פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
1341/16 - ו'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המערער:
אלון אמסטרדמסקי
נ ג ד
המשיבים:
1.
עו"ד אייל אייכל
2. כונס הנכסים הרשמי
3. פורמלי שאול אמסטרדמסקי
בקשות למחיקת סעיפים מכתב הערעור ומתשובת המערער מיום
28.3.2016
החלטה
בהמשך להחלטות הקודמות אשר ניתנו על ידי כב' הרשמים ד' כהן-לקח וג' שני ולכתבי בי הדין אשר הוגשו, נדרשת הכרעה בשתי בקשות מטעם המשיב 1:
1.
בקשה למחיקת סעיפים בכתב הערעור המתייחסים לראיות החדשות
- אין למעשה מחלוקת כי כתב הערעור כולל התייחסות לראיות החדשות אותן מבקש המערער להגיש לראשונה לערכאת הערעור. טענתו העיקרית של המערער בהקשר זה הינה כי האיסור על התייחסות לראיות החדשות חל אך ורק ביחס לסיכומי הצדדים, להבדיל מכתב הערעור עצמו, וזאת בהתבסס על נוסחו של סעיף 7(ב)(3) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון מיום 1.11.2010.
בטענה זו אין ממש. האיסור להביא לפני בית המשפט של ערעור ראיות נוספות אשר לא הוגשו כדין לערכאה הדיונית (תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות )) משמיע, מיניה וביה, גם איסור על התייחסות לראיות אלה במסגרת כתבי בי הדין המוגשים לערכאת הערעור, ובהם כתב הערעור . מסקנה הפוכה עלולה לרוקן מתוכן את האיסור ולאפשר עקיפתו באמצעות התייחסות נרחבת לראיות בכתבי בי הדין. היא אף אינה עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון בין בעלי הדין, שהרי על פי הנהוג אין המשיב מגיש כתב בי דין "נגדי" לכתב הערעור. זאת ואף זאת: כתב הערעור אמור לפרט באופן תמציתי את נימוקי ההתנגדות על ההחלטה עליה מערערים, ובכך להצביע על הטעמים בגינם סבור המערער כי הערכאה הדיונית שגתה (תקנה 414 לתקנות). ואולם ברי כי לא ניתן לתקוף את קביעותיה של הערכאה הדיונית על בסיס ראיות אשר כלל לא עמדו לפניה ואשר גם בערכאת הערעור לא הותרה הגשתן.
המסקנה העולה מן האמור לעיל הינה כי לא ניתן לכלול בכתב הערעור התייחסות לראיות הנוספות אשר מתבקשת הגשתן בערכאת הערעור. ודוק: איני סבור כי הוראותיו של פרק 7ב להנחיות נשיאת בית המשפט העליון עומדות בסתירה למסקנה זו. "המקום הגאומטרי" להתייחסות לראיות הנוספות הוא במסגרת בקשה להוספת ראיות, וזאת בהתאם להוראות הדין והכללים החלים בכגון דא. אוסיף, כי לא ראיתי לדחות את בקשת המשיב 1 אך מן הטעם שנכללה בתגובתו לבקשה להוספת ראיות ולא הוגשה כבקשה עצמאית ונפרדת.
אשר על כן, הבקשה למחיקת סעיפים מכתב הערעור מתקבלת. המזכירות תשיב למערער את כתב הערעור והוא יגיש - תוך 7 ימים מיום המצאת החלטה זו - כתב ערעור מתוקן אשר לא יכלול התייחסות לראיות הנוספות.
2 . בקשה למחיקת סעיפים מתוך "תשובה לתגובה לבקשה לצירוף ראיות חדשות" אשר הוגשה על ידי המערער ביום 28.3.2016 ( להלן: התשובה לתגובות)
- בניגוד להנחה עליה התבססו הן המערער והן המשיב 1, ההוראה הרלוונטית לענייננו אינה תקנה 241 לתקנות, העוסקת בבקשות ביניים בערכאה הדיונית, כי אם תקנה 465 לתקנות, שעניינה בקשות ביניים בערכאת הערעור. משכך, למערער לא הייתה נתונה זכות להשיב לתגובת המשיבים לבקשה להוספת ראיות, והיה עליו לבקש רשות לעשות כן (למשל, ח' בן-נון וט' חבקין, הערעור האזרחי
(מהדורה שלישית, 2012), עמ' 366 והאסמכתאות הנזכרות שם). ודוק: כב' הרשמים ד' כהן-לקח וג' שני אמנם הורו למערער להגיב לבקשות המחיקה מטעם המשיב 1, ואולם לא הרי הגשת תגובה כאמור כהרי הגשת תשובה עניינית לתגובות לבקשה לראיות נוספות. זאת ועוד, על פני הדברים נראה כי יש צדק בטענת המשיב 1 לפיה התשובה לתגובות כוללת טענות אשר ראוי היה כי ייכללו בגדר הבקשה המקורית להוספת ראיות.
חרף האמור, בנסיבות העניין ועל מנת לאפשר פרישת תמונה מלאה ככל הניתן לפני המותב אשר ידון בהליך, רואה אני ליתן למערער רשות בדיעבד להגשת התשובה לתגובות. בקשת המשיב 1 למחיקת חלקים מהתשובה לתגובות נדחית, איפוא.
יצוין, כי התצהיר הנזכר בסעיף 40 לתשובה לתגובות אינו מצוי בתיק. המערער יגיש שלושה עותקים מן התצהיר האמור וזאת תוך 7 ימים מיום המצאת החלטה זו.
3.בנסיבות העניין יישא המערער בשכר טרחת עורך-דין לטובת המשיב 1 בגין שתי הבקשות דלעיל בסכום של 2,000 ₪.
ניתנה היום, י"ד
באייר התשע"ו (22.5.2016).
גלעד
לובינסקי זיו, שופט
ר
ש ם