דנג"ץ 6020-22 דנג"ץ 6020-22

זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים ד' ברק-ארז, ד' מינץ וי' כשר) בבג"ץ 1219/22 מיום 28.7.2022 (להלן: פסק הדין).

1.המבקש הינו אזרח ישראל תושב השומרון המעיד על עצמו כמי שנמנה "מידידיה ומתומכיה של הישיבה המתחדשת בחומש", וכמי שנוהג לשהות במקום מעת לעת. כעולה מהעתירה נושא הבקשה דנן, בסביבות חודש ינואר 2022 החל המבקש להיתקל במחסומי תנועה צבאיים שהוצבו בצומת "גנות" ובצומת "חומש" בכביש 60, שהגבילו את תנועת הרכבים במקטע הכביש המוביל, בין היתר, ליישוב חומש. בעקבות זאת הגיש המבקש ביום 17.2.2022 עתירה לבית משפט זה, בה ביקש להורות על בטלותם של הצווים מכוחם הוקמו המחסומים האמורים. בעתירתו טען המבקש כי חופש התנועה שלו נפגע עקב הצבת המחסומים, וכי אלו הוצבו שלא כדין, בהיעדר עילה ביטחונית ומטעמים שאינם ממין העניין. עוד טען המבקש כי חסימת הדרך ממומשת "באופן סלקטיבי" תוך אפליית יהודים המבקשים לחצות את המחסומים. המשיב טען מנגד כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים וזאת לנוכח הצהרת המבקש לפיה הוא נוהג לשהות ביישוב חומש מעת לעת בניגוד לחוק האוסר על ישראלים להיכנס לשטח זה ללא היתר. עוד הוסיף המשיב כי בהתחשב באמת המידה המצמצמת להתערבות בהחלטות שהתקבלו על בסיס שיקולים צבאיים-ביטחוניים, דין העתירה להידחות אף לגופה.

2.ביום 28.7.2022 התקיים דיון בעתירה במעמד הצדדים, ועוד באותו יום ניתן פסק הדין נושא הבקשה דנן, הדוחה את עתירת המבקש (השופטים ד' ברק-ארז, ד' מינץ וי' כשר). בפסק הדין נקבע כי אין מקום להתערב בשיקול דעתו של המשיב, אשר "הופעל במקרה זה כדין ובגדרי אחריותו הביטחונית".

3.מכאן הבקשה שלפניי, שבה חוזר המבקש על עיקר הטענות שהעלה בעתירתו, ומוסיף כי הטענות שהעלה המשיב הן שקריות ומהוות "ניסיון כושל לשימוש ציני ופסול בהוראות דין שהותרו לצרכי ביטחון מובהקים בלבד", וכי בית המשפט שגה משקיבל טענות אלו. עוד טוען המבקש כי יש להורות על קיומו של דיון נוסף שכן בפסק הדין נקבעה הלכה המכשירה את השימוש בצווים שנועדו לצרכים ביטחוניים לשם פעילות אכיפת חוק שכלל אינה נוגעת לצרכים אלה.

4.לאחר עיון בפסק הדין ובטענות המבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. תנאי סף לקיום דיון נוסף הוא שבפסק הדין נושא הבקשה נקבעה הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של ההלכה שנפסקה ראוי לקיים בה דיון נוסף (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). בניגוד לטענות המבקש, בענייננו לא נקבעה כל הלכה. בפסק הדין יושמה, פה אחד, הלכה מושרשת הנוגעת לשיקול הדעת הנתון לגורם הצבאי המוסמך וכן להיקף הביקורת השיפוטית על החלטותיו בענייני בטחון (ראו: בג"ץ 3043/18 עמרו נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה שומרון, פסקה 6 (2.12.2018); בג"ץ 3607/10 שורת הדין – Israel Law Center ואח' נ' שר הבטחון, פסקה 5 (27.6.2010)). יתר טענותיו של המבקש הן טענות "ערעוריות" מובהקות, וכפי שנפסק בעבר, הליך הדיון הנוסף אינו מיועד לכך (דנג"ץ 5658/19 גבאי נ' משרד התחבורה, פסקה 5 (9.8.2018)).

5.אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.