מ"ח 4281/98 אלכסנדר לב נ. מדינת ישראל

1.ביום 20.4.98 הגיש המבקש בקשה למשפט חוזר. ביום 6.7.98 הגיש היועץ המשפטי לממשלה את חוות דעתו בהתייחס לבקשה זו. ביום 5.8.98 דחיתי את הבקשה.

2.מסתבר, כי ביום 28.7.98 הגיש המבקש "בקשה לעריכת עימות חוזר" שהינה, למעשה, בקשה משלימה לבקשה למשפט חוזר. בבקשה, שדבר קיומה הובא לידיעתי רק ביום 10.11.98, מעלה המבקש טענות נוספות לתמיכה בבקשתו למשפט חוזר. כך הטענה, שבפני בית המשפט המחוזי בחיפה הובאה רק אחת מעדויותיה של המתלוננת וכך הטענה שעדויות המטפלים במוסד בו שהתה המתלוננת מצביעות על חולשת גרסתה. עוד טוען המבקש, כי שומה היה על בית המשפט לדחות את גרסת המתלוננת, מחמת פירכות לוגיות המתגלות על פני הדברים, וכי ראוי היה לראות בעדות שכנו חיזוק לגרסתו. כמו-כן טוען המבקש, כי משפטו נוהל בחפזה, וכי פעולות החקירה, התביעה וההגנה היו נגועות ברשלנות. לפיכך, מבקש המבקש, כי כל חומר הראיות ייבחן מחדש וכי ייערך עימות חוזר בינו למתלוננת.

3.בתגובתו, טוען היועץ המשפטי לממשלה, כי עדויותיה של המתלוננת היו מצויות בתיק החקירה שהועמד במלואו לרשות המבקש ובאי כוחו,לכל שימוש שמצאו לנכון וכי אין בעדויות אלו דבר המערער את גרסת המתלוננת. בהתייחסו ליתר הטענות מציין היועץ המשפטי לממשלה, כי המדובר בטענות שהועלו ונדונו בחוות דעתו הקודמת.

4.כאמור, דחיתי את הבקשה לקיום משפט חוזר עוד ביום 5.8.98. ראוי היה, כמובן, כי בקשתו הנוספת של המבקש תובא בפני עובר למתן החלטה זו. אולם משהובאה בפני רק עתה אדרש לה לגופה. כאמור בתגובת היועץ המשפטי לממשלה, אין המבקש מעלה טיעון חדש כלשהו, זולת הטיעון בדבר אי-הצגת אחת מעדויותיה של המתלוננת. לעניין טיעון זה, כמו גם לעניין יתר הטיעונים, עומדים בתקפם הדברים שנאמרו בסעיף 5 להחלטתי מיום 5.8.98:

"המבקש היה מיוצג בשתי הערכאות בהן נדון עניינו. איש לא מנע ממנו להציג את גירסתו או לזמן עדים התומכים בגירסה זו. אם אכן לקתה חקירת המשטרה בשטחיות, כטענת המבקש, היה הדבר, בראש ובראשונה, עשוי להיטיב עם המבקש. בית המשפט המחוזי בחן את ראיות התביעה ומולן את הראיות המועטות שהביא המבקש ומצא ביסוס מספק להרשעת המבקש. בית המשפט העליון לא מצא פסול בהרשעה זו, וגם בטיעונים שבפני אין בכדי לערער מתוקפה."

לפיכך, לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתי הקודמת, בה נדחתה הבקשה לקיום משפט חוזר.