולבעיות שכרוכות בראיות שמתקבלות מהבדיקה במעבדה באיטליה, הן טענות ערעוריות באופיין, וכידוע הליך הדיון הנוסף אינו מיועד לטענות מסוג זה (דנג"ץ 68/24 אייזן נ' בית המשפט העליון, פסקה 4 (7.2.2024); דנג"ץ 5554/23 שטרנליכט נ' משטרת ישראל, פסקה 3 (19.9.2023); דנג"ץ 8942/22 אלמגור נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 9 (29.1.2023)).
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ' באייר התשפ"ד (28.5.2024).
מ"מ הנשיא