ע"א 1245/21 פלוני נ. משרד המשפטים

לפניי שני ערעורים על החלטות של רשמי בית המשפט העליון (הרשמת ד' להב והרשם ר' גולדשטיין ), מיום 7.2.2021 ומיום 16.3.2021 בהש"מ 485/21 ובע"א 1245/21 (בהתאמה), שלא לפסול עצמם מלדון בעניינו של המערער. כפי שיפורט להלן, ההליכים נושא הערעורים דנן קשורים זה בזה, ועל כן ראיתי להכריע בשני הערעורים במאוחד.

1.

ביום 9.6.2020 הגיש המערער לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על החלטת הלשכה לסיוע משפטי במחוז ירושלים שלא לייצגו בעתירה מנהלית שביקש להגיש בעניין ביטול רישיונו לעסוק ברפואה (עש"א 22930-06-20). הליך זה נמחק ביום 14.12.2020 לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה לפיה הלשכה לסיוע משפטי תפנה בשמו של המערער למשרד הבריאות ותודיע לו, בעקבות התשובה שתינתן, אם יש לשיטתה סיכוי משפטי להגשת עתירה מנהלית. לאחר שהמערער הודיע כי העביר את עניינו לטיפול הלשכה לסיוע משפטי במחוז תל אביב, בית המשפט המחוזי פטר ביום 27.12.2020 את הלשכה במחוז ירושלים מלפנות למשרד הבריאות בהתאם למתווה שעליו הסכימו הצדדים.

2.

ביום 20.1.2021 ביקש המערער להגיש לבית משפט זה בקשה לביטול ההחלטה מיום 27.12.2020 ולאכיפת הסכמת הצדדים שבעטיה נמחק ההליך בבית המשפט המחוזי, אך מזכירות בית המשפט דחתה את בקשתו מן המרשם. למחרת היום ביקש המערער להגיש עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, אך זו נדחתה אף היא מן המרשם. בהמשך יום 21.1.2021 הגיש המערער השגה על החלטות אלו (הש"מ 485/21) – אשר נדחתה בהחלטת הרשמת ד' להב מיום 26.1.2021.

ביום 1.2.2021 הגיש המערער, במסגרת הש"מ 485/21, בקשה תמציתית לפסילת הרשמת להב וטען כי היא "נתנה החלטה בתביעה מנהלית בזמן שאין לה סמכות עניינית לדון בתחום מינהלי". ביום 7.2.2021 דחתה הרשמת להב את בקשת הפסילה בציינה "ההשגה על החלטת המזכירות לדחות את העתירה מהמרשם נותבה לטיפולי בהתאם לדין הנוהג [...] אשר על כן, לא מצאתי לקבל את הבקשה".

3.

על החלטה זו הוגש הערעור בע"א 1245/21 (ההליך נפתח במקור כערעור על החלטת רשם (ער"א) וסיווגו שוּנה בהחלטת השופט ד' מינץ מיום 4.3.2021). בערעורו חוזר המערער על הטענה שהעלה בבקשת הפסילה ומוסיף כי היה על הרשמת להב להתייחס, בין היתר, לתקנה 33(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לפיה הרואה את עצמו נפגע מאי-קבלת מסמך על ידי מזכיר משפטי רשאי לדרוש את העברת העניין להכרעת שופט.

4.

בד בבד עם הגשת הערעור בע"א 1245/21 הגיש המערער בקשה לפטור מאגרה, אשר נדחתה בהחלטת הרשם ר' גולדשטיין מיום 8.3.2021. בעקבות זאת הגיש המערער ביום 16.3.2021 בקשה לפסילת הרשם גולדשטיין . ככל שניתן להבין, המערער טען בבקשתו כי הרשם גולדשטיין פעל בחוסר סמכות מכיוון שתפקיד הרשם "פחות מתפקיד השופט"; כי הרשם שגה כשהתייחס להליך בע"א 1245/21 כאל ערעור אזרחי ולא כאל "ערעור פסלות"; וכי הוא פעל במשוא פנים נגד המערער ולטובת הרשמת להב . בקשה זו של המערער נדחתה ביום 16.3.2021, תוך שנקבע כי הבקשה אינה מגלה "עילת פסלות מבוררת" וכי חוסר שביעות רצון מהחלטות שניתנו אינו מקים עילת פסלות. עוד ציין הרשם גולדשטיין כי לא עומדת בפניו בקשה תלויה ועומדת כלשהי במסגרת ע"א 1245/21.

5.

מכאן הערעור בע"א 2345/21, בו חוזר המערער על האמור בבקשת הפסילה שהגיש בעניין הרשם גולדשטיין וחולק על הנימוקים שפורטו בהחלטה הדוחה את בקשתו. בפרט טוען המערער כי הרשם גולדשטיין לא התייחס בהחלטתו לעילת הפסלות שעניינה חשש ממשי למשוא פנים. יצוין כי בד בבד עם הגשת ערעור זה הגיש המערער בקשות לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון בהליך.

6.

דין הערעורים להידחות. כפי שנפסק בעבר, הליכי פסלות צופים פני עתיד ומטרתם היא לבחון אם המותב יכול להמשיך ולשבת בדין או שיש להעביר את הדיון בהליך שמתנהל בפניו למותב אחר (ע"א 8104/20 פלונית נ' פלוני , פסקה 5 (21.2.2021)). כפי שפורט לעיל, הטיפול בהש"מ 485/21 – שהוא ההליך נושא הערעור על החלטת הרשמת להב – הסתיים בעת שנדחתה השגתו של המערער על החלטת מזכירות בית המשפט, והבקשה לפסילת הרשמת להב הוגשה רק לאחר דחיית ההשגה. בנסיבות אלו, אין עוד מקום להידרש לסוגיית הפסלות, ועל כן דין הערעור בע"א 1245/21 להידחות.

הוא הדין באשר לע"א 2345/21 : כפי שציין הרשם גולדשטיין בהחלטתו, בעת שהוגשה הבקשה לפסילתו לא עמדו בפניו בקשות נוספות במסגרת ע"א 1245/21, ומכאן שאין תכלית בבחינת השאלה אם הרשם יכול להמשיך ולשבת בדין במסגרת הליך זה. ואוסיף – השגותיו של המערער על החלטותיהם של הרשמים להב ו גולדשטיין לגופן, אין מקומן בהליכי פסלות אלא בהליכי ערעור מתאימים (השוו: ע"א 3780/20 פלונית נ' פלונית , פסקה 5 (5.8.2020)).

אשר על כן, הערעורים בע"א 1245/21 ובע"א 2345/21 נדחים, והבקשות שהגיש המערער במסגרת ע"א 2345/21 לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון מתייתרות. משלא נתבקשו תשובות לא ייעשה צו להוצאות.